סלאבקו קווטרניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלאבקו קווטרניק
Slavko Kvaternik
לידה 25 באוגוסט 1878
Moravice, קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 13 ביוני 1947 (בגיל 68)
זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), ממלכת יוגוסלביה, המדינה העצמאית של קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אוסטאשה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלאבקו קווטרניקקרואטית: Slavko Kvaternik;‏ 18781947), מראשי תנועת האוסטאשה, התנועה הפשיסטית הקרואטית, ושר המלחמה בממשלת המדינה הקרואטית העצמאית בתקופת מלחמת העולם השנייה, בראשה עמד אנטה פאבליץ'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלאבקו קווטרניק נולד בקרואטיה. את הקריירה הצבאית שלו החל כקצין מטה בצבא האוסטרו-הונגרי, לאחר שסיים לימודים באקדמיה צבאית. ב-1918 הוא פיקד בהצלחה על ניסיון של כוחות קרואטיים להדוף את הצבא ההונגרי מאזורים מסוימים בקרואטיה.

לאחר שפרש מהצבא בשנת 1921, הצטרף ל"מפלגת החוק", שהפכה אחר כך לתנועה האוסטאשית. ב-10 באפריל 1941, מיד עם כניסת הכוחות הגרמניים לזאגרב, הכריז קווטרניק ברדיו זאגרב על הקמתה של המדינה הקרואטית העצמאית ועל הקמת ממשלה קרואטית עצמאית בראשותו של אנטה פאבליץ', שחזר כעבור ארבעה ימים מגלות באיטליה מלווה בכמה מאות פעילים אוסטאשים. קווטרניק מונה לשר המלחמה ולמפקד הצבא. הוא החל מיד בגיוס כוחות לצבא החדש, כשהוא מתבסס בעיקר על קצינים לשעבר בצבא האוסטרו-הונגרי.

בסוף שנת 1942 הודח קווטרניק מתפקידו בעיקר בשל המתיחות שנוצרה בין פאבליץ' לבין אאוגן קווטרניק, בנו של סלאבקו, שעמד בראש שירותי הביטחון הקרואטיים. קוואטרניק ובנו הוגלו לסלובניה. לאחר המלחמה, באביב 1945, נלכד סלאבקו קווטרניק על ידי צבא ארצות הברית. הוא הוסגר ליוגוסלביה, שם הועמד לדין והוצא להורג בירייה ב-13 ביוני 1947, בקשר לחברותו בתנועת האוסטאשה, היחידה מבין משתפי-הפעולה עם הנאצים שהקימה בעצמה מחנות ריכוז והשמדה של ממש, דוגמת יאסנובאץ.

קווטרניק היה נשוי לאולגה, יהודייה למחצה ובתו של יוסיף פרנק, ממייסדי "מפלגת הזכויות" הקרואטית, המפלגה שמתוכה קמה אחר כך תנועת האוסטאשה.[1][2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלאבקו קווטרניק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י' אבן טוב. תולדות יהודי יוגוסלביה, א', תל אביב, עמ' 332–336.
  2. ^ תולדות השואה, יוגוסלביה, עורך: מנחם שלח, הוצאת יד ושם, תש"ן, עמוד 139