סמאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחריט מאת גוסטב דורה לפואמת "העורב" של אדגר אלן פו, המציג את סמאל כמלאך המוות היושב על גג העולם.

סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, וגם בפולקלור הנוצרי ובדמונולוגיה, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד. הוא נחשב כטוב ורע כאחד. בספרות היהודית הוא מזוהה כמפקד השטנים ומלאך המוות. ברזי חנוך (Enoch II) הוא נסיך השדים וקוסם. הוא היה המלאך השומר של עשו והקדוש מגן של האימפריה הרומית החוטאת. סמאל נחשב בדרך כלל כשמו המלאכי האמיתי של השטן. האטימולוגיה של השם נובעת מן המילה "סומא" ("עיוורון") ו"אל" ומשמעותה - המלאך הפועל את פועלו המזיק בעת שהאל כביכול אינו מביט ומשגיח על עולמו.[דרוש מקור]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות נאמר שסמאל הוא מלאך המוות, השליט העליון של הרקיע החמישי ואחד משבעת עריצי העולם שמשרתים אותם 2 מיליון מלאכים. הוא שוכן ברקיע השביעי.

בילקוט שמעוני, מסכת סוטה ועוד, הוא מתואר כ"שׂר" - המלאך המייצג - של אדום, המקביל לדמות המקראית עשו, ומסמל את מושא הביקורת ה"אקטואלית" של ספרות חז"ל - ממלכת רומי, וממשיכיה - נציגי הנצרות.

בפרקי דרבי אליעזר הוא מזוהה כמי שפיתה את חוה ואז הזדווג איתה וממנו הולידה את קין. למרות שכמה מקורות מזהים את גדריאל כמלאך שפיתה את חווה, מלומדים עבריים אחרים אומרים שסמאל פיתה את חווה בתחפושת של נחש. סמאל לעתים גם מזוהה כאנטגוניסט המלאכי שנאבק עם יעקב וגם כמלאך שעצר את זרועו של אברהם כשעמד להקריב את בנו.

בקבלה סמאל מתואר כ"חומרת האלוקים" ונרשם כרב-מלאך החמישי של עולם הבריאה. נאמר שסמאל לקח את לילית ככלתו לאחר שלקחה את אדם. לפי הקבלה הזוהרית, סמאל גם הזדווג עם "אשת זנונים", נעמה ואגראת בת-מלך – כולן מלאכיות ההפקרות.

על-פי דברי האר"י לתלמידו בגדר האיסור להזכיר שם אלוהים אחרים, נכללת גם אזהרה לא להזכיר את שמו של סמאל, ולכן נוהגים המקובלים נוהגים לכנותו "סמך-מם".

סמאל לעתים מבולבל במספר ספרים עם קמאל – רב-מלאכים של אלוהים, ששמו מפורש "הוא הרואה את אלוהים"

בגנוסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפורקריפון של יוחנן, הנמצא בספריית "נגע חמאדי", סמאל הוא שמו השלישי של הדמיורג הרשע, ששמותיו האחרים הם “ילדאבאות'” ו”סאקלס”. בתוכן זה מתפרש סמאל כ"האל העיוור", ונושא העיוורון ממשיך בעבודות הגנוסטיות. הוא נולד כטעות של סופיה שרצתה ליצור צאצא משלה ללא הנפש. מראהו הוא של נחש בעל ראש של אריה. ב"מקור העולם" בכתובי ספריית "נג חמדי" הוא גם מוזכר כאריאל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמאל, באנציקלופדיה היהודית
  • סמאל, באתר המיתולוגיות הראשון בעברית