סמיי קאקונגולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סֶמֶיי לוּאַקִילנֵזִי קָאקוּנגוּלו, (באנגלית: Semei Lwakilnenzi Kakungulu‏; 18681927), היה מצביא והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית. קאקונגולו הקים את קהילת האבאיודאיה - "בני יהודה" - שקיבלה על עצמה רבות ממצוות היהדות.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סֶמֶיי קָאקוּנגוּלו נולד ב-1868 בממלכת קוקי השוכנת בדרום מערב בוגנדה ושסופחה לבוגנדה בסוף המאה ה-19. אביו של סמיי היה בן שבט הבוגנדה ושימש כאיש הקשר לשבט הבוגנדה בחצרו של מלך קוקי. סמיי התפרסם כבר בצעירותו כצייד פילים וכסוחר שנהב מצליח.

בשנת 1884 עזב סמיי את קוקי והחל לשרת בחצרו של מלך בוגנדה. הוא קודם במהרה לתפקיד מושל (צ'יף) באחד ממחוזות הממלכה. בשל הצלחתו בהשלטת החוק והסדר במחוזו מונה לתפקיד בכיר בצבא ולקח חלק פעיל במלחמות שניהלה בוגנדה נגד שכנותיה. בסוף שנות השמונים קיבל על עצמו קאקונגלו את הדת הנוצרית הפרוטסטנטית.

מלחמות הדת באוגנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים החלו מאבקים קשים בין שבטים וקבוצות שהמירו את דתם לנצרות לבין אלו שהתאסלמו ונעזרו בסוחרי נשק ועבדים ערבים שהגיעו מזנזיבר. בשנים 18881890 הצליחו המוסלמים להשתלט על ממלכת בוגנדה, והמליכו את אחד מבניו של המלך מוטסה הראשון, קלמה ראשיד שהתאסלם וכפה את האסלאם על הממלכה. קאקונגולו לקח חלק משמעותי מאוד במאבק לגירושם של הגורמים המוסלמיים מהממלכה וניצח בקרבות רבים מולם. עם שובו לשלטון הורה המלך הנוצרי מוונגה לערוך לכבוד קאקונגולו חגיגת ניצחון מיוחדת, ומינה אותו לתפקיד צ'יף בכיר.

במהלך 1892 פרצה מלחמה בין הקבוצות הקתוליות לקבוצות הפרוטסנטיות. קאקונגולו הנהיג את הפלג הפרוטסטנטי במלחמה וניצח פעם נוספת. כאות הוקרה והערכה על ניצחונותיו ניתנה לו בת המלך, הנסיכה קלמה, לאישה.

הקשר עם הבריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מבאלה נשקפת מביתו של קאקונגולו

נוכחות בריטית באוגנדה החלה כבר ב-1890 עם הגעתם של נציגי חברת מזרח אפריקה הבריטית. תחת פיקודו של קפטן פרדריק לוגרד נכבשו כל השטחים השייכים כיום לאוגנדה. יורשו, קפטן ג'יי אר מקדונלד, פנה לקאקונגולו ב-1893 בבקשה לסייע לו מול המוסלמים. קאקונגולו גייס אלפי לוחמים בני הבוגנדה והביס את המוסלמים.

קאקונגולו מונה לתפקיד שר הטקסים בין השנים 18921895. ב־1894 הכירה האימפריה הבריטית באוגנדה כמדינת חסות. הבריטים נעזרו באליטות הקיימות כדי לשמור על הסדר ועל שליטתם באזור, כמנהגם במושבות ובמדינות חסות אחרות. גם קאקונגולו השתייך למעמד חברתי גבוה מסוג זה. תחת הבריטים כבש את השבטים במזרח ובצפון עד לגבול סודאן.

