סמל העיר תל אביב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל העיר תל אביב הינו הסמל הרשמי של תל אביב-יפו, שנקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר. הסמל המקורי עוצב על ידי נחום גוטמן וכלל מספר אלמנטים ציוניים בהקשר של העיר העברית הראשונה ועם השנים חלו בו מספר שינויים מהותיים. לסמל בגילגולו הנוכחי נוסף לוגו בדמות קו הרקיע של העיר המודרנית שלא היה בסמל המקורי.
תוכן עניינים |
[עריכה] עיצוב הסמל
[עריכה] ההצעות הראשונות
הצורך הראשון בסמל לעיריית תל אביב הועלה על ידי ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, עוד בשנת 1921, עקב קבלת מעמד רשות מוניציפאלית נפרדת של תל אביב מיפו בימי המנדט הבריטי, ורצון להעמיד את תל אביב בשורה אחת עם הערים הגדולות בעולם.
בשנת 1923 פנה אל מאיר דיזנגוף פרופסור בוריס ש"ץ, אז ראש האקדמיה בבית הספר לאמנות בצלאל, בבקשה לעצב את סמל העיר. שץ ראה בתל אביב עיר מודרנית, מנוגדת לירושלים המיושנת, ושאף לרקום קשרים בין בית הספר בצלאל לבין העיר הצעירה. שאיפה זו באה לידי ביטוי בין השאר בתערוכות של תלמידי האקדמיה שהוצגו בתל אביב, ובהן יוזמה של המחלקה לקרמיקה לעטר את בתי שכונת נווה צדק באריחים מצוירים. למרות היוזמה והצורך, הצעתו של ש"ץ נדחתה בתואנה של שיקולים כלכליים.
בראשית דצמבר 1924 הכריזה העירייה על תחרות לעיצובו של הסמל בלשון הבאה:
- "עיריית תל אביב מזמינה הצעות לסמל (coat of arms[1]) עבור עיריית תל אביב ומקציבה פרס של 15 לירות מיצריות להצעה הכי טובה. את ההצעה המצוירת צריך להגיש בגודל 25 ס"מ X 25 ס"מ. הצעות מתקבלות עד השעה 12 ראשון לינואר".
לעיריית תל אביב היו דרישות ברורות מהמתחרים. המעצבים התבקשו שהסמל יכיל את חזון העתיד משולב עם אזכור לעבר, אך בו בזמן יהיה "פשוט, לא מגובב ומובן לכל". לתחרות הוצגו מספר הצעות, ביניהן גם הצעה של בוריס ש"ץ אך אף אחת מהן לא התקבלה. תיעוד לתחרות ולהצעות שהוגשו בה לא נשמר.
הצייר נחום גוטמן, שגדל בנווה צדק והפיכתה לעיר תל אביב הייתה אבן דרך בחייו, הוא זה שעיצב לבסוף את סמל העיר. גוטמן התחנך בבצלאל אצל בוריס שץ מגיל צעיר, ורחש הערכה וכבוד למורו. עם שובו ארצה בשנת 1925 מצרפת, שם המשיך את לימודי האומנות, פנה אליו מאיר דיזנגוף בבקשה לעצב את סמל העיר.
[עריכה] יצירת הסמל
במשימת העיצוב נועץ גוטמן בן ה-27 עם אביו, ש. בן ציון, סופר מאותה תקופה, עם מאיר דיזנגוף ועם הסופר והמשורר חיים נחמן ביאליק. על פי סברה אחת, בן ציון הוא זה שהציע את הכיתוב "אבנך ונבנית". בכתב העת עת-מול הועלתה סברה אחרת, על פיה שמעון רוקח, מייסד שכונת נווה צדק ומהאנשים הבולטים בתל אביב באותה התקופה, הוא שהציע את הסיסמה, שכן נהג לחתום את מכתביו בביטוי "אבנך ונבנית".
כיתוב זה, שהיה לסיסמת העיר, לקוח מן הפסוק
- "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" (ירמיהו ל"א, ג).
