סינסתזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ניסוי המדגים תופעה של סינסתזיה. חשבו איזה צורה תקרא "בובה" (Bouba) ואיזה "קיקי" (Kiki)? (לחצו על התמונה להסבר מפורט)

סינסתזיה (בכתיב לועזי: Synesthesia; סינ=תחילית שמשמעה יחד, אסתזיס=חושים), ובעברית: עירוב חושים (ערבוב חושי). הינה תופעה שבה גירוי אובייקטיבי אשר נתפס באופנות חושית אחת מעורר חוויה סובייקטיבית באופנות חושית אחרת. כלומר, מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים. שכיחות התופעה באוכלוסייה היא כ-4% (1 ל-23) ואין הבדל בשכיחות בין גברים לנשים.‏[1] מתועדים יותר מ-50 סוגים שונים של סינסתזיה. בחלקן מעורבים גירוי מעורר וחוויה חושית נלוות הנתפסים באותה אפנות חושית. למשל, בסינסתזיה גרפמה-צבע אותיות וספרות נתפסות כמלוות בחוויה של צבע (פוטיזם). באחרים, הגירוי המעורר גורם לעירור תפיסה חושית באופנה חושית שונה. לדוגמא, בסוג מסוים של סינסתזיה, מילים יכולות לגרום לתחושת טעם על הלשון. בסוג אחר, יחידות זמן, כגון שנים או חודשים, נחווים כממוקמים במיקום ספציפי וקבוע במרחב. צורתה הנפוצה ביותר היא של ימים המופיעים בצבעים קבועים והסוג הנחקר ביותר של סינסתזיה היא גרפמה- צבע המופיעה ב-1% מהאוכלוסיה.‏[1]

נבדקים מתרבויות שונות, למשל, טוענים כי עיטוש הוא "בהיר" יותר משיעול. התופעה מתבטאת, בין השאר, בתופעות לשוניות. כך, למשל, הביטוי "צבע קר" מקביל בין מושג מתחום הראיה למושג מתחום המגע/מישוש.

מלבד ביטוי התופעה באופן חלש בכלל האוכלוסייה, קיימים אנשים שאצלם הקישור בין חושים שונים הוא חזק ועקבי בהרבה. למשל אנשים הרואים תמיד את המספר 3 בצבע אדום.

המנגנון הניורוביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי תיאוריות מרכזיות מנסות להסביר את המנגנון הניורוביולוגי של סינסתזיה.

התאוריה הראשונה גורסת כי אצל מרבית האנשים, קיים עיכוב על קשרי משוב בין אזורים מוחיים, האחראיים על עיבוד מידע בין חושים שונים. עיכוב כזה אינו קיים אצל סינסתטים ומאפשר מעבר ומיזוג מידע בין חושים שונים. באופן זה, ייתכנו קשרים בין אזורים המעבדים מידע של אופנה חושית מסוימת לבין אזורים המעבדים מידע פונולוגי או סמנטי של הגירוי.‏[2]

התאוריה השנייה, גורסת כי קשרים מעין אלה קיימים אצל כל בני האדם בלידה ומתנוונים עד גיל שלוש. אצל סינסתטים, כתוצאה מאבנורמליות בתהליך הגיזום הסינפטי, הקשרים אינם מתנוונים ובכך מאפשרים את קיום התופעה.‏[3]

סוגי סינסתזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שלוש צורות, שבמסגרתן נחווית סינסתזיה.

  • סינסתזיה התפתחותית – אנשים החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. סיבותיו של סוג זה של סינסתזיה הן כנראה בעיקר גנטיות תורשתיות.
  • סינסתזיה הנרכשת מפגיעה – פגיעה במח עשויה אף היא לעורר את התופעה. במקרה זה הסנסתזיה תתווך גירויים בסיסיים (צבע, צליל), חסרי משמעות סמנטית.
  • סינסתזיה פרמקולוגית - שימוש בסמים מעוררי הזיות כגון LSD, עשוי אף הוא לגרום לסינסתיזיה. גם כאן לא ידועים מקרים של סינסתזיה סמנטית.

סמים מעוררי הזיות אינם חוקיים, וסינסתזיה הנרכשית מפגיעה היא נדירה למדי. מסיבות אלו נעשים רב המחקרים בתחום על אנשים בעלי סינסתזיה התפתחותית, "סינסתזים מלידה".

סינסתזיה לשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים אבחנו מעין ו"כיווניות" בסינסתזיה הלשונית דרך היררכיה של חמשת החושים. ניתן לסדר את החושים לפי סדר יורד (ראיה > שמיעה > ריח > טעם > מגע) כך שחוש "גבוה" יותר, למשל שמיעה, יעבור השוואה לחוש "נמוך" יותר, למשל טעם, אך לא להיפך. כך, למשל, אנשים יבינו ביתר קלות את הביטוי "צליל מתוק" מאשר "טעם רועש".

