סימן תמיהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימן תמיהה / סימן שאלה קריאה
סימן תמיהה
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה ( . )
פסיק ( , )
נקודה ופסיק ( ; )
סוגריים ( ( ) [ ] { } )
נקודתיים ( : )
מקף ( ־ )
שלוש נקודות ( )
קו מפריד ( )
סימן שאלה ( ? )
סימן קריאה ( ! )
אפוסטרוף ( )
גרש ( ׳ )
גרשיים ( ״ )
מרכאות ( “ ” ) ( ‘ ’ )
קו נטוי ( / )
סימן תמיהה (?!)

סימן "וגם" (&)
כוכבית ( * )
שטרודל (כרוכית) ( @ )
קו נטוי שמאלי ( \ )
צלבון (פגיון) ( † ‡ )
מעלה ( ° )
סולמית ( # )
טילדה ( ~ )
קו תחתון ( _ )
קו ניצב ( | ) ( ¦ )
פילקרו ( )
גג (ˆ) (^)
סימן הסעיף (§)
אחוז (%)
פרומיל ()
רבבית ()
סימן מטבע (¤)
דולר ($)
סמל סימן מסחרי ()
סמל סימן מסחרי רשום (®)

סימן קריאה הפוך (¡)
סימן שאלה הפוך (¿)

סימן אירוניה (؟)

סימן תמיהה או סימן שאלה קריאהאנגלית ובשפות אחרות מכונה אינטרובאנג - interrobang) הוא סימן פיסוק לא רשמי המופיע בשפות רבות. סימן זה נוצר משילוב של סימן שאלה וסימן קריאה: או משילוב של סימן שאלה שלאחריו סימן קריאה: ?!

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסימן זה בא להעיד על תמיהה, דהיינו הסימן מעיד על כך שהשאלה היא שאלה רטורית, לדוגמה:

האומר משפטים אלה מביע שאלה בגוון הקול שלו, אולם אינו מצפה לקבל תשובה מאחר שהתשובה ברורה לו.

שימוש נוסף בסימן התמיהה, הוא פליאה, קריאה ושאלה, לדוגמה:

  • למה עשית את זה?!
  • מה קורה פה?!

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימני פיסוק רבים בסוף משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים רבים עשו שימוש בריבוי סימני פיסוק בסוף משפט על מנת להביע רגשות שונים. בדרך כלל ריבוי סימנים בא לאחר סימן השאלה על מנת להביע רגש נוסף על השאלה, לרוב התרגשות כללית, אולם הסימנים הנוספים נחשבים אמצעים ספרותיים המביעים רגשות ולא סימנים מוסכמים המקובלים על פי כללי הדקדוק. לדוגמה:

  • והוא עשה זאת?!?!?!

המצאת סימן התמיהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן התמיהה הומצא על ידי האמריקאי מרטין ספקטר בשנת 1962 כגימיק פרסומי, במטרה להמציא סימן אחד המביע תמיהה. ספקטר אף הציע את שם הסימן – אינטרובאנג מלטינית: interrogatio - "שאלה רטורית", כאשר "באנג" הוא כינוי בענף העריכה לסימן קריאה.

בצרפתית נקרא הסימן point exclarrogatif, שילוב בין סימן השאלה "point d'interrogation" וסימן הקריאה "point d'exclamation".

בשנת 1966 המציא ריצ'רד איסבל את הגופן "אמריקנה" וכלל בו את סימן התמיהה. בהמשך הפך הסימן מקובל במכונות הכתיבה מדגם רמינגטון, מאחר שהסימן הפך נפוץ יותר ויותר.

בשנות ה-80 דעך השימוש בסימון והוא אינו מצוי בגופנים רבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]