סנדלפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סַנְדַּלְפוֹןיוונית: Σανδαλφών) הוא מלאך במיסטיקה היהודית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יחזקאל פרק א' מספר הנביא יחזקאל על מרכבה שנגלתה אליו ובה חיות שמיימיות שונות ולקחה אותו אל השמיים. מסכת חגיגה עוסקת בניתוח חזון זה (הקרוי מעשה מרכבה) ברוח מיסטית ומהווה בסיס לתמונות מיסטיות רבות ביהדות. בחגיגה י"ג ע"ב נאמר על פסוק ט"ו באותו פרק ("וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו") כך:

Cquote2.svg

אמר רבי אלעזר: מלאך אחד שהוא עומד בארץ, וראשו מגיע לבין החיות. במתניתא תנא: סנדלפון שמו, וגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה, ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו.

Cquote3.svg

כלומר ה"אופן" הוא למעשה מלאך ענק, שרגליו על הארץ וראשו מגיע לקצה הרקיע, היכן ששוכנות חיות הקודש בהיכלות השמיים שלפני כיסא הכבוד, מקום מושבו של אלוהים.

בדרך כלל המלאך הגדול ביותר במיסטיקה היהודית הוא מטטרון, ולכן יש המזהים את סנדלפון עם אחיו התאום של מטטרון.

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש פסיקתא רבתי, פרשה ב', מסופר על משה רבנו העולה אל השמיים להפגש עם אלוהים. הוא עובר מהיכל להיכל, מלווה במלאך בשם הדרניאל המשמש לו כעין מורה דרך. הם עוברים בין אזורים ברקיע עליהם ממונים מלאכים שונים, כל מלאך ומלאך מתגלה כשהוא עשוי אש, וכל אחד ואחד מהם גדול ורב כוח יותר מחברו, עד שהם מגיעים לסנדלפון, שמתגלה כגדול וככביר מכולם:

Cquote2.svg

עד שהגיעו לאשו של סנדלפון אמר לו הדרניאל למשה עד כאן היה לי רשות להלוך מכאן ואילך אין לי רשות להלוך מפני אשו של סנדלפון שלא ישרפני כיון שראה משה את סנדלפון נבהל מפניו וזלגו עיניו דמעות ובקש ליפול מן הענן וביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא וענהו בא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה באותה שעה ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו מן כסאו ועמד לו לפני סנדלפון עד שעבר ועל אותה שעה אמר ויעבור ה' על פניו וגו'.

Cquote3.svg
פסיקתא רבתי, פרשה ב'

לפי המדרש התנגד סנדלפון למסירת התורה לעם ישראל, אך לבסוף התרצה ומונה ל"שר התורה" הן בשמיים והן בארץ. ככזה הוא ממונה על תלמידי החכמים ועל המלאכים לומדי התורה.

כן נאמר על סנדלפון (למשל בפיוטים שחיבר ר' שלמה אבן גבירול) כי הוא המלאך המקבל את תפילות בני ישראל.

בספר רזיאל נחשב סנדלפון למלאך הממונה על חודש אדר ב'.

לטענת המקובל ר' משה קורדובירו (היכלות פי"ד), סנדלפון הוא אליהו הנביא.

פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר מאיר בר-אילן טוען‏‏[1] כי השם סנדלפון מורכב משני בסיסים ביוונית: "סון" (=אחד ) ו-"(א)דלפון" (=אח), כלומר: 'מי שאינו נשלח לבדו'. פירוש זה עולה בקנה אחד עם האמונה כי סנדלפון הוא אחיו של מטטרון.

בספר הזוהר ('רעיא מהימנא') מוסבר שמו כרמז להיותו כמו הנעל והסנדל לכבוד השכינה, כלומר למרות עצמתו וגודלו העצום הוא רק הסנדל של כבוד האל.

פירוש אחר הוא לפי פירוק השם להברות: 'סנ-דל-פון' ותרגומן "שנואי דל פונה", כלומר המלאך פונה לתפילותם של ישראל גם כשהם דלים ממצוות ושנואים על ידי אומות העולם.

בספרות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יהושע הפרוע, התרגום הראשון של Der Struwwelpeter מאת היינריך הופמן, מופיע ניקולאס הקדוש בדמותו של המלאך סנדלפון באפיזודה הזדים השחורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר בר-אילן, "שמות של מלאכים", בתוך: א' דמסקי, י' רייף ו-י' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת-גן: תשנ"ז, עמ' לג-מח ‏