סימולטור נהיגה
סימולטור נהיגה ("דמיין" או "מַדְמֶה נהיגה") משמש לאימון נהגים ותלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ומרכזי הדרכה לבטיחות בדרכים.
סימולטורים אף משמשים למטרות מחקר בתחום הגורם האנושי ובתחומי רפואה הבוחנים התנהגות נהגים, ביצועים ותשומת לב בנהיגה, וכן בתעשיית הרכב משמשים לתכנון ולהערכה של רכבים חדשים או מערכות חדישות המיועדות לסייע לנוהגים ברכב.
ישנם גם סימולטורים המשמשים למשחק והנאה ואינם בעלי תרומה פדגוגית או מהותית להכשרת הנהג.
שימוש בסימולטור נהיגה להדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש בסימולטורים (מדמים) לנהיגה הולך וגובר ברחבי העולם. מחקרים מראים כי הסימולטור הוא כלי חינוכי אפקטיבי[1] . ומעשי מצוין ללימוד טכניקות נהיגה לכל נהג. ישנם סוגים שונים של סימולטורים לנהיגה כגון סימולטורים לרכב פרטי, סימולטור לאופנוע ולקטנוע, סימולטור למשאית ולרכב כבד לרבות אוטובוס, סימולטור לרכבת וכן הלאה.
ברוב מדינות העולם נעשה שימוש בסימולטורים לנהיגה במסגרת השוק הפרטי, אולם חלק מהמדינות כגון בריטניה, צרפת, פינלנד ומדינות מסוימות בארצות הברית הכניסו את השימוש בסימולטורים למסגרת החוק[2] או תקנות התעבורה המקומיות ומכירות בשיעורי הנהיגה בסימולטורים כשיעורי נהיגה במסגרת מכסת שיעורי החובה שקיימת באותה עת.
כך למשל, בצרפת, 4 מתוך 20 שעות הלימוד שחייב לעבור תלמיד נהיגה יכולות להיות בסימולטור נהיגה. באנגליה, משרד הרישוי הציג בשנת 2012 מבחן זיהוי סכנות בסימולטור שחובה לעבור לפני הטסט.
באיחוד האירופי, דירקטיבה מס' 2003_59_CE קובעת כי ניתן לעשות שימוש בסימולטורים מאיכות גבוהה לאימון נהגים ברכבים כבדים.
סימולטור נהיגה משמש אף לאימון והכשרת נהגים בעלי הפרעות קשב וריכוז, אשר נוטים להיות מושפעים יותר מהסחות דעת בכביש ועכב כך מעורבים יותר בתאונות דרכים משאר הנהגים. יתרון הסימולטור בא לידי ביטוי ביכולתו לבודד מרכיבי נהיגה שונים ולטפל בהם באופן נפרד משאר מרכיבי הנהיגה[3] (היגוי, העברת הילוכים, בלימה, שימוש במראות וכדומה) וכל זאת בסביבה מבוקרת ללא סיכון עוברי אורח ורכבים אחרים. סימולטור נהיגה משמש אף לאימון נהגים הסובלים מחרדות נהיגה, בין אם עקב מעורבות בתאונת דרכים או אירוע טראומטי אחר, ובין אם בשל חרדת בחינות לפני טסט. הסימולטור מאפשר לנהג לחוות נהיגה בסביבה בטוחה ולהתמודד עם הפחדים ולהתגבר עליהם "על יבש" כשלב מקדים להתמודדות עם הפחדים "על רטוב".
מדריך/מדריכת סימולטור נהיגה אינו/ה בהכרח מורה נהיגה כמו שמדריכת סימולטור טיסה בחיל האוויר אינה טייסת.
נושאי הדרכה בסימולטור נהיגה:
- הדרכת נהג בנושאי תפעול רכב
- תרגולי היגוי בסיסיים ומתקדמים (סלאלום, עקיפת מכשול, פניות וכדומה)
- תרגולי העברת הילוכים (התחלת נסיעה, זינוק בעליה, בלימה באמצעות הורדת הילוכים וכו')
- תרגול נהיגה במצבי דרך משתנים (ראות ושעה ביום לרבות לילה, מזג אוויר משתנה, כביש עירוני ובינעירוני, עומסי תנועה שונים וכן הלאה)
- תרגול זיהוי והיחלצות ממצבי סכנה שונים ואופייניים לדרכים עירוניות ובין עירוניות.
- תרגול בלימות חירום ושמירת מרחק.
- ניתוח מאפייני אישיות והתנהגות בכביש של נהג בהתבסס על תגובותיו.
- תרגול בנהיגה "ירוקה" וחסכונית בדלק.
- תרגול נהיגה מתקדמת – השתלבות בתנועה במצבים מורכבים, ירידה לשוליים, עקיפות וכדומה.
- בדיקת ביצועים (טסט).
- אבחון פסיכו-דידקטי של נהגים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז המנבא כמות שיעורים (מעשיים ותאורטיים) שידרשו להצלחה בטסט.
- תרגולים לבעלי חרדת נהיגה לשם הפחתת חרדות הדרגתית.
- רענון נהיגה לבעלי רישיון נהיגה שלא נהגו תקופה ארוכה ורוצים לחזור לכביש בהדרגה.
