סמואל שיינביין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

סמואל (שמואל דוד) שיינביין (198023 בפברואר 2014) היה יהודי אמריקאי שהואשם ברצח בארצות הברית ונמלט לישראל. סוגיית הסגרתו הביאה לשינוי חוק ההסגרה הישראלי. נהרג בחילופי אש בכלא לאחר שפתח בירי על סוהרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינביין גדל וחי כל חייו בארצות הברית. הוא הואשם ברצח הצעיר אלפרדו טיו במדינת מרילנד, וביתור גופתו לאחר מכן. ב-1997, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר בארצות הברית, הוא ברח לישראל ונעצר בידי משטרת ישראל. ארצות הברית בקשה את הסגרתו. אולם התעוררה סוגיה משפטית עקב היותו אזרח ישראלי בנוסף לאזרחותו האמריקאית. התברר שסבו וסבתו עלו לישראל ב‏‎שנות ה-30 של המאה העשרים, הולידו בישראל את שני ילדיהם, ובהם אביו של שיינביין, וירדו לארצות הברית ב-1950. בשל כך החזיקו באזרחות ישראלית, שעליה אף ביקשו לוותר ב-1960 אולם סורבו.

במסגרת הליכי ההסגרה טענו סניגוריו, בהם פרופסור דוד ליבאי, כי החוק בישראל אינו מאפשר להסגיר אזרח ישראלי. בית המשפט העליון פסק ברוב של שלושה נגד שניים, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, כי הסניגורים צודקים. שיינביין נשפט בישראל ונגזרו עליו 24 שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון. המדינה עתרה לקיים דיון נוסף אך בקשתה נדחתה על ידי המשנה לנשיא בית המשפט העליון[1]. בעקבות המקרה והביקורת הקשה שעורר בארצות הברית, תוקן ב-1999 חוק ההסגרה כך שישראל תוכל להסגיר למדינה אחרת גם אדם המחזיק באזרחות ישראלית, אם אותה מדינה התחייבה כי תסכים להחזירו לישראל לשם ריצוי עונש מאסר אם יגזר עליו.

באפריל 2011 הוצא שיינביין מסבב החופשות בעקבות עבירות משמעת. בעקבות עתירה שלו כנגד הנהלת בית הסוהר, קבע שופט בינואר 2012 ששלילת החופשות הייתה שלא כדין, אולם מכיוון שבינתיים עבר עוד עבירות משמעת, לא ניתן להורות על הכנסתו לסבב החופשות. עם זאת הורה השופט לבחון מחדש תוך 21 יום את זכאותו לחופשות‏[2].

ב-23 בפברואר 2014 ירה שיינביין בשלושה סוהרים ולאחר מכן התבצר בתא השירותים. סוהר אחד נפצע אנושות ושנים במצב קל. לאחר משא ומתן פתח שיינביין שוב באש ונורה למוות בידי כוח לוחמים מיחידת מצדה של השב"ס.[3] בחקירה התברר כי שיינביין ככל הנראה הבריח את הנשק אל תוך הכלא בעת שהיה בחופשה שבוע קודם לכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פסק הדין בעתירה לדיון נוסף בפני המשנה לנשיא ש' לוין [1]
  2. ^ עת"א 43344-10-11 שיינביין (אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'
  3. ^ מאיר תורג'מן, תקרית הדמים בכלא רימונים, ידיעות אחרונות, 27 בפברואר 2014