סיריל אסלנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיריל אסלנוב
Cyril Aslanov
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1964 (בן 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים צרפת, ישראל
מנחה לדוקטורט Jean-Louis Perpillou עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר התפתחותן הדיאכרונית של השפות וזיקותיהן לשפות אחרות בשילוב ניתוח מבני והשוואתי.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיריל אסלנוב (Cyril Aslanov, נולד ב-15 במאי 1964) הוא בלשן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית ומשמש ראש המדור ללימודים צרפתיים והמדור לרומאניסטיקה (שפות וספרות קטלאנית ואוקסיטנית) במוסד. תחום המומחיות שלו הן השפות הרומאניות ובעיקר הצרפתית והפרובאנסלית העתיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסלנוב נולד בצרפת. למד לתואר ראשון ושני בבלשנות ושפות קלאסיות באקול נורמל סופרייר בין השנים 1984 ל־1988. השלים תואר ראשון נוסף בבלשנות ולימודים קלאסיים בסורבון בשנת 1985. בשנת 1992 סיים דוקטורט בסורבון ביוונית עתיקה ושפות קלאסיות בהנחיית פרופסור ז'אן-לואי פרפילו (Jean-Louis Perpillou). עבודת הדוקטורט הייתה בנושא "L'Adjectif épithète dans la Septante: étude syntaxique et sémantique". בשנת 1994 עלה לישראל ומאז מלמד באוניברסיטה העברית, בשנת 2003 מונה לפרופסור חבר.

דובר 20 שפות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, פורטוגלית, גרמנית, יוונית, רומנית, הולנדית, דנית, שוודית, נורווגית, פולנית, צ'כית, סלובקית, סרבו-קרואטית, בולגרית ואיסלנדית.

במחקריו הוא בוחן את התפתחותן הדיאכרונית של אותן השפות וזיקותיהן לשפות אחרות בשילוב ניתוח מבני והשוואתי. כמו כן, הוא עוסק בחקר לשונות היהודים בדגש על הקשרן הרומאני ובהתפתחותה של השפה היוונית, בעיקר בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים.

הוא חבר באקדמיה ללשון העברית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pour comprendre la Bible: la leçon d’André Chouraqui, Éditions du Rocher, Monaco, 1999.
  • Le provençal des Juifs et l’hébreu en Provence: le dictionnaire Sharshot ha-Kesef de Joseph Caspi, Louvain-Paris, Peeters, 2001.
  • Evidence of Francophony in Mediaeval Levant: Decipherment and Interpretation (MS. BnF. Copte 43), Jerusalem, The Hebrew University of Jerusalem Magnes Press, 2006.
  • Le français levantin jadis et naguère: à la recherche d’une langue perdue, Paris, Honoré Champion, 2006.
  • Parlons grec moderne, Paris, L’Harmattan, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]