סולימאן אבן עבד אל-מלכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולימאן אבן עבד אל-מלכ
سُليمان بن عبد الملك بن مروان بن الحكم الأُموي القُرشي
מטבע מתקופתו של סולימאן אבן עבד אל-מלכ
מטבע מתקופתו של סולימאן אבן עבד אל-מלכ
לידה 675
דמשק, ח'ליפות אומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בספטמבר 717 (בגיל 42 בערך)
Dabiq, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית אומיה
אב עבד אל-מלכ עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עבד אל-ואחד בן סולימאן
Ayub bin Suleiman עריכת הנתון בוויקינתונים
חליף אומיה ה־7
23 בפברואר 715 – 24 בספטמבר 717
(שנתיים ו־30 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלימאן בן עבד אל-מלכערבית: سليمان بن عبد الملك; 675-717) משושלת בית אומיה, היה הח'ליף ה-11 של האסלאם והשליט השביעי מבני משפחתו. קודם לעלותו לשלטון היה מושל ג'ונד (נפת) פלסטין בח'ליפות האומיית, ויסד בה בירה חדשה, העיר רמלה.

סלימאן נולד בעיר אל-מדינה בשנת 675. כאשר נקרא סבו, מרואן אבן חכם, להציל את שלטון השושלת האומיית, לאחר המשבר שפקד אותה בשנים 683684, עברה המשפחה לדמשק. זמן לא רב לאחר מכן היה עבד אל-מלכ, אביו של סלימאן לח'ליף. סלימאן עצמו נזכר לראשונה במקורות כמוליך שיירת החג' ב-701. זמן לא רב לאחר מכן הוא נתמנה למושל ג'ונד פלסטין. בשנת 705 עלה לשלטון אחיו הבכור, אל וליד, שבימי שלטונו הוכפל שטח הח'ליפות ונבנו בה בנייני פאר רבים. בימי שלטונו של סלימאן בג'נד פלסטין, פרץ עימות חריף בינו לבין מושל עיראק וחווארזם, אל חג'אג' אבן יוסף אל ת'קפי, מן האישים החזקים והבולטים בתקופה. סכסוך זה לא הפריע לסלימאן ליזום הקמת בירה חדשה לג'נד פלסטין, היא רמלה. בשנת 715 הלך אל וליד לעולמו והח'ליפות הוצעה לסלימאן, אחיו. הוא שהה ברמלה כאשר קיבל את הח'ליפות. ייתכן שהתכוון לעשותה לבירת הח'ליפות כי העיר נבנתה בגודל ופאר מרשימים. מכל מקום, כאשר נעשה ח'ליף, הוא מיעט לשכון בה, שכן את עיקר מאמציו כשליט הקדיש למסעות מלחמה נגד האימפריה הביזנטית. לשם כך התיישב סמוך לגבולה, במרג' דאבק שבצפון סוריה, משם שלח משלחות צבאיות לצור על קונסטנטינופול. כן כבשו כוחותיו את טברסתאן וג'ורג'אן שהיו אז חלק מן העולם הפרסי (כיום בטורקמניסטן).

ממעשיו המתוארים במקורות הקדומים, מצטיירת דמות של שליט מוסלמי אדוק שפעל בהגינות והשליט צדק בממלכתו. אף על פי כן זכה לדימוי שלילי אצל כותבים מאוחרים יותר, שתיארוהו כבליין קל דעת, השקוע בזימה ובזלילה. במאה ה-13 נאמר עליו:

"בימי אל וליד היו הבריות מדברים על בניינים מפוארים; בימי סלימאן היו האוכל והמין נושאי השיחה, ואילו בימי עמר בן עבד אל עזיז סחו האנשים בקוראן ובדת."[1]

משפט זה ושכמותו הושפעו, קרוב לוודאי, מן היחס השלילי של כותבים אלה למרבית בני המשפחה האומיית. אין הוא עולה בקנה אחד עם הידיעות שסולימאן, כמושל ג'נד פלסטין, נהג לבלות זמן רב בהר הבית בירושלים ואת העובדה שאת שנות מלכותו הקצרות הקדיש למלחמות קודש בביזנטים, ופעמיים הוליך את שיירת החג' למכה. סלימאן מת באופן פתאומי בשנת 717, בעת שהנהיג מסע נוסף נגד הביזנטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבן אל את'יר, אל כאמל פי אל תאריח', כרך 5 עמ' 10