בשנת 1902 נכבשו אחרוני השטחים של שבטי הבוקדי (Bukedi) והבוגישו (Bugishu) במזרח אוגנדה וקאקונגולו מונה כמושל המחוז המזרחי של אוגנדה. קאקונגולו ייסד באזור זה את העיר מבאלה, לימים העיר הרביעית בגודלה באוגנדה.

שאיפות מלכותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאקונגולו לא הסתפק בתפקיד מושל הפרובינציה וארגן את הפרובינציה המזרחית כממלכה שתחת מרותו. הוא מינה צ'יפים תחתיו והעניק להם קרקעות מבלי שהבריטים מנעו זאת. כאשר התבקש על ידי הבריטים ב-1901 לכבוש את שבט הלנגו (Lango) בצפון אוגנדה ולדכא את מרד החיילים הסודאנים באזור דרש קאקונגולו כי יוכר רשמית כמלך הממלכה המזרחית (קבקה) בתמורה לסיועו. במכתבו של השליח הבריטי המיוחד, סר הארי ג'ונסטון, השיב הלה לקאקונגולו כי: "הבטחתי לעשותך מלך בוקדי והדבר יעשה..."[1] למרות זאת, סירבה הממשלה הבריטית להכיר בקאקונגולו כמלך בוקדי. זאת בין היתר מאחר שלא היה בן שבט הבוקדי וכיוון שלא היה בן לשושלת מלכים. בעקבות סירובם של הבריטים גברה המתיחות בין קאקונגולו לבריטים, עד שבשנת 1913 הפנה קאקונגולו את מרצו ללימוד פילוסופיה ותאולוגיה, על חשבון עיסוקיו הצבאיים.

ההתקרבות ליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר התיכון על שם סמיי קאקונגולו בגבעת נבוגייה, מרכזם של האבאיודאיה

קאקונגולו החל להתעמק בחקר כתבי הקודש. הוא קרא את הברית החדשה והתנ"ך והתפלא על כך שהפרוטסטנטים לא מקיימים כמה מהמצוות הבסיסיות במקרא, ובהן שמירת שבת ואיסור אכילת חזיר. הוא הצטרף אל כת הבאמאלכי - כת נוצרית שפרשה מהכנסייה הפרוטסנטית לאור אי קיום המצוות המקראיות.[2]

איסור השימוש בתרופות וחיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנהוג בכת הבאמאלכי, נמנע קאקונגולו משימוש בתרופות ובחיסונים. לטענת הבאמאלכי, האל הוא המושיע את האדם בעת מחלה ואסור לנסות להשפיע על תוצאות מעשיו. עיקרון זה נשען על פרק ג' בספר דניאל, בו מציל הקב"ה אדם מאש התופת. מכאן גזרו כי בידי האל היכולת להציל גם את החולים הקשים ביותר, ללא סיוע תרופתי. חיזוק להשקפה זו, אותה הורה קאקונגולו בהמשך גם לבני האבאיודאיה, מצאו בדברי הנביא ירמיהו:

עַלִי גִלְעָד וּקְחִי צָרִי בְּתוּלַת בַּת-מִצְרָיִם לַשָוְא הִרְבִּתִי רְפֳאוֹת תְּעָלָה אֵין לַך

סירובם של הבאמאלכי לחסן את עדרי הבקר שלהם הובילו לעימותים רבים עם השלטונות הבריטים, עד אשר הוגלה מנהיגם בשנת 1926.

ברית המילה והקמת קהילת אבאיודאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1919 פרש קאקונגולו מהבאמאלכי, לאחר שמצא כי גם כת זו לא מקפידה על קיום כל המצוות המקראיות ובעיקרן את מצוות המילה. מאז הצהיר קאקונגולו כי הוא יהודי. הוא נימול ככל הנראה בידי מוסלמי בן שבט אחר ובמו ידיו מל את בניו. קאקונגולו שידל גם את בני ביתו ואת אנשי חצרו לעבור מילה.