לפסוק זה יש משמעות סמלית לא מעטה. את המילים "עוד אבנך ונבנית פירש מצודת ציון: "עוד ר"ל הנה הבית הראשון והשני בנו בני אדם ונחרבו ועוד אבנך אני את השלישי ותשאר בנויה עד עולם, או ר"ל הנה בגולה אתה מפוזר בין העמים כבנין הנהרס אשר יתפזרו אבניו ואני אקבצך להיות יחד כאבנים בכותלי הבניין ועד עולם תהיה בנויה ולא תגלה עוד", לעומת רש"י שפירשן כ"בניינים שנים היו לך על ידי אדם לכך חרבו עוד אבנך אני בעצמי בנין שלישי ונבנית לעולם תעדי תתקשטי". את המילים "בתולת ישראל" פירש מצודת דוד כ"את עדת ישראל החביבה עלי כבתולה אשר לא ידעה איש שהיא חביבה לבעלה"[2].
בנוסף, ייתכן שהסמל הושפע מיצירת אומנות המציגה מביטוי הדומה לו, אך שבמקום "בתולת ישראל" זוהי "בתולה בת ציון" (ראו תמונה).
באמצע שנות החמישים כתב גוטמן למזכיר העיר, יהודה נדיבי, שרצה לדעת על תהליך עיצוב הסמל: "כמקובל אצלנו בענייני סמלים, העמידו דרישות רבות מדי לשטח קטן זה שתופס הסמל, רצו לתת ביטוי להרבה כוונות שבלב, ביחס לעבר ולעתיד. יחד עם זאת דורש הסמל שיהיה פשוט, לא מגובב ומובן... מתוך הטעמים שהזכרתי למעלה, בחרתי בעצם אחד שיש לו כמה משמעויות. שער כניסה ומגדל אור. כך הדחסתי לשם עוד כמה רעיונות (שבעת הכוכבים) והשתדלתי לעשות את הסמל לפשוט".
החלטה רשמית על קבלת הסמל התקבלה בישיבת העירייה בשנת 1925 והחל מסוף שנה זו הופיע הסמל על פרסום רשמי. בשנת 1927 עוצב הסמל מחדש ובסוף שנות ה-30 נערכו בו שינויים נוספים. בשנת 1950, לאחר קום המדינה ואיחודן של תל אביב ויפו, החליפה הכותרת "תל־אביב-יפו" את הכותרת "עיריית תל־אביב" שבסמל המקורי.
במכתב משנת 1950 אל מזכיר העיר תל אביב, העלה גוטמן את פרשנותו לגבי שלבי עיצוב הסמל. לטענתו, הועמדו דרישות רבות מדי לגבי תוכנו של הסמל. בעיצוב הסמל היה רצון לתת ביטוי להרבה מסרים וכוונות ביחס לעבר ולעתיד בשטח קטן שבמהותו אמור להיות פשוט ומובן. לדעתו, זו אחת הסיבות לכישלון תחרות עיצוב הסמל. במכתבו טוען גוטמן כי הסמל עוות במשך הזמן על ידי האמנים השונים שציירו אותו, הקווים שונו והקונטרסט של הצבעים ירד. הוא התרעם על העיוותים שנעשו בסמל ועל כך שלא השתמשו בפורמט החותמת שעיצב, וכתב בעקבות כך ליהודה נדיבי: "כשאני רואה את הסמל בעיתון עיריית תל אביב, אם בשער ואם בפנים, אין זה גורם לי נחת". הוא אף הציע לצייר מחדש את הסמל. גם לדברי דורה גוטמן, אלמנתו של נחום גוטמן, הסמל השתנה משמעותית מאז עוצב לראשונה על ידי בעלה.
