סימה סאמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימה סאמר

סימה סאמרפשטו: سيما ثمر, בפרסית: سیما سمر; נולדה ב-3 בפברואר 1957) היא פוליטיקאית, רופאה ופעילת זכויות אדם אפגנית.

סאמר נולדה במחוז ע'זני שבאפגניסטן בת למשפחה מהמיעוט האזארי. סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטת קאבול ב-1982, עבדה בבית חולים ממשלתי בקאבול אך נאלצה לעזוב את משרתה ועברה לטפל בחולים במחוז הולדתה.

לאחר שהמשטר הקומוניסטי עצר והעלים את בעלה ב-1984, נמלטה סאמר עם בנה לפקיסטן, בה שימשה כרופאה במחנה פליטים, ב-1989 הקימה את ארגון ומרפאות השוהדה, שסיפקו שירותי רפואה וחינוך לנשים וילדות פליטות מאפגניסטן. עשרות בתי ספר של הארגון נפתחו לאורך השנים ברחבי אפגניסטן, בתקופת הטאליבן היוו את האלטרנטיבה היחידה לבנות לזכות בהשכלה תיכונית, כמו כן הפעיל הארגון מוסדות השכלה חשאיים לנשים, בבירה קאבול.

לאחר נפילת משטר טאליבן, חזרה סאמר לאפגניסטן ובדצמבר 2002 מונתה לסגניתו של נשיא הממשל האפגני הזמני, חאמיד כרזאי והשרה לענייני נשים בקבינט שלו. היא נאלצה לפרוש מהממשלה ביוני 2003 לאחר איומים מצד גורמים אסלאמיים קיצוניים שהתנגדו לביקורתה על דיני השריעה, ובפרט התנגדותה ל"פורדה" (הסתרת האישה מזרים) ולחובת לבישת בורקה.

סאמר עומדת בראש הנציבות האפגנית העצמאית לזכויות האדם. באוגוסט 2005 מונתה לשליחת הוועדה לזכויות אדם של האו"ם לסודאן.

לאורך השנים זכתה בהוקרות ובפרסים רבים, בהם עיטור מסדר קנדה בדרגת קצין ב-2009,‏[1] בפרס גזן ההולנדי ב-2011 וב-2012 בפרס הקיום הנכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]