נטורי קרתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא
בניין בית המדרש "תורה ויראה"
פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן
הפגנה של נטורי קרתא בחו"ל
ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא
כיתוב המציג את העמדה "הציונות היא שואה"
פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי

נטורי קרתא (ארמית בבלית: 'שומרי העיר'. מכונים לרוב בכינוי הכללי הקנאים) היא קבוצה חרדית קטנה המוכרת בהתנגדותה החריפה למדינת ישראל ולציונות. חברי הקבוצה מאמינים שקיומה של מדינה יהודית טרם בוא המשיח איננו לגיטימי, והם רואים בהקמת המדינה ובקיומה "התגרות באומות" הגורמת לשפיכות דמים, במלחמות ובפיגועים. הקבוצה קרובה מאוד בהשקפתה לעדה החרדית, אך נבדלת ממנה ונחשבת קיצונית ממנה. הקבוצה בישראל משתייכת לזרם הפרושים לעומת הקבוצות מחוץ לישראל שברובן משתייכות באופן רשמי לתנועת החסידות.

חלקם הגדול של נטורי קרתא בישראל (כ-400 משפחות) מתגוררים בשכונת מאה שערים בירושלים, המהווה את מרכז קהילתם, ובנוסף בקהילות בבית שמש (כ-100 משפחות), ניו יורק (כ-100 משפחות) ובלונדון.[1] הם מרבים בפעילויות מחאה כנגד מדינת ישראל, כנגד חילולי שבת וכנגד זרמים חרדיים אחרים, כגון אגודת ישראל. לעתים הם אף מביעים מחאה כנגד העדה החרדית. חלק קטן מאנשי הקבוצה אף נוקט בעמדות קיצוניות יותר, כגון קריאה להקמת מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל. בין חברי הקבוצה יש מספר קיצוניים שהתפרסמו בשל פעולותיהם האלימות ומכונים בציבור החרדי "סיקריקים", אם כי לא כל המכונים "סיקריקים" משתייכים לנטורי קרתא.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "נטורי קרתא" לקוח מתוך מדרש:

רבי הוה משלח לר' אסי ולר' אמי [היה נוהג לשלוח את רבי אסי ורבי אמי], דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל [שייצאו ויתקנו את ערי ארץ ישראל].

והוון עלין לקרייתא ואמרין להון [כשנכנסו לערים היו אומרים לאנשי העיר‎]: אייתו לן נטורי קרתא [הביאו לנו את שומרי העיר], והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא [והיו מביאים להם את הממונים על שמירת החומה והעיר; מעין צבא-משטרה].
והוון אמרין להון [אמרו החכמים לאנשי העיר]: אלין נטורי קרתא? אלין חרובי קרתא! [אלו שומרי העיר? אלו מחריבי העיר!]
אמרו להון [אנשי העיר לחכמים]: ומאן אינון נטורי קרתא? [ומי הם שומרי העיר?]
אמר לו: אלו סופרים ומשנים, שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה, על שם שנאמר (יהושע א', ח): "והגית בו יומם ולילה".

איכה רבה, פתיחתא

הכוונה שעומדת מאחורי הכינוי היא, שלא המדינה היא המגינה על האזרחים אלא דווקא לומדי ומקיימי התורה. את השם הגה הרב אליהו פרוש גליקמן מעסקני ירושלים בתקופת קום המדינה[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של נטורי קרתא בשנת 1935, כאשר פרשו הרב עמרם בלוי (מבני כולל הונגריה), הרב אהרן קצנלנבוגן (מבני כולל ליטא) ואחרים מאגודת ישראל, בשל מתינותה לדעתם. הם הקימו קבוצה בשם "חברת החיים". בשנת 1938 פרסמה הקבוצה כרוז נגד כופר היישוב שעליו חתמה בשם "נטורי קרתא" ומאז דבק בהם כינוי זה‏[2].

בשנת תש"ה העדה החרדית פרשה מאגודת ישראל, ודגלה אף היא בהתבדלות ובקיצוניות. עם זאת נטורי קרתא נשארו כקבוצה עצמאית, קיצונית יותר. בהמשך היו מספר חיכוכים בין אנשי נטורי קרתא לעדה החרדית, בין היתר בשל נישואיו של הרב בלוי עם הגיורת רות בן דוד. מהדמויות הבולטות בקבוצה היה לייבל'ה וייספיש.

הפיצול הראשון והעיקרי בקבוצה היה בשנות ה-60, כאשר פלג בלוי בראשות הרב אורי בלוי, בנו של רבי עמרם, התקרב חזרה לעדה החרדית ואחיו הרב אלימלך אף שימש כעורך ביטאון העדה עד פטירתו. פלג זה אינו מכונה יותר בשם "נטורי קרתא". לעומת זה פלג "תורה ויראה" (המכונה על שם ישיבת "תורה ויראה" בה מרוכזים אנשיו) בראשות הרב חיים קצנלנבוגן חתנו של רבי עמרם בלוי התחזק בשלילתו את המדינה והוא כיום הפלג המרכזי בתנועה. עם פלג זה נמנה בעבר גיסו, משה הירש שהיה ידוע בקשריו הטובים עם יאסר ערפאת. הירש, שפעילותו שנויה במחלוקת פנימית בתוך נטורי קרתא, מונה על ידי ערפאת ל"שר לענייני יהודים" ברשות הפלסטינית וכחבר המועצה הלאומית הפלסטינית.

