סינכרוטרון
סינכרוטרון הוא מאיץ חלקיקים מעגלי שחלקיקים טעונים מואצים בו באמצעות שדות חשמליים משתנים, וסיבוב קרן החלקיקים מתבצע באמצעות שדות מגנטיים. סינכרוטרונים משמשים לשתי מטרות: ניסויי התנגשות חלקיקים ובחינת התוצרים, וניסויי קרינה סינכרוטרונית שנפלטת מחלקיקים טעונים שנעים במסלול מעגלי. המבנה המעגלי של הסינכרוטרון קרוי גם טבעת אחסון, משום שניתן לשמור בו חלקיקים בתנועה מעגלית במשך זמן רב. למעשה, המהירות והאנרגיה של החלקיקים בטבעת האחסון נותרת קבועה ומטרת השדה החשמלי לפצות על אובדן אנרגיה כתוצאה מקרינה סינכרוטרונית.
תוכן עניינים |
מתקן CERN [עריכה]
 |
ערך מורחב – CERN |
מתקן CERN (בצרפתית, קיצור של "מרכז אירופאי למחקר הגרעין") הוא כיום המתקדם ביותר בעולם ובעל המאיץ הגדול ביותר. הוא ממוקם בז'נבה ומשרת אלפי מדענים מכל רחביה. מאיץ LHC ב-CERN שעתיד להתחיל לפעול ב-2008 הוא סינכרוטרון שצפוי להיות המאיץ האנרגטי ביותר בעולם. המאיץ נועד לניסויי התנגשות פרוטונים שיואצו עד לאנרגיה של 7 טרה-אלקטרון-וולט כל אחד.
מתקן SESAME [עריכה]
בנוסף לפעילות המחקרית ב-CERN, גם אונסק"ו מעניקה את חסותה להקמת מרכז מאיץ סינכרוטרון נוסף במזרח התיכון בשם SESAME. בחודש ינואר 2003 הונחה אבן הפינה למתקן הממוקם ליד עמאן שבירדן. מטרתו לשרת מדענים של מזרח התיכון וכן מקווים שמרכז SESAME גם יתרום לקידום השלום האזורי, כפי שהמתקן ב-CERN תרם לאירופה.
סינכרוטרונים בישראל [עריכה]
הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון היא וועדה פנימית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והיא זו האחראית בישראל לקידום הפעילות המדעית בנושא קרינת הסינכרוטרון. במסגרת כך היא אחראית למימון חלקה של ישראל במתקני הסינכרוטרון בעולם כך שתתאפשר למדענים ישראלים גישה חופשית אליהם לצורך מחקריהם. נכון לשנת 2006 יש לישראלים גישה חופשית למתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון (ESRF) עד לשנת 2009. כמו כן פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) משתתף במימון המתקן ESRF. כמו כן מייצגת הוועדה, בראשות פרופ' משה דויטש מאוניברסיטת בר-אילן, את ישראל בדיונים על הקמת מתקני סינכרוטרון חדשים בעולם, דוגמת SESAME.[1]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- שירות הידען, חזון אחרית הגרעין, אתר הידען, כתבה על המאיץ SEASAME, 4 בדצמבר 2002
- פיזיקה ואנרגיות גבוהות, אתר משרד המדע והטכנולוגיה
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רון תקוה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מסמך לוועדת המדע והטכנולוגיה. הוצאת מחלקת מידע ומחקר - הכנסת, 2 ביולי 2006, עמ' 2-3.
