סן-פול-דה-ואנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סן-פול-דה-ואנס (כפר)
Saint Paul de Vence
St-Paul-de-Vence (Lunon).jpg
מדינה / טריטוריה צרפת
חבל ארץ פרובנס-אלפ-קוט ד'אזור
מחוז אלפים ימיים
נפה קאן-סיר-מר-ווסט
שטח 7.26 קמ"ר
גובה 39-355 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

3,477‏  (נכון ל-2008)

סן-פול-דה-ואנסצרפתית:Saint-Paul-de-Vence באוקסיטנית: Sant Pau de Vença) הוא קומונה, כפר, בצרפת, במחוז אלפים ימיים ובאזור פרובנס-אלפ-קוט ד'אזור תושביו נקראים "סן-פולואה".(Saint Paulois).

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשך מאות שנים היישוב נקרא רשמית "סן פול" בלבד, אבל על מנת להבדילו מכפרים רבים בעלי אותו השם, ובגלל סמיכותו לכפר ואנס, נהגו לקרוא לו תכופות "סן- פול-דה-ואנס". פעם בתחילת המאה ה-19 נקרא גם "סן-פול- דה-ואר" בגלל היותו ישוב בגבול המחוז ואר. משנת 2011 סן-פול-דה-ואנס הפך לשמו הרשמי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה לאורך העשורים האחרונים:

  • 1962: 1,416
  • 1968: 1,570
  • 1975: 1,917
  • 1982: 2,542
  • 1990: 2,903
  • 1999: 847 2
  • 2006: 3,338
  • 2007: 3,743

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן פול הוא אתר תיירות מבוקש בגלל גלריות האמנות הרבות שבו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת היישוב בסיבות המאה השמינית,כשתושבי שפת הים נמלטו לגבעות ולהרים מסביב מפני הפולשים המורים (ה"סראזינים") ובנו בהם מה שנקרא "קני אבן". הביצורים שרואים אותם עד היום נבנו ב1537-1547 בימי המלך פרנסואה הראשון על חשבון שבע מאות בתים שנהרסו. התושבים של הבתים הללו הועברו לכפר חדש שקם בסביבה -בשם"לה קול" (La Colle). הכפר שומר עדיין מאחורי חומותיו, מראה של עיירה מהעידן הפאודלי, שהייתה אמונה על שמירת הגבול של המחוז ואר עד שנת 1870.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(באנגלית)

"לה קולומב ד'אור"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן-פול-דה-ואנס הוא אחד מהכפרים המבוצרים מימי הביניים של האלפי הימיים, אבל פרסומו יצא בעולם על ידי כך שהפך במאה ה-20 למקום עלייה לרגל של אמנים ושוחרי האומנות. יפי הכפר ריתק אליו אמנים רבים, ביניהם בונאר,סיניאק,אוטריליו, מודיליאני, מאטיס,פיקאסו,מרק שאגאל ואחרים. הם היו אורחים של האכסניה והמסעדה הפרובנסאלית המפורסמת "לה קולומב ד'אור" (La Colombe d'Or) של המלונאי פול רו (Paul Roux). שנת יסודה הייתה 1921 אבל את השם "לה קולומב ד'אור" ("יונת הזהב") קיבלה בשנת 1931. האמנים האורחים יכלו לתגמל את המארחים על הלינה והארוחות המשובחות באמצעות עבודותיהם האמנותיות. כף הפך המקום לאכסניה לדברי אמנות .במלון נאגר אוסף עשיר בציורים ופסלים מאת ולמינק, דופי, בונאר, סוטין, מודיליאני, קוקטו, פיקאסו, שאגאל, בראק, לז'ה,מירו. בעקבות האמנים והאוכל הגורמה באו למלון גם מפורסמים אחרים כמו בריז'יט ברדו,גרטה גרבו, סופיה לורן, ברט לנקסטר , קתרין דנב, הסופרים ז'אן פול סרטר וסימון דה בובואר, ג'יימס בולדווין,ז'אק פרוור, ז'אן ז'יונו. כאן נפגשו ומאוחר יותר התארסו איב מונטאן וסימון סיניורה. לאחרונה המקום סגור בפני קהל.

