סינגל מן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינגל מן
A Single Man
מבוסס על סינגל מן עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי טום פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי טום פורד
אנדרו מיאנו
רוברט סלרנו
כריס וייץ
תסריט טום פורד
כריסטופר אישרווד (רומן)
עריכה ז'אן סובל
שחקנים ראשיים קולין פירת'
ג'וליאן מור
מת'יו גוד
ג'יניפר גודווין
ניקולס הולט
מוזיקה אבל קוז'ניובסקי
שיגרו אומבאיאשי
צילום אדוארד גראו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Artina Films
Depth of Field
Fade to Black
חברה מפיצה The Weinstein Company
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בדצמבר 2009
משך הקרנה 99 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 7 מיליון דולר[1]
הכנסות 24.9 מיליון דולר[2]
הכנסות באתר מוג'ו singleman
פרסים פרס GLAAD
www.asingleman-movie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינגל מןאנגלית: A Single Man) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג דרמה המבוסס על רומן בעל אותו שם מאת כריסטופר אישרווד. את הסרט ביים מעצב האופנה האמריקאי טום פורד (מהמשפיעים ביותר על בית האופנה "גוצ'י") שזהו סרטו הראשון, והוא מימן את הפקת הסרט בעצמו.[3]

הסרט הוא בכיכובו של קולין פירת' המגלם את הפרוטגוניסט ג'ורג' פלקונר, פרופסור אנגלי והומוסקסואל שחי בדרום קליפורניה בשנת 1962. הסרט מציג יום בחייו של פלקונר, ומתמקד בתרבות של שנות ה-60 בארצות הברית; הסט של הסרט עוצב על ידי אותם מעצבים אשר עיצבו את הסדרה מד מן, המתרחשת באותה התקופה.[4]

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה ב-11 בדצמבר 2009 בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-66. לאחר הקרנתו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2009, הוא נבחר על ידי הסטודיו "The Weinstein Company" להפצה בארצות הברית וגרמניה. תפוצה מוגבלת ראשונית של הסרט החלה בארצות הברית בדצמבר 2009 כדי להכשיר אותו לטקס פרסי אוסקר ה-82, ותפוצה רחבה יותר שלו החלה בתחילת שנת 2010.[5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס, ב-30 בנובמבר 1963 - חודש לאחר משבר הטילים בקובה - ומציגה את סיפורו של ג'ורג' פלקונר (קולין פירת'), פרופסור אנגלי בגיל העמידה, המלמד ספרות באוניברסיטה ונאבק למצוא משמעות לחייו לאחר מותו של בן זוגו מזה 16 שנים, ג'ים (מת'יו גוד), שנהרג בתאונת דרכים שמונה חודשים קודם. משפחתו של ג'ים לא קיבלה מעולם את מערכת היחסים בינו ובין ג'ורג', והם אף התנגדו שיגיע להלוויה.

במהלך אותו יום בודד בו מתרחשת העלילה ואשר מוצג מנקודת מבטו של ג'ורג', הוא מתמודד עם אירועי העבר המוצגים בסרט בפלשבקים. הוא איננו רואה לעצמו כל עתיד לאחר מותו של ג'ים והוא מתכנן לבצע התאבדות בסוף אותו היום אליה הוא מתכונן בקפדנות האופיינית לו; הוא קונה כדורים עבור האקדח שלו, מרוקן את כספת הביטחון שלו בבנק, מכין מכתבים לכמה מקרוביו, מסדר את פוליסת ביטוח החיים שלו ומכין לערב את החליפה בה הוא מבקש למות.

ג'ורג' יוצא לעבודתו באוניברסיטה ומנהל סדר יום רגיל, אך ניכר שהוא מתייחס לדברים מתוך ידיעה שזו הפעם האחרונה שהוא עובר אותם. הוא קובע להיפגש עם חברתו הטובה צ'ארלי (ג'וליאן מור) לארוחת ערב. הוא מעביר הרצאה בכיתתו, שלאחריה אחד הסטודנטים, קני פוטר (ניקולס הולט), ניגש לנהל עמו שיחה פרטית המותירה אותו מוקסם מרוח הנעורים של התלמיד. בהמשך היום נתקל ג'ורג' בנער ליווי ספרדי יפה-תואר בשם קרלוס (ג'ון קורטחרנה), ולאחר שיחה קצרה בינם הוא משלם לו תוך שהוא מסרב להשתמש בשירותיו. לאחר ארוחת הערב שלו עם צ'ארלי הוא פוגש את קני בבר המקומי, ומגלה כי הוא טייל באזור מגוריו כדי להיפגש עמו. הם משתכרים יחד והולכים לחוף הסמוך לשחייה בעירום. הם חוזרים מותשים לביתו של ג'ורג'.

ג'ורג' נרדם על הכורסא בסלון, וכאשר הוא מתעורר באמצע הלילה הוא מוצא עצמו במיטתו ואת קני ישן על הספה בסלון. קני גילה את תכנונו של ג'ורג' להתאבד, ומתוך דאגה לו הוא לקח את האקדח מחדר השינה ונרדם עמו. ג'ורג' מבין את זה, ומחליט בעקבות אירועי היום שלא לשים קץ לחייו. הוא נועל את האקדח במגירה וחוזר לחדרו תוך שהוא משלים עם השכול והאובדן, אך לפתע הוא סובל מהתקף לב ומת על הרצפה בחדרו.

