סיני פתר
 | |
| לידה |
28 בפברואר 1954 (בן 70) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סיני פתר (נולד ב-28 בפברואר 1954) הוא במאי תיאטרון, מורה למשחק ושחקן ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתר נולד בתל אביב לדני פטרזייל-פתר וליליה גולדנברג. אביו היה איש חינוך ופעיל בשמאל הרדיקלי, ואמו הייתה מבקרת התיאטרון ועורכת ספרותית בעיתון "קול העם" ועורכת לשונית בעיתון "דבר"[1]. הוא למד בבית הספר היסודי "גאולה" בו אביו היה מורה, ובתיכון חדש בתל אביב. מגיל צעיר היה פעיל בחוגי דרמה שונים, כולל בתיכון חדש שם המדריך שלו היה עמרי ניצן.
היה חבר בגרעין נח"ל לקיבוץ כרם שלום ושירת בנח"ל שריון, שם עשה מילואים עד לשחרורו בגיל ארבעים. בזמן שירותו הצבאי נשפט פעמיים על סירוב לשרת בשטחים, ופעם אחת ישב על כך בכלא. כשהשתחרר משירותו הסדיר המשיך לחיות עוד שנה בקיבוץ כרם שלום, משם יצא ב-1975 ולמד משחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בזמן לימודיו מורותיו העיקריות היו נולה צ'לטון ורנה ירושלמי. עם סיום לימודיו הזמינו עודד קוטלר, מנכ"ל תיאטרון חיפה, להצטרף לקבוצת הפרויקט של התיאטרון שירדה אז מקריית שמונה. בהמשך ייסד קוטלר את המרכז התיאטרוני בנווה צדק בו שיחק פתר בהצגות שונות, בהן "הטייסים" ו"הפטריוט", שתיהן בבימויו של עודד קוטלר. בתקופה זו החל גם להדריך דרמה בחוגים וסדנאות לילדים ומבוגרים. ב-1983 קיבל מלגה לסיור לימודי בחו"ל מקרן התרבות אמריקה-ישראל ויצא למסע בן חצי שנה במערב אירופה בעקבות קבוצות תיאטרון פוליטיות. שם התחבר במיוחד לקבוצת "הסן פרנסיסקו מיים טרופ". ב-1983 שיחק בתפקיד דוד בן-גוריון הצעיר בדרמת הטלוויזיה "3 ימים בסג'רה" ובסדרה "ארץ מולדת".
ב-1984 עודד קוטלר העביר לפתר את ניהולו האמנותי של התיאטרון, תפקיד בו פתר כיהן כחלק מקולקטיב יוצר עד לשנת 1986. הקבוצה הריצה מספר הצגות בהן: "המלך הלך לישון" שזכתה בפרס כינור דוד, " קרמבו בעורף האויב" ו"מוכרים בלבד". הקבוצה הופיעה ברחבי הארץ והרבתה לקיים ימי תיאטרון בהפסקות צהרים במקומות עבודה ובמתנ"סים. ב-1986 הקבוצה סיימה את עבודתה ופתר הפך לשחקן פרילאנסר ולמדריך דרמה וגם התחיל לביים בפרינג', בין השאר את ההצגה "זבאנק" בתיאטרון הסימטה, הוא כתב וביים את המחזה "ביקורת חצות", שבמרכזו לילה בחייהם של בני זוג, שהציג בפסטיבל עכו ב-1987 וזכה בו לציון לשבח. ב-1989 כתב ביחד עם להקת "הסן פרנסיסקו מים טרופ" את "רואים כפול", שזכתה בפרס התיאטרון של הוילג' ווייס, "האובי" 1990. הוא כתב ביחד עם יגאל עזרתי וגבי אלדור וקבוצת תיאטרון מקומי את "הערב רוקדים", שהציג בפסטיבל עכו וזכה לציון לשבח 1991.
ב-1990 שיחק ב"שורו", סרט הקולנוע בבימויו של שבי גביזון, בו גילם את דמותו של בעל פאב תל אביבי. ב-1991 גילם את דמותו של אליעזר בן-יהודה בדרמת הטלוויזיה "האיש שאהב בעברית" שביים אלי כהן, באותה השנה שיחק בסרט הקולנוע המצליח "מעבר לים" שזכה בתשעה פרסי האוסקר הישראלי, בבימויו של יעקב גולדווסר. ב-2011 שיחק פתר בסרט הקולנוע "וביום השלישי" בבימויו של משה איבגי. הוא הצטלם לעונה השנייה של הסדרה "חטופים".
