סם אונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סם אונס הוא סם שנעשה בו שימוש לצורך ניצול מיני של אדם (לרוב נשים). הסם גורם לטשטוש, ערפול ההכרה וירידה בזיכרון; ועם זאת גורם לעוררות מנטלית, הקשורה בעוררות מינית. הדרך הנפוצה שבה נעשה שימוש בסם אונס היא החדרתו בחשאי לכוס משקה של הקורבן הפוטנציאלי. קשה להבחין בסם אונס שהוחדר למשקה, משום שהוא חסר טעם וריח. סם אונס בדרך כלל יוצא מחוץ למחזור הדם בתום 8 שעות, ולאחר 12 שעות לא ניתן לאתר שרידים של הסם בשתן, ולכן כדי לגלות את עקבות הסם, על הקורבן להגיע לבדיקה בבית חולים ללא דיחוי.

הסוגים הנפוצים של סם אונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה סוגים של סמי אונס:

  • GHB (גמא-הידרוקסי-בוטיראט או gamma-hydroxybutyrate) הוא סם האונס הנפוץ ביותר. סם זה הוא ממשפחת הסמים המרגיעים, מרדימים, שפועל לדיכוי פעולתה של מערכת העצבים המרכזית. GHB נמצא באופן טבעי בגוף האדם בכמויות מזעריות, והוא חסר צבע וחסר טעם. בסוף שנת 2003 הוכנס GHB לפקודת הסמים המסוכנים בישראל‏[1].
  • GBL (גאמה ביוטרולקטון- gamma-Butyrolactone)(אנ'), חומר בשימוש בתעשיות הפלסטיק, הגורם לערפול חושים.
  • קטמין (Ketamine Hydrochloride), סם זה יוצר לראשונה כחומר הרדמה שאינו גורם לדיכוי מערכות גוף חיוניות. הסם גורם להזיות, תחושת בלבול וחלומות בהקיץ, ולכן נעשה בו שימוש לא-רפואי.
  • פלוניטרזפם (Flunitrazepam)(אנ'), השמות המסחריים שלו הם "היפנודורם" ו"רוהיפנול". סם זה מדכא את מערכת העצבים המרכזית. בעבר היה נטול צבע או ריח, אך בשל התלונות בדבר השימוש בו כסם אונס החלו חלק מן היצרנים להוסיף לו צבע כחול המתפרק בתוך משקאות, כדי לסייע בזיהויו.
  • אלכוהול יכול גם הוא לשמש כסם אונס. שתיית משקה חריף יכולה להביא לשכרון, עייפות ולפגוע ביכולת לקבל החלטות.

היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה של שימוש בסם אונס החלה להיות נפוצה באמצע שנות התשעים, והתגברה בתחילת שנות האלפיים. קשה לאסוף סטטיסטיקה אמינה על ההיקף האמיתי של התופעה, משום שרבים מהקורבנות אינם מבינים או אינם בטוחים מה אירע להם, או שאינם מתלוננים; וכמו כן הסם מתנקה מן הגוף במהירות יחסית (כ-6 עד 8 שעות) ואינו משאיר עקבות. בסוף שנת 2006 פורסם כי בשנה וחצי שלפני הפרסום הגיעו למשטרת ישראל כ-40 תלונות של נשים עד גיל 35 על אונס תוך כדי שימוש ב"סם אונס"‏[2]. בשנת 2013 העריכו גורמים במשטרה כי במהלך כל סוף שבוע ישנם בממוצע בין אירוע אחד לשניים שבהם מעורב סם אונס. בישראל יש קושי לאתר את עקבותיו של סם אונס משום שיש רק מעבדה אחת היכולה לזהות סם אונס בבדיקת דם‏[3]. בתחילת 2014 פורסם כי נתונים על 1,744 מקרי תקיפה מינית שנאספו בישראל במהלך שמונה שנים אינם כוללים ולו מקרה אחד שבו נתגלו שרידי GHB‏[4].

מאבק הרשויות בתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2006 הוגש לוועדה למלחמה בנגע הסמים בכנסת דו"ח שכותרתו: "סמים המשמשים כ"סמי אונס", שמציג מידע ונתונים על סמים ותרופות המשמשים לניצול ולהתעללות מינית בלי ידיעת הנפגע, ומציג את עמדת משרד הבריאות ואת פעילות קופות החולים בנושא‏[5].

