סלאח ג'דיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סלאח ג'דיד

סלאח ג'דידערבית: صلاح جديد; 1926 - 19 באוגוסט 1993) היה גנרל ופוליטיקאי עלאווי-סורי, ממנהיגי מהפכת הבעת' ב-1963. כיהן כמזכ"ל מפלגת הבעת' ושליט סוריה בפועל לאחר מהפכת העלאווים בשנת 1966, עד ההפיכה של חאפז אל-אסד ב-1970.

מהפכת הנאו-בעת'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'דיד עלה לשלטון בסוריה לאחר שהוביל את מהפכת הנאו-בעת', מהפכה פנים-מפלגתית במפלגת הבעת' בסוריה, בה הפלג השמאלני-מרקסיסטי במפלגה, שנקרא נאו-בעת', השתלט בהפיכה אלימה על סוריה על חשבון הפלג הימני של המפלגה. לאחר ההפיכה הוביל ג'דיד שורה של רפורמות קיצוניות, הכוללות הלאמות ומדיניות מרכסיסטית קשוחה כנגד בעלי האדמות המסורתיים. בנוסף ג'דיד ביצע טיהורים נרחבים בתוך צבא סוריה והמנהל האזרחי במדינה, והציב את תומכיו בתפקידי מפתח. לאחר ההפיכה חלו מספר שינויים בשלטון: מונו נשיא וראש ממשלה מהמנהיגות הישנה האליטיסטית, אשר היוו "מנהיגי בובה" בידי הדמויות הצבאיות; והפרלמנט המשיך לפעול ללא סמכויות בפועל, כך שנשמרה חזות של משטר דמוקרטי.

מדיניות הבידוד של ג'דיד בעולם הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדיניותו ג'דיד הדגיש את הלאומיות הסורית על חשבון הפאן-ערביות. תחילה פעל להתקרבות כלפי ברית המועצות ומצרים. מ-1967 החל ביצירת הסתה פנימית נרחבת כנגד ישראל, ונטען כנגדו שהדבר נעשה בניסיון להסיט את תשומת לב האזרחים מהבעיות הפנימיות במדינה. במלחמת ששת הימים סוריה הוכתה בצורה קשה, כאשר רמת הגולן נכבשה על ידי ישראל; סוריה ביקשה הפסקת אש. לאחר המלחמה, סוריה החרימה את ועידת חרטום בה העולם הערבי החליט על מדיניותו כלפי ישראל, והאשימה את שאר העולם הערבי בנקיטת יד רכה מדי כלפי ישראל. מאז סוריה נמצאה בבידוד יחסי בעולם הערבי.

ג'דיד תמך בהתארגנויות של הפליטים הפלסטינים בתוך ארצו, בהם ההתארגנות המשמעותית "א-צאעקה" (מכת-ברק בערבית). הארגון הוקם על ידי מפלגת הבעת' עצמה, ושימש כלי בידי השלטון כנגד מדינת ישראל.

הקונפליקט הפנימי מול אסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות ג'דיד ניהל שלטון יציב, ובלם ניסיון הפיכה של הדרוזים בתוך מפלגת הבעת'. אולם נוצר קונפליקט פנים-עלאוי במפלגה, בין שר ההגנה חאפז אל אסד לבין ג'דיד, בעיקר בשל התנגדותו של אסד לבידודה של סוריה בתוך העולם הערבי. מבחינה אידאולוגית, ג'דיד הדגיש את הסוציאליזם על חשבון הפאן-ערביות ואף על חשבון הצבא, ואילו אסד טען שיש לחזק את הצבא במיוחד בשל חשיבות המאבק נגד ישראל, וכן טען כי יש לחזק את הקשרים הבין-ערביים על מנת להצליח בעמידה איתנה מול ישראל. אסד החל לנקוט מדיניות סמויה של מינוי נאמנים לתפקידי מפתח בצבא, בהם מינוי מוסטפא טלאס לרמטכ"ל צבא סוריה.

בעקבות מלחמת ששת הימים נוצרו חיכוכים בין ג'דיד לבין אסד, והאשמה הדדית בתבוסת הצבא הסורי. בספטמבר 1970, ספטמבר השחור, ג'דיד רצה להתערב לטובת הפלסטינים ושלח כוח צבאי לירדן, חרף התנגדותו של אסד. אסד לא שלח כוח אווירי לסיוע, בטענה שאין להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה ערבית אחרת. בעקבות זאת, ג'דיד רצה להדיח את אסד מהשלטון, אך בוועידה שכונסה הוא הודח על ידי אסד, שעלה לשלטון במקומו. זו הייתה מהפכת התיקונים של אסד.

לאחר ההפיכה, ישב ג'דיד בכלא עד מותו ב-1993.