סנדרה הארדינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סנדרה הארדינגאנגלית: Sandra Harding, נולדה ב-29 במרץ 1935). היא פילוסופית פמינסטית אמריקאית. היא מובילה בתחום המדע, העוסקת באפיסטמולוגיה של המדע, בפילוסופיה של המדע ובשיטות מחקר. עבודתה מתמקדת בתאוריות ומתודולוגיות של המדע, וכן בהשפעת המדע על חשיבה חברתית ופוליטית. היא פיתחה את תאוריית העמדה הפמינסטית ( Feminist Standpoint Teory) ואת המושג אובייקטיביות חזקה ( strong objectivity ) ותרמה רבות לחקר הרב-תרבותיות במדע, כל אלה היוו בסיס לשיח פמינסטי בתחום מדע. הארדינג חיברה וערכה מספר רב של ספרים בתחום זה. כיום מלמדת מדעי החברה וחינוך השוואתי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארדינג סיימה את לימודי התואר הראשון בקולג' דאגלס ( Douglass College ). את לימודיה לתואר השני השלימה באוניברסיטת ניו יורק, שם גם הוענק לה תואר הדוקטורט בשנת 1973.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות שימשה הארדינג כמרצה וחברת סגל באוניברסיטת דלאוור ובשנת 1985 מונתה לכהן כראשת החוג ללימודי נשים באוניברסיטה. בין השנים 1996 - 2000 שימשה כמנהלת המרכז לחקר נשים באוניברסיטת קליפורניה. בין השנים 2000 – 2005 שימשה כעורכת שותפה בכתב העת סימנים: כתב עת לנשים בנושא חברה תרבות (Signs: Journal of Women in Culture and Society). הארדינג שימשה כמרצה אורחת בכנסים שונים ובאוניברסיטאות רבות בכללן אוניברסיטת אמסטרדם, אוניברסיטת קוסטה ריקה ובמכון הפדרלי השווייצרי לטכנולוגיה בציריך. בין השנים 2007 - 2008 היא הוזמנה להרצות בפני אגודת פיא בטא קפה (Phi Beta Kappa).

הארדינג שימשה כיועצת בנושאי מדע ופוסט-פמיניזם במספר ארגונים בינלאומיים בכללם ארגון הבריאות פן- האמריקאי ( Pan-American Health Organization ) , קרן הפיתוח של האו"ם לנשים ( United Nations Development Fund for Women ) , ומשלחת האומות המאוחדות למדע וטכנולוגיה לפיתוח. כמו כן השתתפה בכתיבת פרק בנושא "מדע וטכנולוגיה: מימד המגדר", בדוח אונסק"ו העולמי בנושא מדע משנת 1996. עבודתה הנוכחית של הארדינג עוסקת בזיהוי והגדרת סוגיות מגדריות במדע וטכנולוגיה בקרב נשים מן העולם השלישי. לאחרונה פירסמה "קול קורא" בהוצאת אוניברסיטת דיוק בלימודי טכנולוגיה ומדע פוסט-קולוניאלי, בעקבות ספר שפורסם בהוצאה זו ואשר בחן כיצד רעיונות מערביים של מודרניזם וקידמה למעשה מעוותים את ההבנה המערבית לגבי צרכי הפיתוח של נשים מהעולם השלישי, וכמו כן פוגמים בהבנה של המערב ביחס להשפעות השליליות של מדע וטכנולוגיה על העולם השלישי.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארדינג התפרסמה בעיקר בזכות פיתוחה את תיאורית העמדה הפמינסטית וכן את המושג "אובייקטיביות חזקה". תחומי המחקר בהם עסקה הארדינג הם תאוריות פמיניסטיות ופוסטקולוניאליות, אפיסטמולוגיה, שיטות מחקר ופילוסופיה של המדע וכן חקר היבטים מגדריים במדע והשפעתם של היבטים והקשרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים על המדע גם בתרבויות לא מערביות ועל נשים.