ב-1997 ביים בתיאטרון העירוני חיפה את המחזה "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" של ברטולט ברכט. ב-2003 ביים בתיאטרון העירוני חיפה את המחזה "מדלן", בו כיכבו קרן צור וג'וליאנו מר. ב-2008 ביים בתיאטרון הקאמרי את "השיבה לחיפה", בכיכובה של רוזינה קמבוס. מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני[2]. המחזה מספר על סעיד (נורמן עיסא) וספייה (מירה עווד) שברחו ב-1948 מביתם שבחיפה והשאירו במקום את חלדון, בנם התינוק. את התינוק מוצאת מרים גושינסקי (רוזינה קמבוס) יהודייה ניצולת שואה שמגדלת את הילד באהבה. כעבור עשרים שנה שבים סעיד וספייה לביתם בחיפה ומעוניינים לדעת מה אירע לתינוק שהשאירו. הם מגלים שהוא הפך לחייל מצטיין בצה"ל[3]. ב-2011 ביים בתיאטרון העירוני חיפה את המחזה "ארגנטינה" מאת בעז גאון. במאי 2012 עלתה בתיאטרון החאן ההצגה "ירושלים החדשה" של דייוויד אייבס על אודות שפינוזה, בבימויו של פתר.
פתר העלה ארבע הפקות בת'יאטר ג'יי, וושינגטון די. סי.: "חבלי משיח" של מוטי לרנר ב-2007[4], "התאונה" של הלל מיטלפונקט ב-2009, סדרה של הצגות "השיבה לחיפה" (בעז גאון) של תיאטרון הקאמרי ב-2011 ו"ההודאה" ב-2014[5]. באוקטובר 2012 עלתה בפסטיבל עכו ההצגה "הטווס מסילואן" שכתבה עלמה גניהר, בבימויו של פתר יחד עם חן אלון, על ידי קבוצת שחקנים יהודים וערבים. פתר ואלון זכו בציון לשבח בפסטיבל עכו על עבודת הבימוי[6]. ההצגה עלתה אחר כך גם בתיאטרון יפו[7].
פתר ניהל אמנותית את פסטיבל חיפה להצגות ילדים (1994-96), ותיאטרון עירוני חיפה (2005-2000), כשבשלוש וחצי שנותיו הראשונות בתפקיד כיהן גם כמנכ"ל[8]. היה חבר הוועדה האמנותית של פסטיבל עכו בשנים 2000, 2010-11. כהן כיו"ר של איגוד במאי התיאטרון בישראל (בת"י) ונמנה עם מייסדיו[9]. פתר מלמד בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים משנת 1990 ומרצה לתיאטרון במכללת הגליל המערבי מאז 2016. בעבר לימד משחק בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה.
פתר היה פעיל בארגוני שמאל שונים, היה ממקימי תנועת "יש גבול" והיה פעיל בתנועת "שמאל ישראלי חדש".
מתגורר בחיפה מאז 1995, נשוי ואב לשניים.
בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | הצגת בכורה |
|---|---|---|---|
| היה היה פעם בערבות הנגב | קבוצת תיאטרון נווה צדק | יגאל מוסינזון | 1985 |
| זבאנק | תיאטרון הסימטה | מאת להקת "הסן פרנסיסקו מיים טרופ" | 1987 |
| הברבור | תיאטרון חיפה | אליזבת אגלוף | 1996 |
| עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי | תיאטרון חיפה | ברטולט ברכט | 1997 |
| משחקים בחצר האחורית (שותף לבימוי) | התיאטרון הלאומי של קייב | עדנה מזי"א | 1997 |
| יומנה של אנה פרנק | תיאטרון באר שבע | פרנסס גודריץ' ואלברט האקט | 1998 |
| מרחב מוגן | תיאטרון חיפה | סימון בלוק | 1998 |
| רישיון לחיות | תיאטרון באר שבע | יצחק גורמזאנו גורן, מבוסס על הרומן של גורן "מקלט בבבלי" | 1999 |
| נולד לחופש | תיאטרון אורנה פורת | תלמה אליגון-רוז | 2000 |
| מאדליין[10] | תיאטרון חיפה | הלן אדמונדסון | 2003 |
| הבוגר | תיאטרון חיפה | טרי ג'ונסון | 2004 |
| מאכינל[11] | תיאטרון החאן | סופי טרדוול | 8 באפריל 2006 |
| גיבורים בעל כורחם[12] | תיאטרון חיפה | עדי שגב ועדי עוז | 2006 |
| המערב הפרוע | התיאטרון הערבי עברי ביפו | עלמה גניהר | 2007 |
| חבלי משיח | ת'יאטר ג'יי, וושינגטון די. סי. | מוטי לרנר | 2007 |
| השיבה לחיפה | התיאטרון הקאמרי | מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני | 2008 |
| התאונה | ת'יאטר ג'יי, וושינגטון | הלל מיטלפונקט | 2009 |
| אדם הוא אדם | בית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים | ברטולט ברכט | 2009 |
| השיבה לחיפה | ת'יאטר ג'יי, וושינגטון | מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני | ינואר 2011 |
| ארגנטינה | תיאטרון חיפה | בעז גאון | 2011 |
| ירושלים החדשה | תיאטרון החאן | דייוויד אייבס | 2012 |
| הטווס מסילואן | פסטיבל עכו (ציון לשבח על בימוי בשותפות עם חן אלון) | עלמה גניהר | אוקטובר 2012 |
| ההודאה | ת'יאטר ג'יי, וושינגטון | מוטי לרנר | אפריל 2014 |
| עובד שבת[13] | תיאטרון אל מידאן | חנא אידי ואדוארד מאסט | ספטמבר 2014 |
| מקורקעת[14] | פסטיבל תיאטרונטו פרס ראשון | ג'ורג' בראנט | אפריל 2015 |
| אדם הוא אדם[15] | תיאטרון החאן | ברטולט ברכט בתרגום יצחק לאור | דצמבר 2015 |
| After The War | Mosaic Theater, וושינגטון די. סי. | מוטי לרנר | מרץ 2016 |
| ההודאה[16] | תיאטרון יפו | מוטי לרנר | ספטמבר 2016 |
| יוליה | תיאטרון "הסטודיו" חיפה | ישראל המאירי בעקבות סטרינדברג | אוקטובר 2017 |
| סילוואן בין הזמנים | פסטיבל עכו | עלמה גניהר. בימוי משותף עם חן אלון | אוקטובר 2019 |
| אנא מן אליהוד[17] | תיאטרון יפו | אילנית סוויסה בעקבות אלמוג בהר | ספטמבר 2020 |
| שנת האפס | תיאטרון יפו | אבנר בן עמוס בעקבות הלל כהן | נובמבר2021 |
| הנפש הטובה מסצואן | סמינר הקבוצים | ברטולט ברכט | ינואר 2022 |
| הגיל הרך | תיאטרונטו 2022 ציון לשבח | ג'ורג' בראנט | אפריל 2022 ,אוגוסט 2022 תיאטרון הקאמרי |
מעבר לגבול
קבוצת , שובר גלים'אשדוד אילנית סוויסה דצמבר 2022
כתיבה לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מחזה | כותבים שותפים | תיאטרון | במאי | שנה | פרסים |
|---|---|---|---|---|---|
| הערב שוב רוקדים | ביחד עם יגאל עזרתי וגבי אלדור וקבוצת התיאטרון המקומי | התיאטרון של יפו, "תיאטרון מקומי" בשיתוף עירית נאמן | יגאל עזרתי וגבי אלדור | 1991 | ציון לשבח – פסטיבל עכו ספטמבר 1991 |