מאחר שקשה לגלות את עקבות הסם, מנסה משטרת ישראל להתחקות אחרי מקורות הסם. בשנת 2011 הוגש שלושה כתבי אישום הוגשו נגד תושבי תל אביב שניסו לייבא ולהפיץ בישראל את הסם GBL, הידוע כ"סם האונס מהולנד"‏[6]. ב-2013 סגרה המשטרה כמה מועדונם בתל אביב ל-30 יום, מאחר שעל פי החשד ונהלו בהם עסקאות לסחר בסמי אונס‏[7]. באוקטובר 2013 נעצרה אישה בחשד שהפעילה מעבדה ליצור סם אונס בדירתה בנתניה[8]. למרות זאת, בישראל אף אחד לא הועמד לדין בגין שימוש בסם אונס לצורך תקיפה מינית‏[9][10]. באפריל 2014 פורסם כי משרד הבריאות ממליץ לחייב את בתי החולים לבדוק נוכחות של סם אונס בדמה של כל אישה שייתכן ונאנסה‏[11][12]. ביוני 2014 פורסם כי בפעם הראשונה בישראל נעצרו שלושה ישראלים בחשד שביצעו עבירות מין בנשים, תוך שימוש בסם אונס מסוג GBL[13].‏[14]

הגברת המודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2014 נערך קמפיין שנוי במחלוקת, הנושא את הסלוגן "תשמרי על הכוֹס שלך", ביוזמת חברת "זניט מדיה" בשיתוף עם מגזין "טיים אאוט"‏[15][16].

נקיטת אמצע זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול ממליצה להיזהר משתיית משקאות המוגשים בבקבוקים או בפחיות שאינם סגורים (במועדונים או במסיבות), משום שאפשר להוסיף אליהם סם אונס שהוא חסר טעם וריח. יזמים מנסים לפתח אמצעים לזיהוי סמי אונס, כמו למשל כוס שתתריע על החדרת הסם לכוס‏[17], או ערכת בדיקה לגילוי הסם עושה שימוש בננוטכנולוגיה‏[18][19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ G.H.B - סם האונס באתר הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול- באר שבע
  2. ^ מירי חסון, "סם האונס": כ-40 תלונות בשנה וחצי, באתר ynet‏, 30 באוקטובר 2006
  3. ^ יוגברו ההכשרות של צוותים לזיהוי סם האונס באתר רשות השידור
  4. ^ סם האונס - אמת או אגדה אורבנית?, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2014
  5. ^ דו"ח, סמים המשמשים כ"סמי אונס" – פיקוח והגבלת מכירה ושימוש באתר הכנסת
  6. ^ גלעד גרוסמן, אישום: ייבאו והפיצו סם אונס מהולנד, באתר וואלה!, 5 בינואר 2011
  7. ^ מור שמעוני, מאבק אבוד מראש? הסם שסגר את מועדוני תל אביב, באתר וואלה!, 2 במרץ 2013
  8. ^ מרינה גולן, בת 20 הפעילה מעבדה לייצור סם אונס, באתר mynet‏, 27 באוקטובר 2013
  9. ^ יניב קובוביץ, סוד הסם הנעלם: למרות ריבוי קורבנות סם האונס, איש עוד לא הועמד לדין בישראל, באתר הארץ, 4 ביוני 2014
  10. ^ מיטל יסעור בית-אור, "סם האונס מעולם לא אותר בקרבנות תקיפה מינית", באתר ynet‏, 4 ביוני 2008
  11. ^ בקרוב: בתי חולים יחויבו לבדוק נוכחות סם אונס בדם נאנסות באתר גלי צה"ל
  12. ^ חדשות 2, ‏יוזמה: בתי החולים יחוייבו לבצע בדיקת סם אונס במתלוננות, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באפריל 2014‏
  13. ^ דורון הרמן, פרסום ראשון: פרשת "האנס המסמם" - המשטרה עצרה חשוד בעשרות מקרי אונס, באתר נענע10, 21 ביוני 2014
  14. ^ יונתן אוריך, ”טיפה מרה“: סיממו נשים, שכבו איתן והפיצו בוואטסאפ, באתר nrg‏, 25 ביוני 2014
  15. ^ מור שמעוני, קמפיין למאבק ב"סם האונס": "שמרי על הכוס שלך", באתר וואלה!, 1 בינואר 2014
  16. ^ אילן לוקאץ', ‏קמפיין המודעות לסם האונס - בוטה אבל אפקטיבי, באתר ‏mako‏‏, ‏2 בינואר 2014‏
  17. ^ רוני שגב, ‏בקרוב: הכוס שמתריעה מפני סם האונס, באתר ‏mako‏‏, ‏9 ביוני 2014‏
  18. ^ גלי וינרב, ‏סטארט-אפ בשבוע: כך ניתן לזהות את סם האונס, באתר גלובס, 29 ביוני 2013
  19. ^ הפיתוח המהפכני שישים סוף לסיפורי "סם האונס" באתר feeder

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.