סלמיס (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלמיס (ביוונית: Σαλαμίς, בלטינית: Salamis), נימפה במיתולוגיה היוונית ואחת משתים-עשרה בנותיהם של אל הנהר אסופוס (Asopos) ורעייתו "מטופה" (Metope) בת לאדון. דיודורוס סיקולוס מספר, כי סלמיס נחטפה על ידי פוסיידון אל האי שנקרא לימים על שמה, וילדה בו את בנם קיכראוס (Kychreus). הלה נעשה למלך האי, ונתפרסם על שהרג נחש עצום-מידות, שהפיל את חתיתו על יושביו.[1]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Diod. 4.72.1-5 .
מקורות [עריכה]
- Diodorus Siculus. Translated by C.H. Oldfather. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1939.
