מעשה גנז'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעשה גנז'י (源氏物語, Genji Monogatari) הוא ספרה של מורסקי שיקיבו, אצילה שחיה בהיאן. הספר הוא אחד מהרומנים המוקדמים ביותר שנכתבו, והרומן הראשון שנכתב ביפן. הוא נכתב בכתב ההיראגאנה, כתב הנשים. הוא מתאר את חיי האצולה בתקופת היאן.

הרומן מספר על ג'נג'י, בנו של הקיסר היפני מפילגש לא חשובה, ומספר על אהבותיו לאורך חייו.

[עריכה] הדמויות:

• גנג'י - בנו בן ה-17 של הקיסר. היות אימו פילגש לא חשובה מוזכרת לאורך כל הספר. גנג'י מנסה לשפר את מעמדו באמצעות נישואים.
• רוקוג'ו - הגברת מהרובע השישי. מאהבת של גנג'י, בת 24. אלמנתו של נסיך הכתר שמת. היא מקנאת לגנג'י.
• אוטסוסמי - בתו של שליט המחוז. גנג'י מנסה לפתות אותה בלא הצלחה.
• אאוי - אשתו של גנג'י. גרה עם הוריה, כמקובל באותה תקופה.
• קורמיטסו - בנה של האומנת של גנג'י. גדל עימו כאח.

[עריכה] על התקופה

בתקופת היאן ביפן האצולה מהווה רק כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה בעיר. הספר מייצג בעיקר את חייהם של עשרה אחוזים אלו. מבחינה דתית בתקופה זו הבודהיזם היווה את הדת העיקרית ביפן, אם כי בעיקר הכתות האזוטריות שלו. הרוח הבודהיסטית מופגנת מאוד בספר, על אף ההתנהגות הבלתי מוסרית של הדמויות. מבחינה תרבותית בתקופה זו ישנה פריחה - לאצולה יש זמן פנוי וכסף רב ורבים מהם פונים לעיסוק בכתיבה ובאמנות.