סמוייד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסמוייד הוא סוג של כלב השייך למשפחת הכלביים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה של הגזע
שמו לקוח משם השבט "סמוייד", שמוצאו בטונדרה, המשתרעת לחופי אוקיינוס הקרח הצפוני מהים הלבן במערב ועד להרי סיביר במזרח. הכלב שימש לשמירה על עדרי איילים, הובלתם, גרירת מזחלות ושמירה מפני חיות טורפות. בעליהם התנהגו אליהם כאל בני בית, וחלקו איתם את מזונם וביתם, גם לצורך חימום הבעלים בעזרת הכלבים. הודות למנהג זה, נטבעה בסמויידים תחושת היותם חלק מהבית ונאמנותם לבעליהם. משלחות חוקרים, שפגשו את אנשי השבט בסוף המאה ה-19, הביאו עימם את הגזע לבריטניה, שהוו את הבסיס לגזע ולהכרתו בעולם.
[עריכה] מבנה כללי
גופו של הסמוייד מוצק, וגבו שרירי, הראש משולש והזנב ארוך ומסתלסל. הוא בעל פרווה מלאה וכפולה. צבעה של הפרווה, הוא ברוב המקרים לבן, אך ייתכנו גם צבעים קרמיים אך למרות זאת תקן הגזע קובע כי הוא צריך להיות לבן. גובהו של הזכר מגיע ל-57 ס"מ וגובהה של הנקבה מגיע ל-53 ס"מ. משקלו הממוצע כ-25 ק"ג ותוחלת החיים הממוצעת - כ-14 שנים.
[עריכה] אופי
חכם, מסור לבעלים, ידידותי מאוד (לכן לא תמיד יתאים לשמש ככלב שמירה), נמרץ, בעל ביטחון עצמי רב, מסתגל בקלות, עצמאי ומאוד עקשן. זקוק לחינוך ואילוף קפדניים. כינויו של הגזע הוא "סם המחייך" בגלל מיקום העיניים ביחס לפה וצורת המשיכה של הפה לאחור שנראים כמו הבעת חיוך וכמו הבעת פניו, כך גם אופיו.
[עריכה] הגזע בישראל
הגזע הגיע לישראל החל משנות ה-70 של המאה ה-20. רוב הגזעים שהגיעו לארץ התבססו על כלבים מבתי גידול מקנדה ומארצות הברית. בשנת 1994 נרשמו בארץ כ-700 כלבי סמוייד. סמל החוג הישראלי לכלבי שפיץ הוא הסמוייד. כלב הסמוייד הוא הסמל גם של אגודת כלבי השפיץ הישראלית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