| Seeing Double (קומדיית טעויות מזרח תיכונית) | עם להקת "הסן פרנסיסקו מיים טרופ" | פרס האובי, פרס התיאטרון של הוילג' ווייס, 1990 | |||
| ביקורת חצות | פסטיבל עכו | 1987 | ציון לשבח – פסטיבל עכו 1987 |
משחק בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | שנה | מידע נוסף |
|---|---|---|---|---|---|
| לדמיין את האחר | ג'וזף צ'ייקין | ||||
| סורגים (קבוצת הפרויקט) | התיאטרון העירוני חיפה | חיים מרין, איציק ויינגרטן ואחרים | עודד קוטלר | 1980 | |
| שקספירימנט (קבוצת הפרויקט של תיאטרון חיפה) | התיאטרון העירוני חיפה | עודד קוטלר וקבוצת הפרויקט | עודד קוטלר | 1981 | |
| הפטריוט | תיאטרון נווה צדק | חנוך לוין | עודד קוטלר | 1982 | |
| טייסים | תיאטרון נווה צדק | יוסי הדר | עודד קוטלר | 1983 | |
| גירושים מאוחרים | תיאטרון נווה צדק | על פי א. ב. יהושע | נולה צ'לטון | 1983 | |
| מוכרים בלבד | תיאטרון נווה צדק | חגית רכבי וג'ון הולדן | דאן צאמלי וישראל גוריון | 1985 | |
| קרמבו בעורף האויב | תיאטרון נווה צדק | קובי ניב | ישראל גוריון | 1985 | |
| המלך הלך לישון | תיאטרון נווה צדק | קובי ניב על פי ספרו של יוסי אלפי | ישראל גוריון | 1985 | ההצגה זכתה בפרס כינור דוד 1985 |
| חצוצרה בואדי | תיאטרון בית ליסין | עיבוד של שמואל הספרי לרומן בשם זה של סמי מיכאל | שמואל הספרי | 1988 | |
| שבועת האדרה | תיאטרון אורנה פורת | חיים אידיסיס על פי ספרה של דורית אורגד | רמי דנון | 1993 |
משחק בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקולנוע
| חמישים | דפנה לוין | 2019 | ||||
| ימים נוראים | ירון זילברמן | 2019 | ||||
| פמת"א | עודד לוטן | השר לביטחון פנים | 2018 | |||
| יונה | ניר ברגמן | הפסיכיאטר | 2014 | |||
| וביום השלישי | משה איבגי | עזרא | 2011 | |||
| חטופים | גידי רף | עתר שורר | 2010 | |||
| ארץ חדשה | אורנה בן דור | רופא | 1994 | |||
| זמן אמת | אורי ברבש | חוקר | 1991 | |||
| מעבר לים | יעקב גולדווסר | הדוד לייזר | 1991 | |||
| האיש שאהב בעברית | אלי כהן | אליעזר בן יהודה | 1991 | |||
| אהבתה האחרונה של לורה אדלר | אברהם הפנר | רופא בבית החולים | 1990 | |||
| שורו | שבי גביזון | אלי | 1990 | |||
| אש צולבת | גדעון גנני | שרגא | 1989 | |||
| החולמים | אורי ברבש | דניאל | 1987 | |||
| שלושה ימים בסג'רה | חיים גיל | דויד בן-גוריון הצעיר | 1981 | |||
| הקרב על מבצר ויליאמס | רנן שור | 1981 |
בטלוויזיה
| סדרה | ערוץ | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| בגוף שלישי | קשת | שי קפון | 2022 | |
| חמישים | YES | דפנה לוין | 2019 | |
| פמת"א | 11 | עודד לוטן | השר לביטחון פנים | 2019 |
| ביום שהאדמה רעדה | ערוץ 12 | עמרי גבעון | דרייפוס |
2019 |
| הצורף | HOT3 | דרור סבו | 2015 | |
| אבודים באסיה | Yes הטלוויזיה בלוויין | יובל שפרמן | פרופסור חלפון | 2013 |
| חטופים, עונה שנייה | ערוץ 2, קשת | גידי רף | עטר שורר | 2012 |
| אלטלנה (מיני-סדרה) | ערוץ 2, קשת | אלי כהן | פנחס וזה | 2008 |
| סיטון | ערוץ 1 | אורי ברבש | עו"ד טל | 1995 |
| רצח בשבת בבוקר | ערוץ 1 | נדב לויתן | ד"ר שלמה לינדר | 1991 |
| האיש שאהב בעברית | ערוץ 1 | אלי כהן | אליעזר בן-יהודה | 1991 |
| 3 ימים בסג'רה | ערוץ 1 | דוד בן-גוריון הצעיר | 1983 | |