מעבודות בנושא המטאפורה של חוקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים, עולה כי כאשר ממפים תחום נגיש על תחום נגיש פחות (או, בניסוח פשטני מעט, מתארים את הלא ידוע באמצעות הידוע) מתקבל מבנה פשוט יותר להבנה ולזכירה. בהתאם לכך, מספר חוקרים טענו כי היררכיית החושים משקפת היררכיה של נגישות. ככל שחוש כלשהו "גבוה" יותר בהיררכיה, כך הוא פחות נגיש קוגניטיבית. לפי תאוריה זו, מגע הוא חוש מוחשי יותר מאשר ראיה או ריח, ומכאן שאנשים יעדיפו סינסתזיה בה מושוות ראיה לטעם, ולא טעם לראיה.

היסטוריה של חקר הסינסתזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה מוכרת מזה 250 שנה, אך רק ב-1880 תועדה בפרוטרוט על ידי סר פרנסיס גלטון, אחיינו של צ'ארלס דרווין, שערך מספר ניסויים על סינסתזים (אנשים בהם התופעה חזקה ועקבית בהרבה מאשר אצל רוב האוכלוסייה).

בין 1881 ל-1931 פורסמו יותר מ-70 מאמרים בנושא. המאמרים תארו ניסויים שבהם תארו הנסיינים את תחושותיהם, כמקובל בניסויים פסיכולוגיים באותה התקופה.

בסופה של התקופה כבר פרחה הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה, שהתנגדה לניסויים בלתי אובייקטיבים כגון אלו שנעשו עם סינסתזים, בטענה שאין עניין מדעי במחקר של החוויה הסובייקטיבית. כתוצאה מהתנגדות זו פורסמו בין השנים 1932 ל-1974 רק 16 מאמרים בנושא.

החל מסוף המאה ה-20 נהנה הנושא מעדנה מחודשת, בעקבות התבססות הגישה הקוגניטיבית המנסה לתת מדדים אובייקטיביים לחוויה האישית, ולתאר את הפעילות המוחית המתרחשת במקביל.

בשנים האחרונות החלה מגמה להשתמש בסינסתזיה ככלי מחקר לתיאוריות קוגנטיביות אצל חווית לא סינסתטיות. ממצאים מתחום הסינסתזיה מקדמים תיאוריות קוגנטיביות בתחומים שונים כדוגמת אוטומטיות, מודעות, קוגניציה מספרית ועוד.‏[4]

סינסתזיה בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינסתזיה עשויה לשמש כאמצעי פיגורטיבי בספרות ובשירה, על מנת להפיק תיאור מדויק ככל האפשר של תחושה מסוימת או על מנת להעצימה.

היו שפירשו את הפסוק "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (שמות כ טו) כדוגמה לעירבוב בין חוש הראיה וחוש השמיעה.

גם בפסוק (קהלת יא ז) וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ יש סינסתזיה של טעם וראיה.

בספר "מריר בפה" מאת מוניק טרואונג מסופר על אישה שיש לה סינסתזיה.

רבות מעבודותיו של המשורר הצרפתי שארל בודלר הושפעו מנטייתו לסינסתזיה. הוא כתב מספר שירים על נושא זה עצמו, כשיר "זיקות"(Correspondances), המשתמש בדימויים ובסמליות המבוססים על ניסיונו בסינסתזיה.

סופר המדע הבדיוני אלפרד בסטר הרבה להשתמש בספריו בתיאורים של סינסתזיה. בספר פני מועדות לכוכבים מתואר אדם שעובר בטלפורטציה ממקום למקום בעודו בוער, וחווה צלילים כמראות ותחושות כטעמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Simner, J., Mulvenna, C., Sagiv, N., Tsakanikos, E., Witherby, S. A., Fraser, C., et al. (2006). Synaesthesia: The prevalence of atypical cross-modal experiences. Perception - London, 35(8), 1024.
  2. ^ Grossenbacher, P. G., & Lovelace, C. T. (2001). Mechanisms of synesthesia: cognitive and physiological constraints. Trends in Cognitive Sciences, 5(1), 36-41.
  3. ^ Holcombe, A. O., Altschuler, E. L., & Over, H. J. (2008). A developmental theory of synaesthesia, with long historical roots: A comment on Hochel & Milán (2008). Cognitive Neuropsychology, 99999(1), 1-1.
  4. ^ Cohen-Kadosh, R, & Henik, A. (2007). Can synaesthesia research inform cognitivescience? Trends in Cognitive Science, 11(4), 177-184.


אמצעים פיגורטיביים

מטאפורה | דימוי | מטונימיה | סינקדוכה | מריזם | האנשה | החפצה | הגזמה | סינסתזיה | אנטונומזיה