הספר עליו מבוסס הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרומן "סיגנל מן" פרסם כריסטופר אישרווד ב-1964. חוקרי ספרות רבים סברו כי זהו ספרו הטוב ביותר ויש הרואים בו את אחד הספרים החשובים ביותר בספרות ההומו-לסבית של המאה ה-20.[6] הסופר ומבקר הספרות אדמונד וייט כתב כי סינגל מן הוא "אחד מהרומנים הראשונים והטובים ביותר של תנועת השחרור הלהט"בי".[7]

אישרווד עצמו אמר בריאיון ל"פאריס רוויו" ב-1974: "אני סבור שזהו הספר היחיד שלי שהצלחתי לעשות בו פחות או יותר את מה שרציתי, בלי לאבד שליטה".[6] "סינגל מן" הוקדש על ידי אישרווד לסופר האמריקאי גור וידאל, שעיסוקו הגלוי בהומוסקסואליות בספריו עורר ביקורת נוקבת. הספר לא תורגם לעברית.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם צאתו לאקרנים קיבל לרוב הסרט ביקורות טובות ממבקרי הקולנוע, כאשר מרביתן שיבחו את משחקו בסרט של קולין פירת' ואת האסתטיקה שבצילומיו.[8] באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes הוא מחזיק ב-86 אחוזים של ביקורות חיוביות, ומסומן כ"פרש": סרט טוב בעגת האתר, וזאת בהתבסס של 159 ביקורות.[9] האתר "Metacritic" נתן לסרט ממוצע של 74 מתוך 21 ביקורות.[10] ליבי בגנו מאתר עכבר העיר כתבה כי הסרט הוא "יצירה קולנועית מענגת, משוחקת לעילא ומלאת סטייל מלוטש..." והוסיפה:[11]

הסרט לא מאכיל את צופיו בכפית כמו שהוליווד כל כך אוהבת לעשות. האווירה היא שחקנית מפתח כאן. מוזיקה, צילומים, זוויות, תאורה, קצב הדיאלוגים. לכל אחד מן המרכיבים הללו יש משמעות אדירה ב"סינגל מן" ואין הם מהווים שחקני חיזוק אלא נדבכים מרכזיים בחוויה האינטנסיבית שפורד בונה באמצעות השחקן הראשי המשובח שלו.

דן לחמן כינה את הסט "סרט ראשון של במאי מפתיע", והוסיף:[12]

הסרט מדבר אמנם על אהבה בין גברים, אך הוא איננו הומוסקסואלי כמו סרטים שנעשו החל משנות השמונים. הסרט שומר במדויק על רוח שנות השישים המוקדמות. רגע לפני פריצת השחרור המיני, חברתי. הכל נרמז. וכשרמזים נרמזים נכון הם נוגעים בצופה יותר מאמירה ישירה לעתים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי הסרט טום פורד וצוות השחקנים מת'יו גוד, קולין פירת', ניקולס הולט, ג'וליאן מור וג'ון קורטחרנה. פסטיבל הסרטים של ונציה‏, ספטמבר 2009.

"סינגל מן" היה מועמד לפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-66 וקולין פירת' זכה בפסטיבל בפרס "Volpi Cup" לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט[13] וזכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר.[14] בנוסף, הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב להופעה הטובה ביותר לשחקן ראשי ולפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. ג'וליאן מור הייתה מועמדת על תפקידה בסרט לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר. אבל קוז'ניובסקי אשר עיצב את המוזיקה בסרט, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב למוזיקה המקורית הטובה ביותר.

הסרט זכה בפרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לסרט בתפוצה רחבה הטוב ביותר.[15] בסך הכל זכה הסרט ב-14 פרסים שונים בפסטיבלים ואירועים במקומות שונים בעולם, והיה מועמד ל-23.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anne Thompson, "Sixteen Questions for A Single Man’s Tom Ford", indiewire, November 20, 2009
  2. ^ "A Single Man (2009)". Box Office Mojo. נבדק ב-21 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Holson, Laura M. (2 בדצמבר 2009). "Tom Ford: Design Director". The New York Times. נבדק ב-3 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Malkin, Marc (24 בספטמבר 2008). "Tom Ford Looking to Single Out Some Mad Men". E! Online. נבדק ב-2 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Fleming, Michael; Swart, Sharon (14 בספטמבר 2009). "Weinsteins engage 'Single Man'". Variety. נבדק ב-3 בדצמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 אבנר שפירא, כריסטופר אישרווד טען שדמות הגיבור ב"סינגל מן" אינה מבוססת על חייו, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2009
  7. ^ Edmund White, "Pool in Rocks by the Sea", 347.
  8. ^ שוש להב, "על סינגל מן - דרמה רומנטית, איטית, נוגה ואסתטית", עניין מרכזי, 21 בדצמבר 2009
  9. ^ "A Single Man". Rotten Tomatoes. נבדק ב-8 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "A Single Man". Metacritic. נבדק ב-19 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ ליבי בגנו, עכבר העיר, סינגל מן: דרמה מלוטשת, מסוגננת ומשוחקת היטב, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
  12. ^ דן לחמן, "סינגל מן", מגזין אימגו, 23/12/2009
  13. ^ "66th Venice International Film Festival Official Awards". labiennale.org. אורכב מ-המקור ב-2009-10-06. נבדק ב-12 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "63rd British Academy Film Awards - Leading Actor". bafta.org. אורכב מ-המקור ב-2011-09-17. נבדק ב-21 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "21st Annual GLAAD Media Awards - English Language Nominees". glaad.org. נבדק ב-14 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Awards for A Single Man", IMDb.com