| ארץ מולדת | ערוץ 1 | לאה ביירך | דמויות שונות | 1983 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיני פתר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סיני פתר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סיני פתר, דף שער בספרייה הלאומית
- סיני פתר, באתר "הבמה"
- מידע על סיני פתר בקטלוג הספרייה הלאומית
- סיני פתר, להרים את המסך, באתר "העוקץ", 17 בנובמבר 2010
- ארכיון סיני פתר - מבחר מייצג, בספרייה הלאומית
- רותי זוארץ, תורה מסיני: היוצר שמסביר מדוע חשוב לעשות תיאטרון אקטיבסטי, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2016
- מרב יודילוביץ', סיני פתר: "גם היום היו מוקיעים את שפינוזה", באתר ynet, 24 ביוני 2012
- בועז טרינקר, ירושלים החדשה - ריאיון עם הבמאי סיני פתר, באתר תיאטרון החאן
- בועז טרינקר, כרוניקה של מוות ידוע מראש - ראיון עם סיני פתר, במאי 'מאכינל', באתר תיאטרון החאן
- פיטר מרקס, "קצוות ישראלים ופלסטינים נקשרים בעבותות של רגש, בהצגה המועלית בתיאטרון ג'יי בוושינגטון, 'השיבה לחיפה'", הוושינגטון פוסט, 17 בינואר 2011
סיני פתר, מי צריך בכלל את ההכשר של השלטון להצגות, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עופר אדרת, המחנך שלבו פעם בצד שמאל, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
- ^ מיכאל הנדלזלץ, האדם הוא ממש לא הבעיה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- ^ פיטר מרקס, הזדמנות תיאטרלית לפיוס, באתר "העוקץ", 6 בפברואר 2011
- ^ ציפי שוחט, שבחים ב"ואשינגטון פוסט" להצגה "חבלי משיח", באתר הארץ, 03 ביולי 2007
- ^ תמר רותם, איגוד המחזאים האמריקאים נאבק בארגונים יהודים בוושינגטון: הפסיקו להחרים את המחזה של מוטי לרנר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
כתבי גלריה, בעקבות הביקורות הטובות צומצמה המחאה נגד המחזה "ההודאה", באתר הארץ, 1 באפריל 2014 - ^ אילנה המרמן, ייאוש וחיוך בשתי הצגות על הכיבוש, באתר הארץ, 28 באפריל 2013
- ^ יאיר אשכנזי, "הטווס מסילואן" של תיאטרון יפו נבחרה להצגת השנה בפרינג', באתר הארץ, 14 בנובמבר 2015
- ^ ציפי שוחט, כהונת סיני פתר בניהול תיאטרון חיפה הוארכה בשנתיים, באתר הארץ, 7 ביוני 2004
- ^ תמר רותם, רוני ניניו נבחר ליו"ר איגוד במאי התיאטרון, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2013
- ^ מיכאל הנדלזלץ, אין הפרדה בין אישי ללאומי, באתר הארץ, 1 במרץ 2003
- ^ מיכאל הנדלזלץ, הזכות לאושר, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
- ^ עכבר העיר, תיאטרון חיפה יעלה הצגה על אנשי העורף במלחמה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
- ^ תמר רותם, לראשונה: הצגה בעברית בתיאטרון אל־מידאן הערבי בחיפה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014 מיכאל הנדלזלץ, "עובד שבת": והעיקר, לצאת צדיק, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2014
- ^ יאיר אשכנזי, ההצגה "מקורקעת" זכתה בתחרות בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 9 באפריל 2015
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "אדם הוא אדם": ידידותי למשתמש, אך מפוספס, באתר הארץ, 09 בפברואר 2016 מיכאל הנדלזלץ, ב"אדם הוא אדם" של ברכט מגישים בעורמה את האמת, באתר הארץ, 9 במרץ 2016
- ^ מיכאל הנדלזלץ, ההצגה הנוגעת והמאוזנת ביותר שראיתי על מציאות חיינו, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2016
- ^ ננו שבתאי, "אנא מן אל יהוד": הסיפור היפהפה הלך לאיבוד בעיבוד שלו לתיאטרון, באתר הארץ, 9 ביולי 2021