סליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"סליק" הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון ההגנה סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. סליקים נוספים וחשובים היו בתקופת השלטון העות'מאני (הטורקי) בארץ ישראל. הסליקים השתייכו למחתרת ניל"י שפעלה לצד הבריטים.

מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין.

לוח זיכרון במקום שבו היה סליק ברמת השרון

לארגון "ההגנה" היו כ-20 סליקים מרכזיים. כמה מן הסליקים הידועים יותר הם:

הסליק של קיבוץ יגור - התפרסם כשנתגלה בעת חיפוש שנערך בקיבוץ בזמן השבת השחורה לאחר הלשנה. הנשק שהיה בסליק הוחרם, וחלק מחברי הקיבוץ נאסרו.

הסליק של נהלל - סליק זה נבנה במסווה של בור שתן לפרות, ושימש להגנת מושב נהלל. בזמן השבת השחורה נאטם פתחו של הסליק כדי למנוע את גילויו, ועם פרוץ מלחמת העצמאות הוא נפתח מחדש. הסליק מוזכר בספר "רומן רוסי" מאת מאיר שלו.

סליק אלדמע - הסליק הראשון של ארגון ההגנה בארץ ישראל. הסליק נחפר בעיר גבעתיים בחצרו של אברהם אלדמע על ידי אליהו גולומב, חבר המפקדה הארצית של ההגנה וקודמו בתפקיד יוסף הכט. כמתקן אוורור לסליק הוקם שובך יונים ששימש הסוואה לארובת האוורור.

מכון איילון - היה סליק ומפעל מחתרתי לייצור קליעים לתת מקלע סטן צפונית לרחובות.

הסליק בבית-הספר הממלכתי תל-חי.

סליק פתח-תקווה - ברחוב ארלוזורוב 25 בפתח תקווה הוחבאו כלי נשק רבים בתוך סליק שמוקם בחצר בית משפחת ליב (LIB). יונה ודוד ליב שהיו פעילים במחתרת היהודית החביאו בחצר ביתם כלי נשק כחלק מהמאבק נגד הבריטים. במהלך השבת השחורה (29.6.1946) נכנסו חיילים בריטיים לחצר המשפחה אולם הסליק לא התגלה. במקום בו היה הסליק הציבה עיריית פתח-תקווה שלט מוזהב המציין את שהתרחש בתקופה ההיא.

למרות עשרות השנים שחלפו, עדיין מתגלים מפעם לפעם סליקים עלומים שנשכחו.