[עריכה] הסמל של גוטמן - משמעויות ודימויים
גוטמן בחר בדימוי שמסמל כמה משמעויות על מנת להציג את תל אביב כעיר העברית הראשונה, סמל התיישבות עולי הגולה בארץ הבתולה. בסמל מופיעים מגדלור המפיץ קרני אור ותחתיו שער כניסה מעוגל, "מאור לגולה ושער כניסה פתוח לארץ". אלמנטים אלו מסמלים את הקריאה ליהודי הגולה לשוב ארצה, המגדלור כמראה דרך וכנקודת ציון והשער בתחתיתו כשער בלב ים, דרכו יכנסו הגולים ארצה. בסמל מתוארים גם גלים וחוף תל אביב. הים והחולות הם למעשה שני היסודות שחברו יחדיו כדי לעצב את צביונו של הנוף התל אביבי ולגבש את דפוסי האדם שבו. כל המאפיינים הללו מונחים על רקע של מגן דוד.
בחלקו העליון של הסמל מופיעה הכתובת "אבנך ונבנית" ובתחתיתו שם העירייה. הסמל שומר על פשטות ומנסה לקלוע למשמעותה של העיר תל אביב.
בנוסף הוספו שבעת הכוכבים, המסמלים יום עבודה בן שבע שעות כחלק מחזונו של בנימין זאב הרצל (אלו היו מספר שעות העבודה בעיריית תל אביב לפני המעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים). שבעת הכוכבים נמצאים גם בהצעתו המקורית של הרצל לדגל ישראל:
 |
אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה. |
 |
| – מדינת היהודים | ||
[עריכה] הסמל הנוכחי
מ"העיר העברית הראשונה" התפתחה תל אביב לעיר מודרנית ומתחדשת. ביטוי לכך נמצא בהסבת סמל העיר, שכעת הוא לוגו ששואב את השראתו מקו הרקיע של העיר ניו יורק, כמודל לחיקוי. הסמל החדש מציג בנוסף לסמל המקורי את קו הרקיע של תל אביב-יפו כפי שהוא נראה מכיוון הים. הקו הוא כללי ביותר אך ניתן לזהות בצידו הימני את הגבעה עליה נמצאת יפו העתיקה, מצידו השמאלי את ארובת תחנת הכח רידינג ובמרכזו את גורדי השחקים החדשים של העיר. כל זה מוצג בתוך ריבוע, שבו ניתן למצוא גם את הסמל הישן.
כיום משתמשת העירייה בסמל המדובר ובנוסף לכך בלוגו מודרני שעוצב והותאם לתל אביב העכשווית, תחת הסיסמה "תל אביב, עיר ללא הפסקה". צללית קו הרקיע מופיעה פעמים רבות בפרסומים רשמיים שונים של העיירה גם באופן עצמאי ללא סמל מגן הדוד והמגדלור.
 כנסיית סנט פטר, העומדת בראש "גבעת יפו" (בצידו הימני של הסמל החדש) |
 גורדי שחקים בתל אביב (במרכז הסמל החדש) |
 תחנת הכוח רדינג (בחלקו הימני של הסמל החדש) |
[עריכה] זכויות יוצרים
בשנים שלאחר עיצוב הסמל הועלתה סוגיית זכויות היוצרים שלו. עוד בשנת 1934 פנתה העירייה ל-"Royal College of Arms" בלונדון, הסמכות החוקית בתקופת המנדט הבריטי. עקב שיקולים תקציביים לא נרשם הסמל. באותה תקופה היה סמל העירייה היחידי מסוגו בארץ.
עם השנים עלתה חשיבות הסוגיה. מזכיר העיר, יהודה נדיבי, דחף את הנושא אל מול עורך הדין של העירייה, ראש העיר וראשי ערים נוספות (בינתיים נפוצה תופעת הסמל בערים נוספות). ב-1952 הוקמה וועדה ממשלתית לקידום החוק ובשנת 1958 הוא אושר. בישיבתה ה-96 של מועצת העירייה ב-7 בספטמבר 1958 אישרה את החלטתה בעניין קביעת סִמלה הקיים של עיריית תל אביב כסמל רשמי, בהתאם לסעיף 4 בחוק הרשויות המקומיות, וכך גם לסמל זה היו זכויות יוצרים.
