סנוסרת השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלושה פסלי ראש של סנוסתרת השלישי המוצגים במוזיאון הבריטי

סנוסרת השלישי (ססוסתריס השלישי) היה מלך מצרים בין השנים 1843-1862 לפנה"ס.

סנוסרת היה בנו של מלך מצרים סנוסרת השני ואשתו חנומתנפרדג'טוורט. כיהן כמלך החמישי בשושלת ה-12 של הממלכה התיכונה במצרים.
ערך לפחות ארבעה מסעות צבאיים לתוך נוביה, בשנה ה-19,16,10,8 למלכותו. במסעות הצבאיים סיפח את האזורים שכבש בנוביה למצרים, ובכך הרחיק את גבול הממלכה דרומה. על מנת לשלוט בנוביה הקים מצודות בשטחה כמו בוהן, סמנה ותושקה. בסמנה הציב מצבות המתארות את ניצחונותיו באזור, וגם קורא לבנו שישלוט אחריו, להמשיך להחזיק בנוביה שאותה כבש.
מסעו האחרון לנוביה, בשנה ה-19 למלכותו, לא היה מוצלח מכיוון שהצבא המצרי נלכד בשטח עוין, בעקבות ירידה של מפלס מי הנילוס, ולכן נאלץ לסגת.
מתקופתו התגלתה אסטלת חו-סבך. חו-סבך היה איש צבא ששירת בתקופתם של סנוסרת השלישי ובנו אמנמחת השלישי. הוא מתאר קרב כנגד האמו במקום שנקרא שכם, שם עליה מצור וכבש אותה. בעקבות נפילת שכם "נופלת כל ארץ רצנו העלובה"‏[1]. ישנם חוקרים שסבורים שמדובר בעיר שכם שבשומרון, ואם כך הדבר, זהו התיאור היחידי הוודאי מהממלכה התיכונה של כיבוש עיר בארץ ישראל על ידי הצבא המצרי.

פרט למסעות צבאיים נקט במדיניות פנים שחיזקה את שלטונו. הוא חילק את מצרים לשלושה אזורים מנהליים: צפון, דרום, אלפנטין ונוביה התחתונה. חלוקה זו הקטינה את כוחם של השליטים המקומיים, בכך שכל אזור היה כפוף לשליט מטעם המלך.
בשנה ה-8 למלכותו תיקן תעלת מים מדרום לאסוואן, סמוך לאי סהל, שנחפרה במקור בממלכה הקדומה. הקים מקדש בעיר אבידוס ומקדש בעיר מדאמוד. את הפירמידה שלו הקים בדחשור, ובסמוך לה נקברו גם נשותיו, שהידועות בהן נקראו מרת, וסית-חתחור שהייתה כנראה גם אחותו.
בשנה ה-20 למלכותו מינה את בנו אמנמחת השלישי כמלך שותף לשלטונו. יש חוקרים הסבורים ששני המלכים, האב והבן שלטו יחד במשך כעשרים שנה.

לפניו:
סנוסרת השני
אחריו:
אמנמחת השלישי


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baines, J. 1987, 'The Stela of Khusobek: Private and Royal Military Narrative and Values', Form und Mass, ed. J. Osing and G. Dreyer: 43-61, Wiesbaden