סנדרה דיי או'קונור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סנדרה דיי או'קונור
(26 במרץ 1930; אל פאסו, בטקסס) (בת 84)
SandraDayOConnor.jpeg

סנדרה דיי או'קונור
שם בשפת המקור Sandra Day O'Connor
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית
תקופת כהונה 25 בספטמבר 1981 - 31 בינואר 2006 (24 שנים)
הקודם בתפקיד פוטר סטוארט
הבא בתפקיד סמואל אליטו
תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן
סנטורית במדינת אריזונה
תקופת כהונה 1969 - 1975 (כ־6 שנים)

סנדרה דיי או'קונוראנגלית: Sandra Day O'Connor; ‏נולדה ב-26 במרץ 1930), שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנים 1981 - 2006. או'קונור מונתה על ידי רונלד רייגן והייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. בבית משפט מפולג בין שמרנים לליברליים היה קולה של או'קונור, שמרנית מתונה, פעמים רבות הקול המכריע. דבר זה הפך אותה, בעיני רבים, למשפטנית המשפיעה ביותר בארצות הברית ואולי בעולם המערבי כולו.

ביולי 2005 הודיעה על פרישתה והוחלפה ב-2006 על ידי סמואל אליטו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור נולדה באל פאסו שבטקסס וגדלה בחווה דרום מזרח אריזונה. על חוויות ילדותה פרסמה ספר עם אחיה. היא קיבלה תואר מאוניברסיטת סטנפורד בכלכלה ולאחר מכן למדה באוניברסיטה זו משפטים בכיתה אחת עם ויליאם רנקוויסט, לימים נשיא בית המשפט שהיא תשב בו. רנקוויסט דורג ראשון במחזור ואו'קונור שלישית.

למרות הישגיה האקדמיים התקשתה למצוא עבודה בפירמות פרטיות, ועל כן פנתה לשירות הציבורי. היא הייתה כה נואשת שהסכימה לעבוד ללא תשלום אצל התובע המחוזי, שהתקשה למצוא לה חדר. מאוחר יותר נשלחה לתפקיד בגרמניה מטעם הממשל. בשנות השישים שימשה עוזרת לתובע הכללי באריזונה. ב-1969 נבחרה לסנאט של מדינת אריזונה והייתה שם מנהיגת הרוב הרפובליקני. ב-1975 התמנתה לתפקיד שיפוטי בבית משפט מחוזי, אחר כך התמנתה לבית המשפט לערעורים של אריזונה. ב-1981 מימש הנשיא רונלד רייגן את הבטחתו למנות אישה לערכאה העליונה ומינה אותה כמחליפתו של השופט הפורש פוטר סטיוארט. מינויה אושר פה אחד בסנאט.

ב-1988 נאבקה בהצלחה בסרטן השד. ב-2005 הודיעה שבכוונתה לפרוש מבית המשפט העליון. הסיבה לכך הייתה רצונה לעמוד לצד בעלה החולה במחלת אלצהיימר.

ב-2004 הייתה ראשונת המעניקות של פרס פרל מייסטר גרינגרד, לנשים - מדעניות מבטיחות.

או'קונור קיבלה באוגוסט 2009 את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא האמריקני ברק אובמה‏‏‏[1]‏‏‏[2].

פסיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שרוב פסיקותיה שמרניות, ובעיקר היא מאמינה גדולה בעצמאותן של המדינות מול הממשל הפדרלי, הייתה העמדה השיפוטית הבולטת ביותר שאחזה בה ליברלית: היא סברה שאין לבטל את הפסיקה המתירה לאישה לבצע הפלה מלאכותית. או'קונור גם אישרה את נוהג האפליה המתקנת, אם כי, כדרכה לבחור שביל ביניים, צמצמה אותו מאוד.

מנגד, או'קונור הייתה חלק מהרוב השמרני שפסק על עצירת ספירת הקולות בפלורידה בבחירות 2000 והבטיח את ניצחונו של ג'ורג' בוש על אל גור, אחת הפסיקות השנויות במחלוקת ביותר בתולדות בית המשפט. השבועון ניוזוויק חולל סערה זוטא כשגילה שכבר בליל הבחירות הביעה או'קונור צער כשנראה היה שגור עומד לנצח.

דוגמה ייחודית לגישתה שבאמצע נותנת פסיקתה בעניין איסור יחסי מין הומוסקסואליים. בניגוד לרוב חבריה פסקה או'קונור ב-2004 שמדינה רשאית לאסור על יחסים כאלו, אך רק אם היא אוסרת על "יחסים שלא כדרך הטבע" גם בין גברים לנשים.

דוגמה נוספת היא החלטתה בעניין פורנוגרפיית קטינים. חוק של הקונגרס קבע כי תמונה של ילד בסיטואציה מינית אסורה להפצה, גם אם למעשה מופיע בתמונה מבוגר בעל חזות של ילד או ילד שתמונתו יוצרה באמצעות תוכנה גראפית. רוב השופטים פסלו חוק זה, אולם או'קונור בדעת מיעוט סברה כי יש לפסול רק את הסעיף בחוק האוסר על הפצת תמונת מבוגר הנראה קטין (סעיף שהיה מוציא מחוץ לחוק כמה וכמה סרטי קולנוע ידועים). לעומת זאת היא לא מצאה פסול בסעיף שאסר הפצת תמונה פורנוגרפית של ילד, אף אם דמותו יוצרה רק באמצעות תוכנה.

נקטה עמדה מורכבת בפולמוס סוער לגבי הצגת תמונות ישו הצלוב בכרזה מטעם גוף ממשלתי, לכאורה בסתירה לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית המכריז על כי לא תהיה דת מדינה לארצות הברית. אם התמונה היא חלק מכרזה על חג המולד, קבעה או'קונור, מותר להציגה. אם התמונה באה לבדה, אין להציגה[דרוש מקור].

יותר מכל שופט אחר הצטיירה או'קונור כמי שמוכנה לגבש עמדה לפי טיב העתירה ולא לפי קו אידאולוגי אחיד, העובדה שקולה היה מכריע לעתים קרובות הפך את בית המשפט למה שכינה אחד הפרשנים "בית משפט של אישה אחת", לא היה שופט אחר שדעתו הייתה דעת הרוב בתדירות כה גבוהה.

מבקריה טענו שהעובדה שפסיקותיה קשורות לעתירה הספציפית שלפניה מונעת מהן להפוך לתקדים מחייב ומבלבלת את שופטי הערכאות הנמוכות.

עם פרישתה העריכו הפרשנים שיתחולל מאבק מורכב על יורשה ועל השאלה האם יהיה זה אחד שיהיה בעל עמדה זהה לשלה בנושא ההפלות. בסופו של דבר מונה לתפקיד סמואל אליטו השמרן ממנה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]