סמי מיכאל

סמי מיכאל

סמי מיכאל (נולד ב-15 באוגוסט 1926), הוא סופר ישראלי ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל.

ביוגרפיה

סמי מיכאל נולד בשם סלאח מנשה בבגדאד, בירת עיראק. הוא סיים את לימודיו התיכוניים ברשת החינוך של הקהילה היהודית בבגדאד, בבית הספר 'שמש', וב-1945 קיבל את תעודת הבגרות הממשלתית העיראקית. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בזמן לימודיו התיכוניים, כבר היה מיכאל ממנהיגי המחתרת הקומוניסטית העיראקית שפעלה נגד המשטר ולמען דמוקרטיה וזכויות האדם. באותה תקופה סיים מיכאל גם שנת לימודים באוניברסיטה האמריקאית בבגדאד, שהיתה שלוחה של האוניברסיטה האמריקאית בביירות שבלבנון, וגם פעל כעיתונאי וכתב בעיתונות העיראקית. בשנת 1948, כאשר נשא עדיין את שם הולדתו, הוצא נגדו צו מאסר. באמצעות מבריח שאביו ארגן, חצה מיכאל את הגבול לאיראן, ונאלץ לשנות את שמו.

באיראן שהה שנה והצטרף כחבר למפלגת תוּדה. ב-1949, בין השאר מחשש שהשלטון באיראן יסגירו לשלטונות העיראקיים, עלה מיכאל לישראל. הוא הגיע בטיסה שבה נאמר לנוסעים כי היעד של המטוס הוא פריז אך שלא כמו מטוסים אחרים, הוא נחת בשדה תעופה בחיפה. פרשה זו הייתה נושא הסיפור שכתב מיכאל, "היום הראשון בישראל היה בחיפה", שבו תיאר כיצד התאהב בעיר הקסומה עוד בראותו אותה מן האוויר. תחילה התיישב ביפו ולאחר מכן עבר להתגורר בחיפה, בעקבות הצעה שקיבל להיות חבר מערכת בעיתון אל-איתיחאד. יוזם המעבר של מיכאל לחיפה היה הסופר אמיל חביבי, לאחר שמיכאל שלח לעיתון שני מאמרים שפורסמו ועוררו תגובות. מיכאל התגורר בואדי ניסנאס ופרסם באל-איתיחאד ובאל-ג'דיד סיפורים ומאמרים. היה לו טור קבוע שפרסם תחת שם העט "סמיר מארד".

מיכאל פרש מהמפלגה הקומוניסטית ב-1955 בעקבות הגילויים בועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בברית-המועצות ובעקבות המדיניות האנטישמית של ברית המועצות.

בשנת 1974 פרסם מיכאל את הרומן הראשון שלו "שווים ושווים יותר" על חיי העולים החדשים של שנות ה-50 בישראל ועל החיים הבלתי נסבלים במעברות. שם הרומן, שווים ושווים יותר, הפך למטבע לשון שגור במאבקם של יוצאי ארצות האסלאם למען שוויון וצדק חברתי בישראל של שנות ה-70, ולימים שימש מטבע לשון לגילויים של אפליה על רקע כזה או אחר.

כתיבתו הושפעה רבות מחוויות הילדות והנערות שלו.

מיכאל סרב לקבל פנקס אדום של מפא"י וחיפש עבודה שלצורך קבלתה לא חויב להחזיק בפנקס. הוא התקשה למצוא עבודה בישראל במשך שנים אחדות בשל היותו קומוניסט מוצהר^{[דרושה הבהרה]}. מיכאל החל לעבוד בשירות ההידרולוגי של משרד החקלאות ותקופת עבודתו שם נמשכה עשרות שנים. קשייו אלה במציאת עבודה מתוארים בספרו החצי אוטוביוגרפי, "מים נושקים למים", שיצא לאור בשנת 2001.

בשנת 2001 נבחר לכהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח. הרומן פרי עטו, "חצוצרה בואדי", אשר יצא לאור בשנת 1987 עובד למחזה מצליח.

ב-1992 זכה מיכאל בברלין בעיטור על שם האנס כריסטיאן אנדרסן על ספריו לבני הנעורים. בשנת 2008 זכה בפרס ברנר.

ספריו של מיכאל תורגמו לשפות רבות וזכו בפרסים יוקרתיים. חלקם עובדו גם לתאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע^{[דרוש מקור]}. בשנת 2009 קיבל מיכאל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה, כהוקרה על מכלול יצירתו המשקפת את מגוון פניה של החברה הישראלית מתוך כבוד לאדם ולחירותו. ‏‏

מיכאל הוא אחיה של נדיה, אלמנתו של אלי כהן, שפעל בסוריה בשירות המוסד הישראלי. מיכאל נשוי לרחל ומתגורר בחיפה. לשניים יש בן ושמו אמיר מיכאל, שמנהל את בית הספר העל יסודי משגב. מיכאל הוא אתאיסט מוצהר והביע את דעותיו על כך במספר ראיונות שערך בתקשורת.

