סמל המעוין האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל המעוין האדום כפי שאושר על ידי ארגון הצלב האדום הבינלאומי.

סמל המעוין האדוםאנגלית: Red Crystal flag) הוא סמל נייטראלי מבחינה פוליטית ודתית שאישורו על ידי ארגון הצלב האדום הבינלאומי התקבל כפשרה המאפשרת את הצטרפותו של ארגון מגן דוד אדום הישראלי לארגון.

סיבת הבחירה בדגל המעוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מחלוקת רבת שנים שבעטיה סירב ארגון הצלב האדום הבינלאומי לקבל לשורותיו את ארגון מגן דוד אדום הישראלי (מד"א), הוסכם, במסגרת פרוטוקול III על סמל נייטראלי אשר יאפשר את קבלתו של מד"א.

בשל ניסוחה של אמנת ז'נבה משנת 1949, על מנת לאפשר הוספת סמל נוסף המציין מבנים וכלי רכב רפואיים המוגנים במסגרת האמנה, נדרשה הצבעה של כל 192 המדינות החברות באמנה. בין 5 בדצמבר ל-8 בדצמבר 2005 התקיים כנס של המדינות החברות באמנה ביוזמתה של ממשלת שווייץ ובו הוסכם על אימוץ דגל המעוין כסמל נייטראלי בעל מעמד שווה לסמל הצלב האדום והסהר האדום. בעד קבלת הסמל הנייטראלי הצביעו 98 מדינות, 27 התנגדו, 10 מדינות נמנעו ו-57 נעדרו.

רוב המדינות שהתנגדו לסמל החדש היו מדינות ערביות ומוסלמיות אשר התנגדו לסמל שיאפשר הגנה בינלאומית למגן דוד - סמלו של מד"א.

שימוש בדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לפרוטוקול III לאמנה, מדינה יכולה להשתמש בשטחיה היא בכל סמל פנימי שתרצה, או בשילוב של הסמל בתוך דגל המעוין האדום. במידה ומדינה תרצה להשתמש בסמל קודם עליה להודיע על כך למדינות החברות באמנת ז'נבה, באמצעות ממשלת שווייץ. כאשר ארגון מקומי משתתף בפעילות בינלאומית, על הארגון להשתמש בסימלו כשהוא משולב בדגל המעוין האדום.

שימושים שונים בדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]