סיראנו דה ברז'ראק (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Cyrano de Bergerac (1900))

סיראנו דה ברז'ראק הוא מחזה שנכתב על ידי אדמון רוסטאן בשנת 1897, המבוסס על חייו של המחזאי הצרפתי סיראנו דה ברז'ראק.

המחזה עוסק בסיראנו, אדם בעל שאר נפש ומידות אציליות אך פגום במראהו כיוון שחוטמו הארוך מעוות את פרצופו. סיראנו הינו משורר בחסד עליון, פיו מפיק מרגליות ונפשו האצילית ניחנה במעלות המתאימות לנסיכים ואבירי לב. בסתר ליבו מאוהב סיראנו ברוקסן, אחייניתו. כיוון שהוא בוש במראהו, מעולם לא גילה לה את אשר בליבו.

דמות נוספת ומשמעותית בעלילה של הסיפור הוא כריסטיאן אשר מתאהב ברוקסן היפהפייה. כריסטיאן הינו עלם ביישן וכבד פה, שלא יודע את דרכי החיזור וכבישת הלב. בחיזוריו אחריה הוא נעזר בסיראנו הכובש אותה בשיריו וכך גורם לרוקסן להתאהב בכריסטיאן.

כריסטיאן, שהיה עלם צעיר וטוב מראה, נעמד תחת למרפסתה של רוקסן, כך שרק את דמותו היא רואה, ומבין השיחים שופך סיראנו את מילותיו לחלל האוויר היישר לאוזניה של רוקסן. כריסטיאן אינו יודע שסיראנו מאוהב ברוקסן, ובמחשבתו סיראנו רק עוזר לו. האמת היא שסיראנו מביע ב"עזרה" זאת את כל שרצה לומר לרוקסן אך לא העז.

בין השלושה נוצר משולש אהבה, ושניהם - סיראנו וכריסטיאן - יוצרים את דמות השלמות, אדם יפה בעל אישיות נעלית.

בסוף המחזה סיראנו נהרג, אך לא לפני שדבר אהבתו מתגלה לרוקסן. בסוף מבינה רוקסן שרק את הנפש של סיראנו אהבה, והדמות היפה שעמדה תמיד תחת חלונה הייתה כרוח שאין בה ממש.

בשנת 1950 ביים סטנלי קרמר גרסה בשחור-לבן,שזיכתה את השחקן חוזה פרר בפרס האוסקר. בשנת 1990 הופקה גרסה צרפתית בכיכובו של ז'ראר דפארדייה.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחזה המלא תורגם שלוש פעמים לעברית, ראשית בידי יונתן רטוש, מאוחר יותר בידי ט. כרמי ואחר כך בידי דורי פרנס.
  • עוד לפני כן, תרגם זאב ז'בוטינסקי ארבע סצינות מתוך המערכה השלישית של המחזה, תחת הכותרת "נשיקתה של רוקסאנה" (ר' קישור להלן).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]