סנוזלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילדים בחדר סנוזלן בבלגיה

סְנוּזֶלֶן היא שיטת טיפול שהומצאה בהולנד עבור אנשים עם לקויות שונות במערכת העצבים המרכזית, כגון לקות אינטלקטואלית (פיגור שכלי), דמנסיה, מחלות נפש ותופעות הקשת האוטיסטית. הטיפול נערך בחדר הכולל מזרנים לבנים על הרצפה ועל הקירות, נורות בצבעים מגוונים ומשחקים אשר מגרים את החושים.

הסנוזלן ידוע גם בשם "סביבה רב חושית". השם הוא שילוב של שתי מילים בהולנדית‏‏‏[1]: סנופלן (snuffelen) או באנגלית to sniff - לרחרח; ו-דוזלן (doezelen) או באנגלית to doze - לנמנם.

הסביבה הרב חושית פותחה בראשית שנות השבעים בהולנד במרכז לליקויים קוגניטיביים דה–הרטנברג, על ידי Ad Verheul ו- Jan Huslegge, כאמצעי להרגעה ולשעות הפנאי. המוסד, הנמצא בצפון הולנד, שימש תחילה בעיקר כמקור הנאה ורגיעה, עד שהופץ הידע עליו והוקמו בו מתקנים נוספים.

פיתוח החדר נוצר בעקבות קשייו של Verheul, מטפל באומנות, ללמד את מטופליו, בעלי פיגור עמוק, בשיטות המקובלות. חלקם אף הסתגרו עוד יותר בתוך עצמם.

הוא החל להתבונן במטופליו במצבים אחרים וגילה שבסביבות מסוימות ועם מטפלים מסוימים הם רגועים יותר ואף פיתחו תקשורת. הוא כינה זאת "לשבת במושב האחורי" - לקיחת מרחק מהמטופלים ללא שידול אקטיבי ללמידה, תסייע להם בסופו של דבר לשחרר אנרגיות מיוזמתם ולחקור את סביבתם באופן פעיל.

במסגרת עבודתם במרכז לאנשים עם מוגבלויות החלו החוקרים ללמוד כיצד אנשים מגיבים לסביבתם. הם הציגו ריחות, מוזיקה, מגע וטעם לאנשים שאיתם עבדו במרכז. בנוסף הם ערכו ניסוי ביצירת סביבות פעילות ומרגיעות. דרך המחקר הזה התפתח הסנוזלן.

לאחר תצפיות רבות הסיק Verheul כי הסביבה הפיזית משפיעה על התחושות והמעשים של האדם; והתנהגותו של המטפל מהווה משתנה חשוב, המשפיע על יוזמותיו ופעילותו של המטופל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Long & Haig, 1992,Hulsegge & Verheul, 1987‏