סיפור משפחתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומן משפחתי
רומן משפחתי.jpg

כרזת ההצגה. מבוססת על עטיפת הספר
בימוי: עמרי ניצן (סיפור משפחתי)
עדנה מזי"א (רומן משפחתי)
כתיבה: עדנה מזי"א
דמויות: רות שטיין, אוטו שטיין, רוברט, פרדי, מרים, אנושקה, נעמי, גאון
מוזיקה: יוסי בן נון (רומן משפחתי)
מקום ההתרחשות: היידלברג, גרמניה וישראל
תקופת ההתרחשות: שנות ה-30 - שנות ה-40 המאוחרות
מדינה: ישראל
סוגה: דרמה
הצגת בכורה: 8 במאי 1996 (סיפור משפחתי)
ינואר 2013 (רומן משפחתי)
משך ההצגה: כשעה וחצי
שפה: עברית
עטיפת הספר "רומן משפחתי" שנכתב בעקבות המחזה

סיפור משפחתי הוא מחזה שנכתב על ידי הסופרת והמחזאית עדנה מזי"א בשנת 1996. בעקבות המחזה כתבה מזי"א את הספר "רומן משפחתי" שיצא לאור בשנת 2005 בהוצאת קשת. בשנת 2013 מזי"א כתבה וביימה את ההצגה "רומן משפחתי" בתיאטרון הקאמרי המבוסס על הספר שכתבה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזה מסופר על משפחה שמוצאה מווינה העוברת להגורר בהיידלברג בראשית שנות השלושים העולה לארץ ישראל ב-1935 ועל התאקלמותה והיחסים הבין-אישיים ובין-דוריים במשפחה.

רות, אשה יפה אגוצנטרית ומניפולטיבית, נשואה לאוטו, אך מנהלת פרשיית אהבים עם רוברט, שניהם מדענים באוניברסיטת היידלברג, המפוטרים ממנה בשל יהדותם. מכיוון שרות מסרבת לעזוב את בעלה ובתם היחידה אנושקה בת החמש, רוברט, גבר יפה-תואר אגוצנטרי ומניפולטיבי אף הוא, עוזב אותה ועולה לפלשתינה, בעוד רות נשארת עם בעלה ובתה, אחיה רפה-השכל פרדי ודודתה מרים (שגידלה אותה ואת אחיה לאחר התאבדות אמם) בהיידלברג.

לאחר מספר שנים הנאציזם מתגבר בגרמניה ומרים משיגה למשפחה סרטיפיקטים, אך לא לעצמה בשל גילה המתקדם. המשפחה עולה לפלשתינה, שם רות אמורה לסדר לדודתה סרטיפיקט בסוכנות היהודית, אך רות אנתקלת בבירוקרטיה מסורבלת, אותה אינה יכולה לפצח באמצעות קסמה האישי, כפי שהייתה מורגלת, ומרים נשארת בגרמניה, שם היא מוצאת את מותה.

בהמשך חיי המשפחה בישראל, מתקשה אוטו להתאקלם, למרות שמוצעת לו משרה באוניברסיטה העברית הוא אינו מצליח להחזיק בה והופך למורה בתיכון. פרדי (אחיה של רות), מתגלה כפדופיל על ידי רות, וזאת מאשימה אותו שניצל את אנשוקה עת הייתה קטנה, דבר שמוביל להתאבדותו.

רוברט נהפך לקומוניסט. שנים לאחר עליית רות ומשפחתה לארץ, בסביבות 1948, הוא פוגש את אנשוקה (שהיא כבר בת 19) שהפכה אף היא לקומוניסטית כמרד נעורים נגד הבורגנות של הוריה, כאשר הוא אינו יודע שהיא בתה של רות. אנושקה נכנסת להיריון מרוברט.

לפי הוראות הבמה במחזה, בפינת הבמה כל ההצגה יושבת נעמי. הקהל אינו מבין את מהותה, אך לבסוף אנו מבינים שהיא הבת של אנושקה ורוברט, ובסוף המחזה הם מתאחדים, לאחר שרוברט ישב בבית כלא בשל היותו קומוניסט 4 שנים ללא ידיעתה. סוף זה שונה לחלוטין מהסוף בספר.

המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עלה בפעם הראשונה בשנת 1996 בבימויו של עמרי ניצן. את התפאורה והתלבושות יצרה רות דר. בהצגה שיחק בין השאר שולי רנד. מזי"א סיפרה בראיון כי משחקו של רנד בהצגה גרם לה לרצות לפתח את המחזה לספר: "כשכתבתי את המחזה היה לי בראש שולי רנד לתפקיד של רוברט. כשפנינו אליו כבר התחילו לו המחשבות על חזרה בתשובה, אני זוכרת שהוא אמר לי שהוא רוצה להיות או רב גדול או שחקן גדול. בסופו של דבר הוא שיחק את התפקיד. בהצגה היו קטעים שהוא צריך ללטף לרות, הגיבורה, את הרגל, אבל על הבמה הוא רק העביר את היד שלו מעל הברך של השחקנית. אז הבנתי שההליכה של שולי לדת היא כמו ההליכה של רוברט לקומוניזם, והבנתי שאני צריכה לפתח את הרעיון הזה. הריק בנפש של שולי נראה לי כזה חד וברור, חוסר הסיפוק, החיפוש אחר משהו ערטילאי. אבל בניגוד לסמים, לאהבה ולאידאולוגיה - מהדת, בדרך כלל, לא חוזרים".‏[1]

בשנת 2013 עלה המחזה בשנית בתיאטרון הקאמרי, ע"פ הספר רומן משפחתי, בבימויה של מזי"א עצמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫שירי לב-ארי, אפשר לקרוא לזה טרגדיה אירונית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2005‬‬