סיפורו של הספן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיפורו של הספן (The Shipman's Tale) הוא אחד מסיפורי קנטרברי שחיבר ג'פרי צ'וסר בשלהי המאה ה-14.

זהו מעין סיפור מבדח קצר ומחורז מימי הביניים המגולל את סיפורם של סוחר קמצן, אשתו החמדנית ומאהבה, נזיר ערמומי. אף על פי שניתן לאתר סיפורים דומים בדקאמרון לג'ובאני בוקאצ'ו, מקור קבוע לסיפוריו של צ'וסר. הסיפור הוא עיבוד של סיפור-עממי רווח מאותה התקופה - "מתנת המאהבה מושגת מחדש".

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מגולל את קורותיו של סוחר שאשתו מתענגת על הילולות והתערות בחברה, עליהן היא מבזבזת ממון רב. נזיר צעיר, המעמיד פנים שהוא דודנו של הסוחר, מגיע להתארח אצלם. לאחר התוודותה על שאינה אוהבת את בעלה, מבקשת האישה מהנזיר מאה פרנקים לתשלום חובותיה. הנזיר, מאחורי גבה, לווה את הכסף מהסוחר כדי לתתו לאישה, שבתגובה מסכימה איתו כי:

Cquote2.svg
That for thise hundred frankes he sholde al nyght
Have hire in his armes bolt upright;
Cquote3.svg

כאשר הסוחר מבקש מהנזיר את כספו חזרה, הלה אומר לו שהוא כבר החזיר את ההלוואה לאשת הסוחר; ואז עוזב במהירות את העיירה. כשהסוחר שואל את אשתו על הכסף, היא אומרת שהיא בזבזה אותו ומאשימה את הנזיר באומרה שהיא חשבה שהכסף היה תשלום בעבור שהותו הארוכה בביתם. במקום לתת לבעלה את הכסף בחזרה היא אומרת שהיא תחזיר את החוב במיטה.

מלבד ביקורת על הכמורה, נושא נפוץ בכתביו של צ'וסר, הסיפור גם מחבר בכישרון רב בין כסף, עסקים ויחסי מין. בנוסף, הסיפורים הדומים בדרך-כלל מסתיימים כאשר הן האשה והן הבעל נופלים קורבן להונאה, אך התוספת בה האישה, בתורה, מפילה בפח את בעלה, נראית כהמצאתו הבלעדית של צ'וסר. ובזמן שהאשה "מונה" את חובה במיטתה, הסיפור נגמר במשחק מילים וולגרי, שכולנו, בעזרת האל, נמשיך "למנות" כל ימי חיינו.


הדיוקן מעורר-האהדה של האישה והשימוש בשמות כמו "אנחנו" ו"אותנו" גרמו לחוקרים להציע את האפשרות שהסיפור נכתב במקור בעבור "אשת בת'" אך ככל שהדמות התפתחה הוחלט לתת לה סיפור נרחב יותר וכך הספן פתח בסיפורו. בשורה "moot us clothe, and he moot us array," ובאחרות, נעשה שימוש ב-"אנחנו" וב-"אותנו" בצורה בה אישה נשואה עשויה הייתה לדבר באותם הימים.

הספן אולי פשוט מחקה קול נשי אך סוף-הדבר של "סיפורו של הפרקליט" בכמה כתבי-יד מציע שסיפורו של הספן צריך לבוא אחריו, ולא אחרי "סיפורה של האשה מבאת'" שסיפורה לרוב בא אחריו. השינויים מעניקים לנו מעט תובנה על פיתוחו של צ'וסר את הסיפורים ועל קשרי-הגומלין שביניהם.

עיבודים בני-זמננו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד של ערוץ BBC1 לסיפורו של הספן (שכונה "סיפורו של הקפיטן"), התפאורה היא של משפחה הודית באנגליה בת-זמננו. את מקומו של הנזיר תופס אחיו האמיתי של הסוחר, שהגיע מהודו כדי לפתוח חנות באנגליה. האשה, המוטרדת בבעיות כלכליות, שוכבת עם האח, והלה לומד על פרשיות-האהבים שלה מן העבר מפי הסוחר. האח עוזב אותה והיא בתגובה, בהרגישה דחויה, הורסת את חנותו. בעקבות זאת הסוחר שולח את אחיו בחזרה להודו עם אזהרה, ולבסוף, הוא שולח את ידו לרוחב המיטה כדי לגעת בידה של אשתו, רמז לפיוס והשלמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון זנדבנק (תרגם), סיפורי קנטרברי, עם עובד הוצאה לאור, התש"ם-1980.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


סיפורי קנטרברי מאת ג'פרי צ'וסר

הפרולוג הכלליסיפורו של האבירסיפורו של הטוחןסיפורו של האפסנאיסיפורו של הטבחסיפורו של הפרקליטסיפורה של האשה מבאת'סיפורו של הנזיר-הקבצןסיפורו של שליח בית הדיןסיפורו של פרח הכהונהסיפורו של הסוחרסיפורו של הפרשסיפורו של בעל האדמותסיפורו של הרופאסיפורו של המחלןסיפורו של הספןסיפורה של אם המנזרהשירה על סר טופזהסיפור על מליבאוססיפורו של הנזירסיפורו של כומר הנזירהסיפורה של הנזירה השנייהסיפורו של משרת הכומרסיפורו של הקנייןסיפורו של הכהןדברי החרטה של צ'וסר