תיאורית עמדה פמינסטית ( Feminist Standpoint Teory )[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארדינג קוראת תיגר על הנחות המוצא של המדע הקונבנציונלי האנדרוגני. בספרה(The Science Question in Feminism (1986‏[1] היא מציגה את תיאורית העמדה הפמינסטית, השואפת להגדיר מחדש מושגים מרכזיים במדע, על בסיס חוויות חייהן הנבדלות של נשים, אך גם של קבוצות מיעוט תרבותי אחרות. שורשיה של התאוריה נעוצים בטיעונו של הגל, אשר פותח בשלב מאוחר יותר בתאוריה המרקסיסטית ( Marxist theory ), ולפיה אנשים המצויים בעמדות הכוח הם אלה המכתיבים את תפיסת העולם הרווחת. לאנשים בעמדות כוח תפיסת עולם מעוותת והם נוטים לראות בזכויות היתר שלהם הן "זכויות טבעיות". לעומתם, אנשים אשר אינם מצויים בעמדות הכוח, יש פוטנציאל לאחוז בתפיסת עולם מעוותת פחות של יחסי הכוח בחברה. בבסיס התאוריה מצויה הנחת המוצא כי לא קיים " מדע נטול ערכים", נטען כי המדע מושפע מהטיות מגדריות הפוגמות באובייקטיביות. הארדינג, בדומה לדונה האראוויי, טוענת כי מחקר א-פוליטי אינו קיים, מאחר שתהליך של איסוף ידע מכוון על ידי אינטרסים ותלוי במערכי כוחות חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, וכמו כן מושפע ומנקודת המבט של החוקר/ת. לא ניתן לנתק בין הידע הנרכש לבין רוכש/ת הידע, ובאופן דומה לא ניתן לנתק בין ערכי המדע לבין ערכיהם של אלה שהכתיבו אותו. גישה זו גורסת כי אין נקודת מבט אחת באמצעותה ניתן לבחון את המציאות. לכן, לטענת הארדינג, נקודת המוצא של המחקר צריכה להיות "חיים בשוליים" (marginalized life), כיוון שזהו בסיס מתודולוגי אובייקטיבי יותר, כל עוד המדע ימשיך לתאר ולהסביר את העולם באמצעות נקודת המבט של הקבוצות הדומיננטיות, לא ניתן יהיה להבין או להסביר באופן מעמיק את העולם שאנחנו חיים בו. גישת העמדה האפיסטמית בה אוחזת הארדינג, גורסת שהחוויה החברתית של הנשים מספקת נקודת מבט ייחודית לגילוי הטיה גברית במדע.

אובייקטיביות חזקה ( strong objectivity )[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המושג "אובייקטיביות חזקה" הוא כינון ידע על בסיס פעילויות חברתיות ומגדריות. בסיפרה (1991) Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives‏[2] הארדינג בוחנת ומבקרת את מושג האובייקטיביות במדע. היא טוענת שכיוון שכל אדם מתבונן על העולם מנקודת מבט המושפעת מן הביוגרפיה שלו וממערכת האמונות והערכים שלו, הרי שלא תיתכן הסתכלות אובייקטיבית על העולם. לשיטתה, על מנת להגיע לאובייקטיביות יש לתת מקום לעמדות המודרים מהחברה. אובייקטיביות בהתאם להארדינג דורשת רפלקטיביות חזקה, אשר תחייב את המדענים ואת העוסקים בפילוסופיה של המדע, להיות בעלי מודעות עצמית מכוונת. טענה זו נדונה בהרחבה בסיפרה Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies‏[3] הארדינג טוענת כי על מנת שהמדע יהפוך לכוח משמעותי עבור האדם, נדרשת מהמדענים רפלקסיביות חזקה אשר תושג רק אם מדענים יהיו בעלי השכלה רחבה בתחום הסוציולוגיה של מדע ובהיסטוריה של ספרות המדע וכן בתחום לימודי מדע הפמיניסטי והפוסט -קולוניאליזם.

