סמי גרונמן

סמי גרונמן
Sammy Gronemann

לידה	21 במרץ 1875 ברודניצה, רפובליקת פולין
פטירה	6 במרץ 1952 (בגיל 76) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	גרמניה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
שפות היצירה	גרמנית
יצירות בולטות	שלמה המלך ושלמי הסנדלר

סַמי (שמואל) גרונֶמן (בגרמנית: Sammy Gronemann;‏ 21 במרץ 1875 – 6 במרץ 1952) היה פעיל ציוני, מחזאי וסאטיריקן. כתב מחזות רבים, לתיאטרון "המטאטא", "האהל" ו"הבימה". מחזהו הידוע ביותר הוא "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שכתב בגרמנית.

קורות חיים

ההצגה "מלכת שבא" מאת סמי גרונמן בהתיאטרון הקאמרי, 1951. תפאורה מאת אריה נבון.

סמי (שמואל) גרונמן נולד בשטרסבורג שבפרוסיה המערבית (כיום ברודניצה שבפולין), בקיסרות הגרמנית, בן ליצחק זליג גרונמן, רב ודוקטור לפילוסופיה, והלנה לבית ברסלאו, יהודייה ממוצא רוסי. למד לימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברלין ומשפטים באוניברסיטת ברלין, ועסק בעריכת דין. ב-1897 הצטרף אל התנועה הציונית והיה משתתף פעיל בקונגרסים שלה, החל מהקונגרס החמישי ב-1901. גרונמן היה "ציוני מדיני" שסבר כי אין להתחיל בפעולה מעשית בארץ ישראל כל עוד לא ניתן לעם היהודי "צ'ארטר" בינלאומי על ארץ ישראל; אולם, לאחר שהנחה נשף לטובת המושבות בארץ, רשם לעצמו, כפי שמספר מיכאל הנדלזלץ: "צריך שהאדם יהיו לו עקרונות, אבל אין צורך שיתנהג תמיד על פיהם".

במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני ושירת בחזית המזרחית. כששהה בקובנה שבליטא ובביאליסטוק שבפולין, בהן שירת בממשל הצבאי הגרמני, בא במגע קרוב עם היהודים המקומיים, למד את שפתם והכיר את אורחות חייהם. במשך שנים רבות היה חבר הוועד הפועל הציוני ויושב-ראש בית הדין של הקונגרס. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עזב גרונמן את גרמניה ועבר לפריז, וב-1936 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בארץ המשיך לעסוק בעריכת דין וכתב מחזות תיאטרון.

גרונמן חיבר רומנים סאטיריים וקומדיות כגון "מלכת שבא", המציג את הסיפור התנ"כי של ביקורה של מלכת שבא בממלכתו של שלמה המלך; "יעקב או כריסטיאן", סאטירה על תורת הגזע הנאצית, שהוצגה בתיאטרון "המטאטא" ב-1937‏ (תיאטרון שהציג את יצירותיו בתרגומו של נתן אלתרמן); "משפחת היינה", מחזה אודות משפחתו של המשורר היהודי-גרמני המפורסם מהמאה ה-19, היינריך היינה, שהוצג בתיאטרון "הבימה" ב-1947; ויצירתו הידועה ביותר - "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שהוצגה בתיאטרון הקאמרי, והייתה גולת הכותרת של שיתוף הפעולה בין גרונמן הסאטיריקן הוותיק לבין המשורר הצעיר נתן אלתרמן, שהחל כבר בימי תיאטרון "המטאטא".

גרונמן כתב את סיפור חייו באוטוביוגרפיה "זכרונותיו של יקה", שחלקה הראשון תורגם לעברית.

נישא לסוניה גוטסמן, ילידת ז'יטומיר. אשתו נפטרה בשנת 1936, לאחר שנפגעה בתאונת דרכים.

סמי גרונמן נפטר בתל אביב בשנת 1952, בן 77 במותו. נקבר לצד אשתו בבית העלמין נחלת יצחק בהלוויה רבת-משתתפים.

