סימן דיאקריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
á
סימנים דיאקריטיים

אומלאוט ( ¨ )

אפוסטרוף ( )

ברווה ( ˘ )

ברווה הפוך ( ̑ )

גג ( ˆ )

וי קטן ( ˇ )

זנבון ( ˛ )

טבעת ( ˳ ˚ )

גל ( ~ )

נקודה ( · )

סדיליה ( ¸ )

סימן הטעמה עלי ( ´ )

סימן הטעמה עלי כפול ( ˝ )

סימן הטעמה משני ( ` )

סימן הטעמה משני כפול ( ̏ )

פסיק עלי ימני ( )

פסיק עלי שמאלי ( ᾿ )

קו עילי ( ¯ )

קרס ( ̡ ̢ )

קרס עלי ( ̉ )

סימן דיאקריטי (נקרא גם סימן הבחן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מלים הנכתבות בצורה זהה. מקור המושג במלה היוונית διακριτικός, (מתועתקת באותיות לטיניות: diakritikos) שמשמעותה "מבדיל".

הסימנים הדיאקריטיים מוספים מעל לאותיות או מתחת לאותיות, לפי המקרה. אך לא כל סימן הניצב מעל/מתחת לאות הנו דיאקריטי; חלק מסימנים אלה, כבמקרה הנקודה מעל לאות i, הנם חלק מהאות. יש סימנים שבשפות מסוימות מהווים חלק מהאות ובשפות אחרות משמשים כסימנים דיאקריטיים. ישנם סימנים דיאקריטיים הפועלים בצורות שונות בשפות שונות.

מינֵי סימנים דיאקריטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסימנים דיאקריטיים בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]