הביקורת שהופנתה כלפי תאוריות עמדה פמינסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלפי תאוריות העמדה הפמינסטית הופנתה ביקורת מתוך הפמיניזם משלושה מקורות עיקריים‏[4]

ביקורת מבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרם זה של ביקורת מושפע מהחשיבה פוסט-מודרנית המדגישה ריבוי התנסויות מגדריות אך נשארת נאמנה לחלוקה הדיכוטומית המסורתית בין נשים לגברים. ביקורת זו מתייחסת להיבטים ספציפיים בגישתה של הארדינג. בין הנציגות הבולטות בזרם זה של ביקורות מצויות ההוגות הפמינסטיות הבאות:

  • הלן לונגינו מבקרת את ההצבה הדיכוטומית של מחקר פמינסטי אל מול מחקר אנדרוצנטרי, וטוענת לניתוק בין קונצנזוס מדעי לבין ידע מדעי. לשיטתה של לונגינו, כל קהילה מדעית צריכה לאפשר פלורליזם של דעות והשקפות עולם אותן ניתן לבקר, אולם מכאן לא נובע שכל עמדה מתקבלת. בדומה להארדינג, טוענת לונגינו כי כל תאוריה היא חלקית בלבד, ברם מוסיפה וטוענת כי הראיות המדעיות אינן קובעות באופן חד משמעי את התאוריה. עובדה זו מחייבת תשומת לב לשפה ולתהליכי החקירה המשתנים בהתאם לסביבה הטבעית והחברתית, בחינתם היא זו אשר תכריע בין התאוריות האפשריות.
  • דונה האראוויי מסכימה עם הארדינג כי לא ניתן לנתק בין הידע הנרכש לבין רוכש/ת הידע, ברם מבקרת את טיעונה של הארדינג ביחס לתשומת לב היתרה שיש להעניק לעמדת החלש והמדוכא. האראווי טוענת כי עמדות המודכאים והמודרים מהחברה אינן בהכרח נאיביות, והן צריכות לעמוד לביקורת, לפרשנות ולבחינה מחדש, באופן דומה לעמדות המעמד השולט וההגמוני.
  • סו רוסר טוענת כי תאוריות העמדה הפמינסטית ישימות בתחומי ההיסטוריה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה וספרות, אך ישימות פחות בתחום מדעי הטבע והחיים. רוסר ספקנית באשר ליישום הפרקטי של שימוש במתודולוגיות אלה בפתרון סוגיות במדעי החיים.

הביקורת הקווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרם זה של ביקורת טוען כי פירוש מחדש של המערך החברתי דורש פירוק של המסגרת האוטוביוגרפית של הסובייקט. תאוריות עמדה פמינסטית יוצאת מנקודת הנחה כי הסדר ההטרוסקסואלי הוא מובן מאליו, ולא כך היא. בנוסף טוענת הביקורת הקווירית כי פיתוח אפיסטמולוגיה נשית על בסיס חוויותיהן של נשים בלבד, למעשה מקבע את הדיכוטומיה בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות. הוגות קוויריות כמו מוניק ויטיג, ג'ודית באטלר ואיב קוסופסקי- סדג'וויק, טוענות כי על המחקר הפמינסטי צריך לחקור פרקטיקות חברתיות ממשטרות ידע ולהציג את הבעיתיות של ידע בתוך המערכת ההגמונית, במקום לנסות ליצור אפיסטמולוגיה נשית.

