סימן תמיהה
| סימן תמיהה / סימן שאלה קריאה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה ( . ) |
אמפרסנד ( & ) |
|||||
סימן תמיהה או סימן שאלה קריאה (באנגלית ובשפות אחרות מכונה אינטרובאנג - interrobang) הוא סימן פיסוק לא רשמי המופיע בשפות רבות. סימן זה נוצר משילוב של סימן שאלה וסימן קריאה: ‽ או משילוב של סימן שאלה שלאחריו סימן קריאה: ?!
תוכן עניינים |
שימוש [עריכה]
שימוש בסימן זה בא להעיד על תמיהה, דהיינו הסימן מעיד על כך שהשאלה היא שאלה רטורית, לדוגמה:
האומר משפטים אלה מביע שאלה בגוון הקול שלו, אולם אינו מצפה לקבל תשובה מאחר שהתשובה ברורה לו.
שימוש נוסף בסימן התמיהה, הוא פליאה, קריאה ושאלה, לדוגמה:
- למה עשית את זה?!
- מה קורה פה?!
היסטוריה [עריכה]
סימני פיסוק רבים בסוף משפט [עריכה]
סופרים רבים עשו שימוש בריבוי סימני פיסוק בסוף משפט על מנת להביע רגשות שונים. בדרך כלל ריבוי סימנים בא לאחר סימן השאלה על מנת להביע רגש נוסף על השאלה, לרוב התרגשות כללית, אולם הסימנים הנוספים נחשבים אמצעים ספרותיים המביעים רגשות ולא סימנים מוסכמים המקובלים על פי כללי הדקדוק. לדוגמה:
- והוא עשה זאת?!?!?!
המצאת סימן התמיהה [עריכה]
סימן התמיהה הומצא על ידי האמריקאי מרטין ספקטר בשנת 1962 כגימיק פרסומי, במטרה להמציא סימן אחד המביע תמיהה. ספקטר אף הציע את שם הסימן – אינטרובאנג מלטינית: interrogatio - "שאלה רטורית", כאשר "באנג" הוא כינוי בענף העריכה לסימן קריאה.
בצרפתית נקרא הסימן point exclarrogatif, שילוב בין סימן השאלה "point d'interrogation" וסימן הקריאה "point d'exclamation".
בשנת 1966 המציא ריצ'רד איסבל את הגופן "אמריקנה" וכלל בו את סימן התמיהה. בהמשך הפך הסימן מקובל במכונות הכתיבה מדגם רמינגטון, מאחר שהסימן הפך נפוץ יותר ויותר.
בשנות ה-80 דעך השימוש בסימון והוא אינו מצוי בגופנים רבים.
