סליאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סליאמה
Sliema
Sliema coa.svg
Слима. Типичная улица.jpgרחוב בסליאמה
מדינה / טריטוריה Flag of Malta.svg מלטה
ראש העיר דימץ' ניקולס
שטח 1.3 קמ"ר
גובה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

13,342‏  (נכון ל-2005)
קואורדינטות 35°54′44″N 14°30′15″E / 35.91222°N 14.50417°E / 35.91222; 14.50417קואורדינטות: 35°54′44″N 14°30′15″E / 35.91222°N 14.50417°E / 35.91222; 14.50417
אזור זמן UTC +1
http://www.sliema-malta.com
Sliema-map.svg
פסל הבתולה של כוכב הים נישא בתהלוכה בפסטה של הרובע
כנסיית הרובע "ישו מנצרת" לחופה הצפון-מערבי של העיר

סליאמה (Sliema) או טאס-סליאמה (Tas-Sliema) היא עיר בצפון-מזרחו של האי מלטה במלטה. היא שוכנת על חצי אי קטן המפריד בין נמל מרסמשט מדרום לבין הים התיכון מצפון, ושטחה 1.3 קמ"ר. תחילתה של העיר ככפר דייגים, אך כיום היא אחת הערים הגדולות במלטה, ובשנת 2005 מנתה אוכלוסייתה יותר מ-13,000 תושבים.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-17 כונה האזור בו שוכנת העיר בשם "אורטין" (Qortin), ושמה של העיר בא מהקפלה שניצבה בה ואשר הייתה מוקדשת לבתולה. הקפלה והאזור בו שכנה נזכרו במספר מסמכים מהמאה ה-17 וה-18, ובין היתר נודעו בכינויים "Beata Virginis ta’ Qortin Sive ta’ Sliema" (הבתולה הברוכה של אורטין, המסע הבטוח) או "Beata Vergine Sotto il titolo della Sliema" (הבתולה הברוכה בסימן השלום). מאוחר יותר כונה האזור בשם "סליאמה" או "טאס-סליאמה" (Tas-Sliema - "של השלום"). שם זה עלה בקנה אחד עם מיקומה של העיר בפתחו של נמל מרסמשט, ועל כן כונתה גם "הנמל הבטוח" או "נמל השלום" (Porto Salvo).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית "גבירתנו מאורטין" הוקמה לאחר המצור הגדול שהטילו העות'מאנים על מלטה בשנת 1565. הכנסייה הקטנה נהרסה עם השנים אך הוקמה שוב ב-1741, ושוב לאחר שנהרסה על ידי צבאו של נפוליאון שפלש למלטה ב-1798. קצהו של חצי האי עליו קמה לימים העיר, זכה לאחר המצור לשם "נקודת דראגוט" (Dragut Point) על שמו של טורגוט ראיס (Turgut Reis), אחד ממפקדי הצבא העות'מאני. טורגוט הציב במקום את סוללות הארטילריה שלו, וטיווח באמצעותן את מבצר סנט אלמו שמעברו השני של נמל מרסמשט, השוכן כיום בבירה ולטה, ובמקום זה נפצע באורח קטלני מאש האבירים ההוספיטלרים. באתר הקימו ההוספיטלרים באמצע המאה ה-18 את מבצר טיגנה (Fort Tigne) וזה הורחב על ידי הבריטים במהלך המאה ה-19. רוב מבני המבצר נהרסו בשנת 2001 כדי לפנות מקום לפיתוח המקום.

בשנת 1855 נחנכה בעיר כנסיית גבירתנו של כוכב הים, או "סטלה מאריס", וזו זכתה ב-1878 למעמד של כנסיית רובע. כינוי זה הוא אחד מכינוייה המקובלים של הבתולה כמדריכתם של ספנים בדרכם, ומסיבה זו מופיע כוכב בסמלה של העיר. בתקופה זו החלו עשירי ולטה ובכירי השלטון הבריטי לבנות בתי נופש לאורך טיילת החוף (Ix-Xatt) של העיר, שאורכה כשלושה קילומטרים, והניחו בכך את היסודות להפיכתה לאתר נופש ותיירות. עם השנים נהרסו רוב בתי הנופש שנבנו בסגנון ויקטוריאני, כדי לפנות מקום לבתי מלון מודרניים. עם תחילת התפתחותה המואצת של מלטה כיעד תיירותי, במחצית השנייה של המאה ה-20, גדלה העיר במהירות, ועל כן אמצה את לה למוטו את המשפט הלטיני "Celer ad Oras Surgo" (עולה מהחוף במהירות).

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר היא מרכז תיירותי חשוב ולאורך חופיה כמו גם במרכזה שוכנים מספר בתי מלון. תעשיית התיירות עודדה את התפתחות חיי המסחר, ובעיר חנויות, מסעדות ובתי אוכל רבים, וכן בתי ספר לצלילה וללימוד אנגלית. קו מעבורת נוסעים מקשר בין סליאמה לוולטה המרוחקת ממנה מרחק של כ-300 מטרים בלבד מעברו האחר של נמל מרסמשט, ומהעיר פועלי שירותי אוטובוס לעריה העיקריות של מלטה. בשל הפיתוח המהיר וריכוז האוכלוסייה הגדול על פני שטח כל כך קטן, סובלת סליאמה מצפיפות ומתנועה כבדה.

כנסיות הרובע וימי חג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ממדיה, שוכנות בעיר שלוש כנסיות רובע נוספות:

  • כנסיית גבירתנו של הלב הקדוש של ישו (Madonna tas-Sacro Cuor; Our Lady of the Sacred Heart of Jesus) הדומיניקנית שנבנתה ב-1895 וזכתה למעמד של כנסיית רובע ב-1973. הפסטה של הרובע נחגגת ביום ראשון הראשון בחודש יולי.
  • כנסיית ישו מנצרת (Ġesu Nażżarenu, Jesus of Nazareth) הכרמליטית שהוקמה בסגנון התחייה הגותית ב-1872, והועלתה למעמד של כנסיית רובע ב-1918. יום החג של הרובע הוא יום ראשון האחרון בכל חודש יולי.
  • כנסיית גרגוריוס הקדוש (San Girgor, St. Gregory the Great) שהוקמה ב-1923 והועלתה למעמד של כנסיית רובע ב-1943. יום חגו של הרובע הוא יום ראשון הראשון בכל חודש ספטמבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סליאמה בוויקישיתוף