הביקורת הפוסט – קולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרם זה של ביקורת הוא חלק מהחשיבה הפוסטמודרנית, התנגד למסגרות חשיבה בינאריות ויצא נגד התאוריה של הארדינג אשר יצרה את "הנשי" לעומת "הגברי" כשתי מערכות אפיסטמולוגיות נפרדות. הוגות פמיניסטיות המשתייכות לזרם זה טענו כי מודלים פמינסטיים מערביים אינם מתאימים למחקר על נשים באתרים פוסט קולוניאליים, מאחר שבפועל הם תורמים להבניית התפיסה של "נשים של צבע" כ"אחרות". כותבות צבעוניות רבות הצביעו על הקשר שבין גזע, מעמד ומגדר כחלק מייצור דיכוי של נשים. כך למשל מין- הא טרין , טענה כי האחדה של נשיות דרך עיניים מערביות מעמידה נשים בעולם השלישי נגד המסורות התרבותיות שלהן, ולמעשה מעמידה אתניות כנגד נשיות. המחקר הפוסט- קולוניאלי מערער על שיטות מחקר אתנוגרפיות מסורתיות. הוא שואף להתנתק מתאוריות העמדה הפמיניסטית במובן האפיסטמולוגי והאמפירי, ומציג גישות מתודולוגיות חתרניות למחקר באמצעות צורות חדשות של כתיבה כגון אוטו- אתנוגרפיה, אתנוגרפיה מדומיינת, דרמה, שירה ועוד. צורת כתיבה זו מייצרת דיאלוג ונותנת גם לקולות הנחקרים להישמע, להביע דעה ולתת פרשנות.

תגובתה של הארדינג לביקורת הפוסט – קולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרה Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies הציגה הארדינג תגובתה לביקורות, ובמהלך אותו מכנה ינאי "מפתיע" מיקמה עצמה במחנה הפוסט-קולוניאלי‏[5]. הארדינג טענה כי גישתה למחקר הפמינסטי לא הובנה כהלכה וכי עת דיברה על תאוריות עמדה פמינסטית, שיוותה לנגד עיניה אוריינטציה תאורטית העוסקת בסביבה תרבותית. לטענתה, על מנת להציג חלופה למדע הקונבנציונאלי האנדרוצנטרי, מדע ולימודי מדע צריכים להתבסס על מקורות חשיבה ופילוסופיה ממקומות תרבותיים וגאוגרפיים שונים. לטענת הארדינג כי המונח באובייקטיביות חזקה מאפשר רלטיביזם היסטורי ותרבותי ודחייה של רלטיביזם שיפוטי אשר לפיו כל ידע הוא יחסי.

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Science Question in Feminism, 1986
  • Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives, 1991
  • Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, 1998
  • Science and Social Inequality: Feminist and Postcolonial Issues, 2006
  • Sciences From Below: Feminisms, Postcolonialities, and Modernities, 2008

כתבים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ed ), Can Theories be Refuted? Essays on the Duhem-Quine Thesis, 1976 )
  • with Jean F. O'Barr (ed.), Sex and Scientific Inquiry, 1987.
  • ed ), Feminism and Methodology: Social Science Issues, 1987 )
  • ed ), The ‘Racial’ Economy of Science: Toward a Democratic Future, 1993 )
  • with Uma Narayan (ed.), Decentering the Center: Philosophy for a Multicultural, Postcolonial, and Feminist World, 2000.
  • with Robert Figueroa (ed.), Science and Other Cultures: Issues in Philosophies of Science and Technology, 2003.
  • with Merrill B. Hintikka (ed.), Discovering Reality: Feminist Perspectives on Epistemology, Metaphysics, Methodology, and Philosophy of Science. Second Edition, 2003
  • ed ), Feminist Standpoint Theory Reader, 2004 )
  • ed ), The Postcolonial Science and Technology Studies Reader, Duke UP 2011 )

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצה ינאי, "שאלת המדע בפמיניזם – סנדרה הארדינג וסוגיית החקירה המדעית בפמיניזם", בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין, ח. נווה (עורכות), דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מגדר (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), 2006. ינאי, נ., (2007) עמ' 351-391.
  • סנדרה הארדינג, " מאפריציזם פמינסטי לעמדה אפיסטמולוגית פמיניסטית" , בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין, ח. נווה (עורכות), דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מגדר (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), 2006. ינאי, נ., (2007) עמ' 196-225.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ,Harding, Sandra, 1986. .The Science Question in Feminism, Cornell university press, Ithaca
  2. ^ Harding, Sandra, 1991. Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives, Cornell university press, Ithaca.
  3. ^ Harding, Sandra, 1998. Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, Indiana university press , Bloomington.
  4. ^ ינאי, עמ' 370-378.
  5. ^ ינאי, 379.