סימור פאפרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סימור פפרט)
סימור פאפרט
Seymour Papert
לידה 29 בפברואר 1928
פרטוריה, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 ביולי 2016 (בגיל 88)
בלו היל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פרנק סמיתיס, ז'אן פיאז'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1963) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט מיטשל רזניק, David Williamson Shaffer, Paula Kay Hooper, Carol Strohecker, Edwina L. Rissland, William Henry Henneman, Michele Joelle Pezet Evard, אורי וילנסקי, Aaron Andre Brandes, הארייט ג'יין פל, קווין מקגי, דייוויד נורמן פרקינס הבן, Arnold Koons Griffith, גארי דרשר, ג'ראלד ג'יי סוסמן, קרל יואיט, טרי וינוגראד, איירה פיליפ גולדשטיין, דייוויד קבאלו, ג'ואל מוזס, Paul S. Wang, ונדל טרי בייר, Benjamin Kuipers, ברברה ווייט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Suzanne Massie
שרי טרקל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.papert.org
תרומות עיקריות
אחד החלוצים בתחום אינטליגנציה מלאכותית וממציא שפת התכנות לוגו.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימור פאפרטאנגלית: Seymour Papert;‏ 29 בפברואר 192831 ביולי 2016) נולד בפרטוריה, דרום אפריקה. היה מתמטיקאי, מדען מחשב ואיש חינוך ב־MIT. אחד החלוצים בחשיבה על תפקיד האינטליגנציה המלאכותית בחינוך, היה שותף פעיל בפיתוח שפת התכנות לוגו ויזם את פיתוח לגו-לוגו ואת הטמעתן ככלי למידה בבתי-ספר יסודיים.

רקע אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאפרט למד מתמטיקה באוניברסיטת ויטווטרסראנד, ובה קיבל תואר ראשון בשנת 1949 ותואר דוקטור בשנת 1952. ב־1959 קבל תואר דוקטורט נוסף, אף הוא במתמטיקה, מאוניברסיטת קיימברידג'. הוא היה דמות מובילה בחוגים הסוציאליסטיים המהפכניים בזמן שחי בלונדון בשנות החמישים.

עבד כחוקר במספר מוסדות, בטרם הפך לחוקר ב־MIT בשנת 1963. ב־1967 מונה להיות פרופסור למתמטיקה שימושית ושימש כמנהל המעבדה לאינטליגנציה מלאכותית עד 1981. בין השנים 19741981 שימש כפרופסור לחינוך.

מחקר ותאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאפרט הקים את קבוצת המחקר באפיסטמולוגיה ולמידה ב־MIT Media Lab. כאן, פיתח את התאוריה המקורית ובעלת השפעה במידה רבה בלמידה, הקונסטרוקציוניזם (אנ'), שנבנתה על תיאורית הקונסטרוקטיביזם של ז'אן פיאז'ה ועל סמך התנסותו של פאפרט בהטמעת התכנות בלוגו כפעילות לימודית. פאפרט עבד עם פיאז'ה בשנות השישים והיה בן חסותו; ובאחת מהתבטאויותיו פיאז'ה אף ציין ש"אין אחד שמבין את הרעיונות שלי כמו פאפרט." בהגותו פאפרט נשען על תורתו של פיאז'ה שטען כי ילדים הם בנאים הבונים את המבנים האינטלקטואלים שלהם באמצעות המפגש הבלתי אמצעי עם הסביבה המקיפה אותם. פאפרט טען כי למידת שפה זרה שלא בתוך הקשר חיי הלומד היא קשה ומורכבת לעומת למידת שפה זרה כשהלומד חי בתוך הארץ בה השפה מדוברת. טבע את המונח "למידת צרפתית באמצעות מגורים בצרפת", "learning French by living in France". ובתחום המתמטיקה, הקביל את עולם התכנות ל"ארץ המתמטיקה", "Mathland" וטען כי התכנות מאפשר את הבנת שפת המתמטיקה.

לפאפרט היו מחשבות חדשות כיצד בתי ספר צריכים לפעול. כיום, מערכת החינוך מאמינה כי תהליך ההוראה והלמידה מתקיים בין כותלי כיתת הלימוד המסורתית. לטענתו של פאפרט, תהליך הלמידה וההוראה מתרחש באופן אינטואיטיבי וספונטני על ידי הלומד, ללא תלות בדמות המורה. פאפרט טען כי הכיתה המסורתית היא סביבת לימוד מלאכותית שהחברה נאלצה להמציא. כל זאת משום שהלמידה הבלתי פורמלית נכשלה בתחומי לימוד חיוניים כמו מתמטיקה, דקדוק וכתיבה. לדידו, המצאת המחשב מזמנת סביבה המתאימה ללימוד נושאים אלו ובכך מבטלת את הצורך בכיתה המסורתית.

פאפרט המציא את המושג "אובייקט שניתן לחשוב באמצעותו", "objects-to-think-with". לפיו, חשיבה ולמידה מתקיימות באמצעות שימוש באובייקט המכיל ידע, נוכחות תרבותית והזדמנות להזדהות אישית. כינויו של האובייקט בו השתמש פאפרט להוראת תכנות היה "צב". הצב הוא דמות דיגיטלית המתקיימת בתוך סביבת התכנות של שפת לוגו. הנעת הצב על המסך, באמצעות הקלדת פקודות, מאפשרת ללומד לחקור את הצורות הגאומטריות, הזוויות, הצלעות ועוד. תהליך החקר בו הלומדים ניסו להניע את הצב באמצעות כתיבת פקודות בשפת הלוגו טיפח את סקרנותם והשאיר אותם מרוכזים בלמידה.[1]

בתקופה שהיה נשוי לשרי טרקל הם פרסמו מאמר משפיע בשם "Epistemological Pluralism and the Revaluation of the Concrete".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Counter-free automata, 1971
  • Mindstorms: Children, Computers, and Powerful Ideas, 1980
  • Perceptrons, (with Marvin Minsky), MIT Press, 1969 (Enlarged edition, 1988)
  • Papert, S. & Harel, I. (eds). (1991) Constructionism: research reports and essays 1985 - 1990 by the Epistemology and Learning Research Group, the Media Lab, Massachusetts Institute of Technology, Ablex Pub. Corp, Norwood, NJ.
  • The Children's Machine: Rethinking School in the Age of the Computer, 1992'
  • The Connected Family: Bridging the Digital Generation Gap, 1996'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Seymour Papert, Mindstorms: Children, computers, and powerful ideas, Basic Books, 1980