לאחר פטירת הרב חיים קצנלנבוגן עמדו בראש הפלג גיסו הרב אברהם יעקב עפשטיין ובנו הרב זעליג ראובן קצנלנבוגן, העומד אף בהנהלת ישיבת "תורה ויראה" ומוסדותיה. לאחרונה התקרב הפלג יותר לחוגי העדה החרדית. הפלג מוציא לאור ירחון השקפה בשם "החומה", שעורכו הוא הרב אברהם יעקב עפשטיין, ביטאון אקטואליה דו שבועי בשם "האמונה" וביטאון תורני שנתי בשם "העמק". לפלג זה ישנם מוסדות לכל טווח הגילאים, מן "תלמוד תורה" לילדים הנמצאת במרכז שכונת מאה שערים בירושלים, וכן "ישיבה קטנה" לבחורים צעירים בני 13 עד 16 הנקראת בשם "תפארת הגר"א" ונמצאת בסמיכות לשכונת מאה שערים, ו"ישיבה גדולה" לבחורים בוגרים יותר בשם "בית הלוי" ואשר בניגוד לשאר המוסדות נמצאת בעיר בית שמש. כן קיימים במוסד כוללים לאברכים נשואים במשך כל שעות היום. בנוסף לכך קיים בעיר בית שמש תלמוד תורה נוסף השייך לזעליג ראובן קצנלנבוגן, אך אינו מזוהה רשמית כשייך למוסדות "תורה ויראה" והוא נקרא בשם "רמ"א". כמו כן מחזיק קצנלבוגן מוסדות לבנות בירושלים ובבית שמש, הכוללים בית ספר וסמינר בשם "בנות ירושלים", אף הם אינם משתייכים באופן רשמי לקהילה.

הפיצול השני התרחש בראשית המאה ה-21, כאשר פלג קיצוני המשתכן כיום בבית הכנסת "אוהל שרה", התפלג מ"תורה ויראה" בין היתר בשל מחאתו של הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, ממנהיגי "תורה ויראה", על הזדהותם של אנשי נטורי קרתא בחו"ל ואנשי משה הירש עם יאסר ערפאת וארגוני הטרור הפלסטינים. פלג זה עמד תחת הנהגתם של הרב שמעון אליהו קרישבסקי (תרפ"ח, 1928 - י"ח באב תשע"ב, 6 באוגוסט 2012), לשעבר ראש הכולל ב"תורה ויראה", והרב ראובן מרצבך, מראשי הכולל. לפלג זה יש ביטאון חודשי בשם "שורא דקרתא", המתחרה ב"החומה" של תורה ויראה. כמו כן מוציאים אנשים מפלג זה את העלונים השבועיים "האמת", "משמרת היהדות" ו"לידע ולהודיע". הדמויות התורניות המזוהות אתם הן רבי חנינא לייטנר מארצות הברית (נפטר י"ז בחשוון תשס"ח) ורבי משה בער בעק ממונסי שבארצות הברית. פלג זה לאחר פרישתו פתח אף הוא מוסדות בדומה ל"תורה ויראה", תלמוד תורה "חומת יהושע", ישיבה לצעירים "משמרת ירושלים - מתיבתא דר' אהרן", וכן ישיבה לבוגרים בשם "לפלגות ראובן". בשל מתיחויות בין החברים בו באמצע שנת 2009 פרשו רוב הבחורים הבוגרים לישיבה חדשה.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנטורי קרתא ישנו מרכז גם במונסי, בראשות הרב משה בער בעק שעזב את ישראל בגלל התנגדותו לציונות. קבוצה נוספת קיימת בבריטניה. קבוצות אלה מקיימות קשרים עם איראן ונשיאה לשעבר מחמוד אחמדינז'אד ומרבות להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות נגד מדינת ישראל.

יחס לציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי נטורי קרתא שותפים לפרשנות של הרב חיים אלעזר שפירא, הרב יואל טייטלבוים ואחרים, לפיה ישנו איסור חמור להקים מדינה יהודית, גם אם תהיה מדינת הלכה, לפני בוא המשיח. חלקם מגדירים את עצמם כאזרחי פלסטין ולא כאזרחי מדינת ישראל.

הביסוס ההלכתי לגישתם הוא שלוש השבועות (למעשה שש) המצוינות בגמרא וכוללות בין היתר:

  • שלא יעלו ישראל בחומה
  • שלא ימרדו בגויים
  • שלא ידחקו (נוסח אחר: ירחקו) את הקץ

ההבדל בין אנשי "תורה ויראה" לאנשי "אהל שרה", הם, שאנשי תורה ויראה מתנגדים לפגישות עם שונאי ישראל, בעוד אנשי אוהל שרה אינם מתנגדים ואף חלקם תומכים בזאת. עוד הבדל הוא, שאנשי תורה ויראה מעדיפים את ההתנגדות הרעיונית, לעומת אנשי אוהל שרה שיותר דומיננטיים בהפגנות, הפצת עלונים, פאשקוילים ומודעות רחוב. כמו כן בקהילת תורה ויראה לא מרשים לבחורים להשתתף בהפגנות.