[עריכה] דגל תל אביב
דגל תל אביב מבוסס על דגל ישראל: הוא מורכב משני פסים כחולים על רקע לבן; הפסים הלבנים בראש הדגל ובתחתיתו דקים כדי עשירית מרוחב הדגל, עם הפסים הכחולים הם תופסים מחצית הרוחב, את המחצית האחרת תופס הפס הלבן האמצעי, ובמרכזו סמל תל אביב המקורי במקום מגן הדוד הקיים בדגל הלאום. מבנה דגל תל אביב דומה לזה של דגל ירושלים ודגלי ערים נוספים בישראל.
[עריכה] השפעה תרבותית ושימושים
כסמלי ערים אחרים, הסמל מופיע על כל מסמך רשמי של עיריית תל אביב-יפו: דברי דואר, כרזות, פרסומים, אתר האינטרנט של עיריית תל אביב[3] ועוד. כמקובל כמעט בכל עיר הוא גם מוטבע על מכסי הביוב בעיר. על גבי מכסי ביוב רבים ברחובות העיר ניתן עדיין למצוא גרסאות ישנות יותר של הסמל שטרם הוחלפו.
הכתובית שעל הסמל, "אבנך ונבנית", נהפכה במהלך השנים לסיסמה לא רשמית של תל אביב ובמיוחד הבנייה בה. כך העיתונאי וחוקר ההיסטוריה הארץ ישראלית אילן שחורי פרסם ספר בשם "אבנך ונבנית" על ראשית הבנייה בתל אביב. "אבנך ונבנית" משמש לעתים גם כסמל להתיישבות הארץ ישראלית בכלל, וכמחאה על פינוי גוש קטיף נוצרו צמידים כתומים והונפו דגלים כתומים הנושאים כתובת זו[4].
הסמל הופיע לפחות בשלושה בולי דואר:
 יובל ת"א- הסמל מופיע למטה, ולמעלה הכתובת "אבנך ונבנית" |
 ת"א בת 40- בול לכבוד 40 שנים מאז היווסדה של תל אביב |
 סמל העיר- בול דואר מיוחד עם סמל העיר |
[עריכה] נקודות דמיון לסמלי ערים אחרים
הסמל הישן, שכיום נמצא בתוך הסמל החדש, מוקף בצורה המזכירה מעין סביבון. צורה דומה מאוד במבנה מקיפה את סמלה של כפר סבא.
שבעת הכוכבים של הרצל, שנמצאים בסמל תל אביב, נמצאים גם בסמלה של הרצליה ונס-ציונה. יש לזכור שתל אביב קרויה על שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד", הרצליה קרויה על שמו של הרצל ונס ציונה קרויה על שם הציונות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ למילה זו שני מובנים- של שלט אצולה כלשהו, ושל לוגו המשמש גוף מסוים, כגון עיר או מדינה. הכוונה במקרה הזה מן הסתם למשמעות השנייה.
- ^ את הפירושים האלו ועוד פירושים לפסוק זה מצדו של רש"י, מצודת דוד ומצודת ציון ניתן למצוא כאן
- ^ דף הבית של אתר עיריית תל אביב
- ^ באתר פליקר ניתן למצוא תמונה של דגל כזה: כאן
[עריכה] לקריאה נוספת
- יגאל סתרי, "כיצד נולד הסמל?", 1987, עת-מול, 5:12, 16
- אילן שחורי, "גלגולו של סמל", הארץ 25/20/1990, דף 6ב'
[עריכה] קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל תל אביב-יפו | ||
 |
פורטל דגלים וסמלים | ||
- עיריית תל אביב מקבלת סמל, אתר עיריית תל אביב-יפו.
- מידע נוסף על הסמל באתר עיריית תל אביב
| תל אביב-יפו | ||
|---|---|---|
|
