סמית'סון טננט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמית'סון טננט
Smithson Tennant
1761 –‏ 1815
תרומות עיקריות
גילוי היסודות אירידיום ואוסמיום

סמית'סון טננט (אנגלית: Smithson Tennant30 בנובמבר 1761 - 22 בפברואר 1815). היה כימאי אנגלי, שנודע בזכות גילוי היסודות אירידיום ואוסמיום.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טננט נולד ב-1761 בעיירה סלבי (Selby) שבמחוז יורקשייר שבאנגליה. הוריו היו הכומר קלברט טננט ומרי דונט. אביו נפטר כשהיה בן 10, אמו נהרגה בתאונת רכיבה כשהיה בן 20. בגיל 21 ירש את אחוזת הוריו שהכנסותיה פטרו אותו מדאגות פרנסה. כנראה בזכות זו לא עבד מעולם כרופא. ב-1793 עבר לגור בלונדון. ב-1796 רכש אחוזה חקלאית בעיירה במחוז סאמרסט, ומאז חלק את זמנו בין ביתו בלונדון לאחוזתו הכפרית. ב-1813 נתמנה לפרופסור לכימיה בקיימברידג'.

טננט לא נישא מעולם.

ב-1815 נהרג, במהלך חופשה בצרפת, בתאונת רכיבה בעת סיור עם הגנרל בילוב בבולון-סיר-מר במחוז פה-דה-קאלה[1] [2].

השכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1781 החל לימודי רפואה באוניברסיטה של אדינבורו. אולם באוקטובר 1782 עבר ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' בקריסט קולג'. בקיימברידג' היה במעמד של Fellow Commoner כלומר תלמיד שזכאי להטבות של חבר fellow למשל ישיבה ליד ה"שולחן הגבוה" (High table). בסוף-1786 עבר לעמנואל קולג'. שם למד כימיה ובוטניקה. ב-1788 קיבל תואר MB , וב-1796 השלים למודי רפואה וקיבל תואר MD. בקיימברידג' הכיר את ויליאם הייד וולאסטון שאתו קיים כל חייו שיתוף פעולה מדעי הדוק.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי היסודות אוסמיום ואירידיום מקבוצת הפלטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עניינו של טננט בפלטינה החל עוד בהיותו סטודנט בקיימברידג'. מאוחר יותר עבד יחד עם ידידו וולאסטון על מחקר קבוצת הפלטינה. לשם כך רכשו יחד, בשנת 1800, כמות גדולה של בצר פלטינה. וולאסטון עבד על מרכיבי הבצר המסיסים במי מלך וגילה את היסודות פלדיום ורודיום. טננט עבד על האבקה השחורה שנשארה לאחר הטיפול במי המלך. הדעה המקובלת הייתה שהיא מורכבת מגרפיט, אולם טננט הסיק על פי הצפיפות הגבוהה שלה, שמדובר במתכת ולא בגרפיט. בקיץ 1803 גילה שמדובר בשני יסודות מתכתיים, בלתי מוכרים עד אז, האוסמיום והאירידיום. את הגילוי הציג בפגישה של החברה המלכותית ב-21 ביוני 1804.

תרומות עיקריות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר היהלום. ב-1796 (לפי מקור אחד ב-1797) טננט מצא שיהלום הוא פחמן ולא תרכובת של פחמן מאחר שתוצר שריפתו הוא פחמן דו-חמצני בלבד, במשקל זהה למשקל היהלום שנשרף. טננט גם הראה שיהלום ופחם עץ הם זהים כימית (אלוטרופים במונחים עכשוויים) כי כששורפים כמויות זהות מקבלים כמות זהה של פחמן דו-חמצני[3].

הערה: המקורות חלוקים בשאלת תרומתו זו של טננט. חלקם מציינים שלבואזייה גילה זאת כבר ב-1772 מקור אחד, מקור נוסף[3].

שלילת תאוריית הפלוגיסטון. טננט תמך בשלב מוקדם מאוד בפרדיגמה החדשה והבלתי מקובלת השוללת את תאוריית הפלוגיסטון. זאת כבר ב-1785 שנתיים בלבד לאחר פרסום המאמר של לבואזיה.

מחקרים חקלאיים. באחוזתו שבסאמרסט עסק במחקרים חקלאיים. בין השאר הראה שאבן גיר מגנזית (magnesian limestone) [4]. אינו יעיל כדשן.

התגלית שאבדה. על פי מכתבו של נשיא החברה המלכותית, המודיע על מותו של טננט, הוא עמד להודיע על גילוי חשוב נוסף אולם הדבר נמנע עקב מותו הפתאומי[5].

קשרים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טננט עמד בקשר עם גדולי הכימאים של תקופתו. ב-1784 נפגש עם הכימאים השבדיים המובילים קרל שלה ויוהאן גאן ועם הכימאי הגרמני לורנץ פון קרל. ב-1786 נפגש עם הכימאי הצרפתי קלוד ברתולט, שהיה שותף עם לבואזיה בהמצאת השיטה למינוח חמרים כימיים. ואולי גם נפגש עם לבואזיה עצמו. ב-1812 הכימאי השבדי הידוע ברצליוס ביקר אצלו בחווה בסומרסט.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.