פרסים

1976 - פרס זאב לספרות ילדים ונוער לספר סופה בין הדקלים

1978 - פרס קוגל לרומן חסות - פרס לספרות יפה

1981 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים

1981 - פרס פתח-תקווה לספרות לרומן חופן של ערפל

1990 - פרס זאב לספרות ילדים ונוער לספר אהבה בין הדקלים

1990 – פרס הצילינדר, משרד החינוך והתרבות וקרן תרבות אמריקה ישראל, מטעם אמנות לעם

1992 – זכה בברלין בעיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער, IBBY לספר אהבה בין הדקלים

1993 - הרומן ויקטוריה נבחר לספר השנה בקול ישראל

1993 - פרס הוצאת עם עובד ליצירה הספרותית המקורית לרומן ויקטוריה

1993 - פרס אשמן מטעם אקו"ם לרומן ויקטוריה, בעד הישג השנה בתחום היצירה הספרותית

1993 - פרס ויצ"ו פריס לרומן ויקטוריה, צרפת

1994 - פרס הספרות הישראלית מטעם המדור לספרות במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות – משרד המדע והאמנויות בעבור ספרו ויקטוריה

1996 – פרס הכבוד לספר סופה בין הדקלים שתורגם לגרמנית; ברלין, גרמניה

1997 – פרס עיריית חיפה ליצירה

1998 - פרס ראש הממשלה

1998 - פרס רוטרי בינלאומי

1999 - פרס ע"ש יוסף אבילאה

2001 – פרס באיטליה על תרומתו להפצת רעיון הסובלנות בין עמים ובין הדתות במזרח התיכון, מטעם ארגונים ממשלתיים וציבוריים ברחבי איטליה בהם: הדסה וארגון הפיתוח הבינלאומי של האו"ם. a special prize by SID, the Society for International Development, promoted by the United Nations, and AISI, the Italian Association for the Promotion of Peace in the Middle East (Italy, 2001)

2002 - עיטור יקיר חיפה

2003 - אות הוקרה מהתנועה למען איכות השלטון בישראל

2004 – פרס ברנר למים נושקים למים ולכלל יצירתו

2005 - פרס נשיא המדינה לספרות על מפעל חיים

2005 - יקיר המרכז הערבי יהודי בית הגפן

2007 – פרס א.מ.ת לספרות על מצוינות, פריצת דרך והשפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית

2007 - פרס ויצ"ו, פירנצה, לרומן חצוצרה בואדי, איטליה

2008 - אות הגלבוע לסובלנות ודו-קיום

תארי ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד

1995- מהאוניברסיטה העברית בירושלים

2000- מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2002 - מאוניברסיטת תל אביב

2009- מאוניברסיטת חיפה

2008- תואר כבוד מהמכללה האקדמית ראשון לציון

יצירתו

רומנים

• "שווים ושווים יותר" (1974)
• "סופה בין הדקלים" (1975), עטיפה ורישומים מאת יעקב קמחי, עם עובד, תל אביב.
• "חסות" (1977)
• "חופן של ערפל"
• "פחונים וחלומות" (1979)
• "חצוצרה בואדי" (1987)
• "אהבה בין הדקלים" (1990)
• "ויקטוריה" (1993)
• "שדים חומים" (1993)
• "הכנף השלישית" (2000)
• "מים נושקים למים" (2001)
• "יונים בטרפלגר" (2005)
• "עאידה", כנרת זמורה-ביתן, (2008), הספר יראה אור בכורדיסטן ‏‏
• "אותיות הולכות לים", דביר, (2009, ספר הילדים הראשון מאת מיכאל, מלווה באיורים מאת שחר קובר)
• "מעוף הברבורים", כנרת-זמורה-ביתן, תשע"א 2011

ספרי עיון

• "אלה שבטי ישראל" (1984)
• "גבולות הרוח" 2000
• "החוויה הישראלית" 2001

מחזות

• "שדים במרתף" - הועלה בתיאטרון חיפה, 1983
• "תאומים" - הועלה בתיאטרון חיפה, 1988
• "הוא" – המחזה הועלה בפסטיבל התיאטרון הקצר בצוותא תל אביב, 1999

לקריאה נוספת

• גבולות הרוח: רוביק רוזנטל משוחח עם סמי מיכאל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, תל אביב, 2000.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של סמי מיכאל בקטלוג הספרייה הלאומית
• סמי מיכאל ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• סמי מיכאל בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
• סמי מיכאל, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של סמי מיכאל באתר סימניה
• דיוקן סמי מיכאל בעיני הצייר אריק ה. גולד
• מרב יודילוביץ', החלום ושברו, באתר ynet‏
• שי רודין, איזו אשה אהיה? שק חבוט או נמרה?, באתר הארץ, 10 ביולי 2008
• רוני סומק, על 'עאידה', באתר הארץ, 20.6.2008
• אריאנה מלמד, על 'עאידה', באתר ynet‏, 30.6.2008
• חמש חקירות ביצירתו של סמי מיכאל, עם צאת ספרו "עאידה", 11.7.2008, הארץ
• אריק גלסנר, "עאידה" - רומן הגון על אנשים לא הגונים, nrg ‏, 11.7.2008
• קציעה עלון, מעוף הברבורים מאת סמי מיכאל, ברבור שחור, ברבור לבן, באתר הארץ, 11 במאי 2011
• סמי מיכאל מציג: קולה של אמא, באתר ynet‏, 5.1.2009
• עקיבא אלדר, הארץ, סמי מיכאל מבין ללבם של אנשי החמאס, באתר וואלה!, 21 באוקטובר 2004
• עמר לחמנוביץ, ‏"אני כותב לאדם שבתוכי", באתר ישראל היום, 22 באפריל 2011
• מרים קוץ, חיפה, סיפור אהבה: סיור עם סמי מיכאל, באתר ynet‏, 11 בדצמבר 2011

מכּתביו:

• תאדיב, באתר הארץ
• פרק מהספר עאידה, באתר הארץ, 29.5.2008
• להתחיל מחדש: קטע מ"מעוף הברבורים", nrg‏, 6 בדצמבר 2010
• הכל מחלחל אל הדף, באתר הארץ, 28.9.2008