מורשת מרק שאגאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרק שאגאל עבר לגור בכפר בשנת 1966 וחי בו כ20 שנה. במותו, הוריש שאגאל לכפר מספר יצירות. ציורו "חיי" (Ma vie) ומוזאיקה "המאוהבים" (Les amoureux) נמצאת במוזיאון של "הקרן מאג" והעתק של מוזאיקה אחרת משנת 1986 מקשט את גמלון בית הספר המקומי. מרק שאגאל נקבר בבית הקברות של הכפר.

אתרים היסטוריים ויעדי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכנסייה -נבנתה במאות 12-13, שופצה במאה 17.

בקפלת קלמנס הקדוש, המקושטת בעבודות בסטוקו, המזבח כולל תבליט המציג את מותו של הקדוש קלמנס ושתי תמונות - אחת מאת צייר מהאסכולה האיטלקית, השנייה מהאסכולה של מוריליו. הכנסייה מאכסנת גם ציור של קתרינה הקדושה מאלכסנדריה, מאת טינטורטו. בחדר כלי הקודש נמצאים פסלי כסף, ובורמיי (בתולה שחורה), תיבות שרידי קדושים, צלבים.בקפלה של אגני הטבילה נמצא פסלון ממעודן מבהט של הבתולה מהמאה ה-15. בית המקהלה הוא מקושט במושבים עם תגליפים.דרך הצלב המצוירת על עץ אגוז לפי טכניקה מהמאה ה-16, עם דבק עצמות היא מודרנית.

  • הביצורים - הוקמו בין 1537-1547 בפקודת פרנסואה הראשון, מלך צרפת,

לפי דוגמת המבצר של ניס.

  • מוזיאון הקרן "מאג" (Maeght) לאמנות מודרנית ובת זמננו - בראשותו של אמה מאג, ולאחר מכן, של ארדיאן מאג.

הקרן הפרטית מאג הקימה בשנת 1964 מחוץ לכפר מוזיאון שתוכנן על ידי ז'וזפ לואיס סרט, תלמיד קטלאני של לה קורבוזייה. סגנון הביניין, הבנוי על הגבעה הקרויה "לה קולין דה גארדט" (La Colline des Gardettes) עומד בניגוד בולט לניחוח הרומנטי של הכפר הביניימי. המוזיאון מארח תערוכות זמניות ובתחומו נמצא גן פסלים, גנים ואולמות תצוגה. ניתן למצוא בו ציורים ופסלים של אמנים ידועי שם כמו בראק, שאגאל, ג'אקומטי ואחרים.

  • אכסניית "לה קולומב ד'אור
  • קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blancs )-שהושלמה במאה ה17, הפכה לפרויקט של שיקום אמנותי על ידי ז'אן מישל פוֹלוֹן ומשום כך היא ידועה גם כ"קפלת פולון" (La Chapelle "Folon).

לפני עבודת הקישוט האמנותי, נדרשו שלוש שנים לשיקום הגגות, הקמרונות, רשת החשמל וההסקה. האמן נפטר בשנת 2005 לפני שהיים את עבודתו. הקפלה נחנכה ביוני 2008 והינה מקושטת ביצירות אמנות המשקפות את עולם הדימויים השירי של פולון - בין השאר - מוזאיקה ענקית (106m²), ארבעה ויטראז'ים, שמונה ציורי מים ושרטוטים, פסלי קירות, ופסל על נושא כפרת החטאים. הצריח המרשים בעל שלושה צדדים תואם את המקום הגבוה ביותר של הכפר, בין ככר הכנסייה ובין הרחוב קאסט (Rue Cassette).

  • מוזיאון ההיסטוריה של המקום

דמויות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך האמנים, השחקנים, הזמרים, הסופרים הרבים שפקדו את האכסניה "קולומב ד'אור" ונפשו בכפר יש לציין כי מרק שאגאל חי כאן כעשרים שנים מחייו. הוא נפטר והובא בו לקבורה בשנת 1985. גם הסופר אפרו-אמריקני ג'יימס בולדווין (בשנת 1987) והשחקן הבריטי דונלד פלזנס (בשנת 1995) נפטרו בסן-פול-דה-ואנס. ביישוב פעל בשנות ה1920-1930 המחנך סלסטן פרנה שהמציא שיטות חינון חדשות שבגללן נכנס למחלוקת עם רשויות הכפר וסולק מבית הספר שבו לימד. בסופו של דבר הקים בית ספר לפי שיטותויו בכפר הסמוך, ואנס.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]