סמיון טימושנקו
,_Soviet_military_commander.jpg)
סמיון קונסטנטינוביץ' טימושנקו (ברוסית: Семён Константинович Тимошенко) (18 בפברואר 1895 - 31 במרץ 1970), מרשל ברית המועצות, מצביא במלחמת העולם השנייה, שר ההגנה של ברית המועצות בשנים 1940 - 1941.
ביוגרפיה [עריכה]
במלחמת האזרחים הרוסית לחם במספר חזיתות כאשר החשובה מביניהם הייתה צאריצין, לימים שונה שמה לסטלינגרד, כיום נקראת וולגוגרד. שם פגש בסטלין, פגישה זו תסלול את דרכו במפלגה הקומוניסטית.
בשנת 1939 קיבל את הפיקוד על החזית האוקראינית. בינואר 1940 לקח פיקוד על המלחמה הסובייטית מול פינלנד לאחר הכישלון של וורושילוב. תחת הנהגתו הסתיימה הלחימה בהפסקת אש שנחתמה במרץ.
בשנת 1941 נשלח על ידי סטלין להחזיר את הצבא האדום מהגבול הסובייטי בחזית המרכזית לאזור מוסקבה שעמדה ליפול בידי הגרמנים, למרות אבדות קשות הוא הצליח להציל את חלק הארי של הצבא באזור.
בספטמבר נשלח לאוקראינה שם ספג הצבא האדום אבידות הרסניות של כמיליון וחצי חיילים, טימושנקו הצליח לייצב את חזיתות קייב ואומן.
במאי 1942 פיקד על חזית סטלינגרד וכשתחת פיקודו 640,000 חיילים פתח במתקפת נגד בחרקוב. ההתקפה לא צלחה והכוח הסובייטי הצליח רק לעכב את הוורמאכט בדרכו לסטלינגרד. טימושנקו לקח אחריות על מפלתו, וב-21 ביולי 1942 הוחלף טימושנקו על ידי הגנרל ואסילי גורדוב, שמונה למפקד החזית החדש.
טימושנקו נודע כמפקד בעל שיטות שמרניות ששאף להחזיר את המשמעת הצבאית לימי הצאר. הוא קיבל את "עיטור הניצחון". לאחר המלחמה הוא מילא תפקידים לא משמעותיים מבחינה מעשית.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
