סימן דיאקריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
á
סימנים דיאקריטיים

אומלאוט ( ¨ )

אפוסטרוף ()

ברווה ( ˘ )

ברווה הפוך ( ̑ )

גג ( ˆ )

וי קטן ( ˇ )

זנבון ( ˛ )

טבעת ( ˳ ˚ )

גל ( ~ )

נקודה ()

סדיליה ( ¸ )

סימן הטעמה עילי ( ´ )

סימן הטעמה עילי כפול ( ˝ )

סימן הטעמה משני ( ` )

סימן הטעמה משני כפול ( ̏ )

פסיק עילי ימני ()

פסיק עילי שמאלי ( ᾿ )

קו עילי ( ¯ )

קרס ( ̡ ̢ )

קרס עילי ( ̉ )

סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (ובעברית: סִימַן הֶבְחֵן[1]) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה. מקור המושג במילה היוונית עתיקה – διακριτικός, (בתעתוק לאותיות לטיניות: diakritikos) שמשמעותה "מבדיל", מפועל – διακρίνω – "להבדיל".

הסימנים הדיאקריטיים מוספים מעל לאותיות או מתחת לאותיות, לפי המקרה. אך לא כל סימן הניצב מעל או מתחת לאות הוא דיאקריטי; חלק מסימנים אלה, כמו במקרה של הנקודה מעל לאות i, הם חלק מהאות. יש סימנים שבשפות מסוימות מהווים חלק מהאות ובשפות אחרות משמשים כסימנים דיאקריטיים. ישנם סימנים דיאקריטיים הפועלים בצורות שונות בשפות שונות.

מינֵי סימנים דיאקריטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסימנים דיאקריטיים בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]