סיסטולה
סיסטולה היא פעולת התכווצות של מדורי הלב. ארבעת מדורי הלב, שני חדרים ושני פרוזדורים (עליות), עוברים סיסטולה ודיאסטולה בקצב מתוזמן כך שדם מוזרם קדימה לאורך המערכת הקרדיווסקולרית. כשהמונח 'סיסטולה של הלב' מצוין לבדו, הכוונה היא, בדרך כלל, לסיסטולה של החדרים.
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיסטולה חשמלית לעומת סיסטולה מכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיסטולה חשמלית היא הפעילות החשמלית שמעורר פוטנציאל פעולה חשמלי בשריר הלב, שעם שחרורו תתבצע פעולת התכווצות בשריר הלב. הסיסטולה החשמלית גורמת לסיסטולה מכנית שהיא התכווצות שריר הלב עצמו, שכתוצאה ממנה מזרים הלב דם.
סיסטולה של הפרוזדורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיסטולת הפרוזדורים היא ההתכווצות של הפרוזדורים. סיסטולה חשמלית של הפרוזדורים מתחילה עם עליית גל ה-P באק"ג. סיסטולה זו, אשר מתרחשת בדרך כלל לקראת סוף התרפות החדרים, גורמת לעליית הלחץ בפרוזדורים ובכך לזרימת דם מהפרוזדורים אל החדרים. פעולה זו אינה מתבצעת כראוי אם יכולת ההולכה החשמלית של הלב נפגמת, כמו למשל בזמן פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים או חסם לב מלא. במהלך סיסטולת הפרוזדורים נסגרים שני מסתמי הלב ביציאות החדרים (המסתם האאורטלי שבין החדר השמאלי לאבי העורקים, והמסתם הפולמונלי שבין החדר הימני לעורק הריאה), ואילו מסתמי הלב שבין הפרוזדורים לחדרים (המסתם המיטרלי (הצניפי) שבין הפרוזדור והחדר השמאליים, והמסתם הטריקוספידלי (התלת-פסיגי) שבין הפרוזדור והחדר הימניים) - נפתחים בשל הלחץ הגבוה בפרוזדורים.
סיסטולה של החדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיסטולת החדרים היא ההתכווצות של החדרים. סיסטולה חשמלית של החדרים מתרחשת עם התחלת קומפלקס ה-QRS באק"ג. הלחץ בחדרים עולה אל מעבר ללחץ בפרוזדורים, וכתוצאה, נסגרים המסתם המיטרלי והמסתם הטריקוספידלי שבין החדרים לפרוזדורים. הלחץ ממשיך לעלות עד שהוא גובר על הלחץ בכלי הדם, וכתוצאה מכך נפתחים המסתמים האאורטלי והפולמונלי והדם נדחף אל מחוץ ללב.
מנגנון פיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקוצב הטבעי של הלב נמצא בתאי שריר לב מתמחים שבקשר הגת והפרוזדור שבחלקו העליון של הפרוזדור הימני, והוא שמתחיל את הסיסטולה. הגירוי החשמלי מגיע תחילה לפרוזדור הימני ולאחר השהיה זעירה של כ-0.03 שניות הוא מגיע גם לפרוזדור השמאלי. הפרוזדורים מתכווצים בתהליך הדרגתי כאשר הפרוזדור הימני מסיים להתכווץ מעט לפני השמאלי. גם בפרוזדור עצמו ישנו סדר כיווץ פנימי המתבטא בלחץ שהולך ומתקדם בכיוון זרימת הדם (מהחלק העליון של הפרוזדור לכיוון חלקו התחתון), וזאת כדי לכוון את זרימת הדם קדימה ולמנוע ממנו זרימה אחורנית. הגירוי החשמלי ממשיך לעבר קשר הפרוזדור והחדר, שנמצא סמוך למחיצת הלב, באמצעות שלוש אלומות המיועדות לכך, ושם הוא מעוכב במשך כ-0.12 שניות על מנת לאפשר לכל הדם לעבור מהפרוזדורים לחדרים. מקשר הפרוזדור והחדר עובר הגירוי החשמלי למסילות בשם צרור היס (Bundle of His) הנקראות גם אלומת הפרוזדור והחדר. הצרור מתפצל לשני ענפים - ימני ושמאלי - לכיוון כל אחד מהחדרים, ומגיע בקצהו לחוד הלב, שבו כל צרור ענפים מתפצל לרשת סיבים הקרויים סיבי פורקינייה. סיבים אלה מתפצלים לרשת שמכסה את שני החדרים, וכך מועבר הגירוי החשמלי ביעילות לכל התאים שמרכיבים את החדרים. כתוצאה מכך מתכווצים החדרים ודם מוזרם קדימה – מהחדר השמאלי לאבי העורקים וממנו לכלל הגוף, ומהחדר הימני לעורק הריאה וממנו לריאות לספיגת חמצן ולשחרור פחמן דו-חמצני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיסטולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)