ספריו

• Tohuwabohu. 1920 (Gronemann Kritische Gesamtausgabe. Bd. 2. Hrsg. v. Jan Kühne und Joachim Schlör. Oldenbourg: DeGruyter 2019)
• Hawdoloh und Zapfenstreich. 1924 (Neuauflage Königstein/Ts.: Jüdischer Verlag Athenäum, 1984)
• Hamans Flucht. Vienna, R. Löwit, 1926.
• Schalet. Beiträge zur Philosophie des „Wenn schon“. 1927 (Hrsg. v. Joachim Schlör. Neuauflage Leipzig: Reclam, 1998)
• Der Weise und der Narr: with an introduction by Margot Klausner . Tel-Aviv: Moadim, Palestinian Play Publishers, 1942.
• Der Prozess um des Esels Schatten. Tel-Aviv: Moadim, Palestinian Play Publishers, 1945.
• Erinnerungen. Berlin: Philo, 2002. ISBN 3-86572-268-7
• Erinnerungen an meine Jahre in Berlin. Berlin: Philo, 2004. ISBN 3-82570-350-9

• סמי גרונמן ונתן אלתרמן, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, הקיבוץ המאוחד, 1975.

זיכרונותיו:

• זכרונותיו של יקה; איור: ל. שוורץ, תרגם מגרמנית: דב סדן, תל אביב: עם עובד, 1946.

לקריאה נוספת

• 'גרונמן, שמואל (סמי)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 142. (הספר בקטלוג ULI)
• הני מיטלמן, 'מחזותיו של סמי גרונמן: שילוב בן ישן לחדש', בתוך: משה צימרמן, יותם חותם (עורכים), בין המולדות: היקים במחוזותיהם, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, תשס"ו, עמ' 159–166.
• יאן קינה, "מן הקומדיה לדרמה, עלייתו הבימתית של סמי גרונמן", תיאטרון 34, עמ' 67-58.

• Hanni Mittelmann, Sammy Gronemann (1875-1952): Zionist, Schriftsteller und Satiriker in Deutschland und Palästina, Frankfurt/M.: Campus Verlag, 2004. (בגרמנית)
• Jan Kühne: „’Of the Two the Jew is – (Curtain falls.)’ — Sammy Gronemann’s Dramaturgy of the German-Jewish Encounter in Mandate-Palestine/Israel (1936-1952)“. Jewish Culture and History 16,3 (2015).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמי גרונמן בוויקישיתוף

• סמי גרונמן באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של סמי גרונמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• סמי גרונמן בקטלוג ספרייה הלאומית של גרמניה
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר שמואל סמי גרונמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1383
• כתבי סמי גרונמן בפרויקט בן-יהודה
• ד"ר אהרן בארט, סמי גרונמאן בן-שבעים (פורים תש"ה), הצופה, 27 בפברואר 1945
• מ. גייס, סמי גרונימן – בן שבעים, דבר, 2 במרץ 1945
• אבנר נחושתן, סמי גרונמן בן שבעים וחמש, דבר, 17 במרץ 1950
• עם פטירתו:
  • סמי גרונמן, דבר, 7 במרץ 1952
  • סמי גרונימן ז"ל, חרות, 7 במרץ 1952
  • סמי גרונימן, על המשמר, 7 במרץ 1952
• בשבעה למותו:
  • ז. ליבאי, סמי (שמואל) גרונימן ז"ל, דבר, 14 במרץ 1952 (עם הציור "סמי גרונימן מתבונן בעצמו בשעת כתיבה" מאת הציירת קטה אפרים מרכוס)
  • ח. ד. ערמון, חיוכו של סאמי גרונימאן, הצופה, 14 במרץ 1952, המשך
  • יוסף ימבור, ההומוריסט אציל הרוח: שבעה למותו של סמי גרונמן, על המשמר, 14 במרץ 1952
• בשלושים למותו:
  • מכס ברוד, סמי גרונמן, דבר, 18 באפריל 1952
• מיכאל הנדלזלץ, הבדל בכל זאת יש, באתר הארץ, 28 בפברואר 2005 - על סיפור חייו של סמי גרונמן

מזיכרונותיו:

• מזכרונותיו של סופר יֶקה, דבר, 23 באפריל 1948
• "התיאטרון היהודי" (זכרונות), דבר, 20 באפריל 1951