סיליקון ואדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז הטכנולוגי במנחת, ירושלים
אזור התעשייה הרצליה פיתוח
פארק אזורים באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה

סיליקון ואדי (אנגלית Silicon Wadi) הוא כינוי סלנג לאזור המשתרע לאורך מישור החוף בישראל, והמתאפיין בריכוז צפוף של תעשיות היי טק. מבחינת היקפו וחשיבותו, מדורג ה"סיליקון ואדי" במקום השני בעולם לאחר עמק הסיליקון בקליפורניה ‏‏‏[1]. מקורו של הכינוי הוא במשחק מילים ובהחלפת המילה "ואלי" (Valley - "עמק" באנגלית) ב"ואדי" שמקורה בערבית, והדומה לה בצליל ובמשמעות.

בשל קוטנה היחסי של מדינת ישראל, הכינוי כולל לעתים גם מתחמי הייטק שאינם נמצאים במישור החוף, כגון אלה שבאזור ירושלים, באר שבע, קריית גת ויקנעם. השטח הכלול בסיליקון ואדי הוא כ-6,000 קמ"ר, ועיקרו במרכז הארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף ההיי טק החל להתפתח בישראל בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם היווסדן של מספר חברות, כמו ECI Telecom, תדיראן ואלרון. האמברגו הצרפתי שהוטל על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, גרם להתפתחותה של תעשייה צבאית שמטרתה הייתה להשיג יתרון טכנולוגי על מדינות ערב. בשלבים מאוחרים יותר החל חלק מתעשיות צבאיות אלה לפתח גם יישומים אזרחיים. יתרונה היחסי של ישראל בא לידי ביטוי כאשר תעשיית המחשוב העולמית החלה שמה דגש רב יותר על תוכנה ביחס לחומרה, וחברות ישראליות החלו מתבלטות בשוק הבינלאומי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר. עם זאת, הפריצה המהותית של יצרניות ההיי טק הישראליות התרחשה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות השקעות של קרנות הון סיכון ותמיכה ממשלתית באמצעות "תוכנית יוזמה", והענף זכה להכרה מקצועית ותקשורתית בינלאומיות. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים סיפקה כוח עבודה לענף, ותהליך השלום שבא בעקבות הסכמי אוסלו העניק לו ודאות כלכלית. חברות בינלאומית, כדוגמת יבמ, אינטל, Yahoo!, גוגל, פתחו מרכזי פיתוח בישראל.

עם חברות ההיי טק הבולטות שפועלות בישראל נמנות החברות הישראליות מלאנוקס, אמדוקס, קומברס, צ'קפוינט, קבוצת רד-בינת, רדווין, מרקורי וגילת רשתות לווין, וחברות בנות לחברות אמריקאיות: מוטורולה, אינטל, מיקרוסופט, HP ורבות אחרות. כן פועלות בישראל חברות הייטק ישראליות שנמכרו לחברות זרות, שהותירו בישראל את מרכזי הפיתוח. בולטת בקטגוריה זו חברת מיראביליס, יצרנית ICQ. בנוסף ישנם סטארט-אפים פופולרים כמו Conduit ,Babylon ,Waze ועוד.

מתחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז:

צפון:

דרום:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיליקון ואדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]