שני הזרמים טוענים שהעדה החרדית אינה עקבית בעמדתה, ובדברים רבים פועלת נגד הרוח הרשמית, כמו למשל כיבוד פוליטיקאים ציונים, מתן כשרות למפעלים המזוהים עם המפעל הציוני וכדומה.

נושאים בהם אין אחידות דעה או התנהגות בקרב אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא (חלק מהם אינדיבידואלים ולא קשורים לקהילה).

פעולות שנעשו על ידי חברי נטורי קרתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבירה למתנגדי מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנאים רואים במדינת ישראל והצלחתה אחת מתחבולותיו של השטן,‏[3] ולכן, כדי לעכב את צמיחתה, נוהגים הקיצוניים שבהם (בעיקר תושבי חו"ל), לחבור לאויבי המדינה.

דוגמאות למעשיהם של הקנאים, אשר מנצלים את התקשורת לצורך פרסום המעשים, הם מפגשיהם עם יאסר ערפאת,[1] מינויו של משה הירש כשר לענייני יהודים ברשות הפלסטינית,‏‏[4] מינוי שלא החזיק מעמד זמן רב. נטורי קרתא גינו את מבצע עופרת יצוקה.‏‏[5]

בסוף שנת 2005, נסעה קבוצה שולית וקיצונית ביותר מתוך הקנאים לוועידה להכחשת השואה בטהראן, ונפגשה עם נשיא איראן אחמדינז'אד.[6] קבוצה זו מונהגת על ידי הרב משה בער בעק. תומכים בה הרב יואל מורגנשטרן אב"ד שרמש והאחים הרב אליעזר חיים בלום אב"ד קאשוי והרב שמחה ישראל בלום דומ"צ קאשוי. גם הרב חנינא אברהם לייטנר תמך בה.

נסיעה זאת הייתה חציית קווים אדומים גם מצד גורמים אשר בדרך כלל תומכים בדרכם של הקנאים, אך כבני משפחות של ניצולי השואה, לא יכלו לשאת את צעדה הנוכחי של הקבוצה, מה גם שצעד זה מזיק לתדמיתה של העדה החרדית כולה:‏‏[7]

אנשי הקבוצה שומרים על קשר קבוע עם מנהיגים ערבים ופלסטינים ומשתתפים בהפגנות של מוסלמים כנגד ישראל. כך למשל באוגוסט 2011 ביקרו אנשי הקבוצה את השייח ראאד סלאח כששהה בלונדון[8].

  • האדמו"ר מסאטמר יצא במודעה נגד "המתפרצים בלבוש קנאות ועושים מעשי טירוף ללכת שלובי זרוע עם הערבים".
  • "הרב ירחמיאל ישראל דאמב" מהבולטים שבמנהיגי נטורי קרתא המתגורר בלונדון, יצא בגילוי דעת פומבי, "האנשים האלה אינם חלק מן נטורי קרתא... המה בודדים מטורפים".
  • רבני בית הדין של העדה החרדית הגדירו את ההשתתפות בכנס כ"חילול השם נורא".

אנשי הארגון אומרים שהערבים והאיראנים שעמם הם עומדים בקשר הם אויבים של המדינה ולא של היהודים, ושישנה תועלת בהתקרבות אליהם. כמו כן הם טוענים שהם מייחלים לביטול המדינה הציונית ללא שפיכות דמים.

לקבוצה שיר המושר בהזדמנויות ובאירועים שונים ומזוהה אתם. לשיר מספר נוסחאות. הנוסח המפורסם:

Cquote2.svg

ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים
התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים.
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים.
בדרך התורה נלך באש ובמים
בדרך התורה נלך לקדש שם שמים

Cquote3.svg

שיר זה מוכר גם בקהילות העדה החרדית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רונן יצחק, "פעילותם של נטורי קרתא נגד הקמת המדינה", כיוונים חדשים: כתב עת לציונות וליהדות, 9 (אוקטובר 2003), עמ' 174-158.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטורי קרתא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נטורי קרתא, באנציקלופדיה ynet
  2. ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית, עמ' 89-88
  3. ^ מרגליות, ‏קומי אורי, "מאמר שורש הערב רב".
  4. ^ נטורי קרתא, משה הירש - שר לענייני יהודים, אמת ניוזנט
  5. ^ נטע סלע, נטורי קרתא: מגנים את הטבח ברצועת עזה, ynet
  6. ^ צח יוקד, ידידי אחמדיניג'אד, nrg מעריב
  7. ^ נטע סלע, ירושלים - טהרן - ובחזרה, ynet
  8. ^ בני שטיין, הלך העורב אצל הזרזיר - סאלח מחזיר ביקור לדעת