בני הבוגנדה אוסרים מכל איסור פגיעה בגוף האדם ויצירת צלקות, מומים או פגמים[3]. נכונותו של קאקונגולו, בן הבוגנדה, לעבור את ברית המילה העידה לפיכך על כוונתו ללכת בדרך דתית חדשה, גם במחיר הפניית עורף למורשתו השבטית. כך שימשה ברית המילה כמבחן נאמנות לתומכיו, בתהליך גיבוש זהותם כקבוצה נבדלת באורח חייה מן השבטים הקיימים. לקבוצה זו קרא קאקונגולו בשם "אבאיודאיה" - "שבט היהודים". לקהילה הצטרפו מאות מחייליו ומתומכיו ממגוון שבטים - בוגנדה, בוקידו, בוסוגה ובוגישו.

בשנת 1923 בנה קאקונגולו בית כנסת ליד ביתו בגבעת גנגמה המשקיפה על מבאלה. באותה שנה פרש רשמית מתפקידו כצ'יף ראשי של בוקדי.

נטישת האמונה בישו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות קיום המצוות ההדוק המשיך קאקונגולו להאמין במשיחיותו של ישו ובברית החדשה. בשנת 1926 פגש קאקונגולו סוחר יהודי בשם יוסף. קאקונגולו למד מיוסף רבות על ההפרדה שבין הברית החדשה לתנ"ך (שבאוגנדה היו כרוכים יחדיו). יוסף שהה בכפר האבאיודאיה כחצי שנה ולימד תורה ויהדות. פגישה זו הובילה להתנתקות מן המסורות הנוצריות בהן דבקו בעבר, והנהגת חלק ממצוות ההלכה היהודית. בעוזבו, השאיר יוסף לקאקונגולו את ספר התנ"ך שלו, הכתוב באנגלית ובעברית[4].

מותו ומורשתו של קאקונגולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של סמיי קאקונגולו
ביתו של קאקונגולו כיום

קאקונגולו מת ב-24 בנובמבר 1928 ונקבר בסמוך לביתו החולש על העיר מבאלה. על קברו נכתב:

גנרל עטור ניצחונות, מושל הפרובינציה המזרחית 18991905 ונשיא אזור בוסוגה 19061913 נפטר ב-24.11.1928

על פי רישומי הנציג הבריטי במקום סיבת פטירתו הייתה דלקת ריאות, שהחמירה כיוון שקאקונגולו סירב לקבל טיפול רפואי ולקחת תרופות[5]. תושבי אזור מבאלה מספרים כי קאקונגולו נפטר מעקיצת קרציה שהרעילה את דמו במהלך סיור יומי באדמותיו הרבות וכי כאשר חזר לביתו קודח מחום סירב להתפנות לטיפול רפואי.

קאקונגולו הותיר אחריו ארבעה בנים ושש בנות. בעת מותו מנתה קהילת האבאיודאיה כאלפיים חברים. כיום מונה הקהילה כאלף חברים, לאחר שעברה תהפוכות קשות עם מותו של קאקונגולו ועם עלייתו לשלטון של אידי אמין. רבים מבני הקהילה התגיירו בעזרת פעילי היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית. בית הספר התיכון של הקהילה נקרא על שמו של קאקונגולו והוא נמצא בגבעת נבוגויה, מרחק הליכה מביתו ומקברו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ grey, john. "Kakungulu in Bukedi". Uganda Journal vol 27, No.1 March 1963, pp. 31-
  2. ^ עודד, אריה. יהדות בתוככי אפריקה, ירושלים - האגודה לידידות ישראל-אפריקה. 2003.
  3. ^ John Roscoe, The Baganda, London 1965, p.7
  4. ^ ריאיון עם יואב יהונדב קקי, ממועצת האבאיודאיה, 5 באפריל 2007
  5. ^ הנציג הבריטי בפרובינציה המזרחית למזכיר הראשי, 28 בנובמבר 1928 E.S.A 1760/1908/1