סימפוניה מס' 53 (L'Impériale) של היידן
הסימפוניה מס' 53 של יוזף היידן ברה מז'ור נכתבה בין השנים 1775 ל-1777[1] וממוספרת כ-53 ברשימת הסימפוניות על פי הובוקן (Hob. I\53). היא מן הסימפוניות הראשונות שנכתבו אחרי הסימפוניות המכונות "הסער והפרץ" ואופיה קליל ופשוט יותר מהן.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
הסימפוניה מס' 53 נכתבה באמצע תקופת שירותו הממושכת של היידן בחצר אסטרהאזי. זמן חיבורה אינו ידוע במדויק, וגרסתה הראשונה מתוארכת לשנים 1775-1777. עד לזמן זה הספיק לכתוב עשרות סימפוניות על פי דרישת הנסיך. ניתן להבחין שהחל מתקופה זו החל אסטרהאזי לדרוש מהיידן לזנוח את כתיבת הסימפוניות ולהתמקד בכתיבת אופרות. ייתכן שדרישה זו נבעה, בין השאר, מהיותן של הסימפוניות האחרונות של היידן, אלו המכונות "הסער והפרץ", "כבדות" ומורכבות מדיי בשביל אירועי החצר. אותן סימפוניות מינוריות ומורכבות הוחלפו בסימפוניות קלילות בעלות מבנה תמטי פשוט יותר. דבר זה לא מנע כמובן מהסימפוניה הזו להיות אחת המוצלחות והפופולאריות של היידן באותה עת, כאשר עותקים שלה זמינים בכל אירופה.
הרכב ופרקים [עריכה]
הסימפוניה כתובה להרכב סטנדרטי המונה חליל, שני אבובים, שני בסונים, שתי קרנות, טימפני וכלי קשת. מבנה הפרקים וסדרם זהים למבנה הטיפוסי של סימפוניה מאוחרת של היידן. פרקי הסימפוניה הם:
הסימפוניה פותחת במבוא איטי. הפרק שבא אחריו הוא בצורת סונטה, נמרץ ועשיר באפקטים הרמוניים ורתמיים, האופייניים מאוד לסגנונו הבוגר של היידן.
הפרק השני הוא בצורת ווריאציות כפולות. נושא הווריאציות הוא קליט ביותר, והפך במהרה לאחת המנגינות האהובות של היידן באותו הזמן.
המינואט של הסימפוניה הזו הוא נמרץ ועשיר, ומתחלף בטריו בעל אופי נינוח יותר עם סולו לחליל.
פרק הפינאלה של הסימפוניה קיים בשלוש גרסאות לפחות, כאשר ייתכן שאף אחת מהן אינה של היידן לבדו. הגרסה הראשונה, המסומנת ב"אלגרטו" היא הגרסה הכביכול מקורית. היא נכתבה יחד עם הסימפוניה עצמה והוכנה לדפוס על פי כתב היד של התפקידים שנמצאו בארכיב באסטרהאזי. ישנה אפשרות שגרסה זו נכתבה על ידי אחד מתלמידו של היידן ובפיקוחו. תתכנה שתי סיבות לקיום הגרסה השנייה; היידן לא היה מרוצה מהגרסה הקודמת, ולכן השתמש באוברטורה של אופרה אלמונית שנוגנה אז בחצר של אסטרהאזי (לא ידוע אם האופרה עצמה היא של היידן) משנת 1777. לגרסה זו הכותרת "פרסטו". יכול להיות שהשתמש בגרסה האופראית הזו משום שאופרה הייתה אז פופולארית מאוד בחצר. לגרסה זו לא נמצאו תפקידי החליל והטימפני, והם הושלמו אחר כך על פי הוצאת "הומל" שנדפסה באותו הזמן. הגרסאות השלישית והרביעית הופיעו בהוצאות שונות באירופה, וידוע בבטחה כי אינן של היידן.
קישורים חיצוניים [עריכה]
הסימפוניה בביצוע התזמורת הפילהרמונית ההונגרית, בניצוחו של אנטל דוראטי.
