סנטה מריה לה מז'ור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המיסיונים הישועיים של הגוארני: סן איגנסיו מיני, נואסטרה סניורה דה סנטה אנה, נואסטרה סניורה דה לורטו וסנטה מריה לה מז'ור (ארגנטינה), חורבות סאו מיגל דאס מיסואס (ברזיל)
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מדינה Flag of Argentina.svg ארגנטינה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים בשנת 1984, לפי קריטריון 4

סנטה מריה לה מז'ורספרדית: Santa María la Mayor) היה רדוקסיון ישועי שפעל במאות ה-17 וה-18 במיסיונס של ימינו, בצפון-מזרח ארגנטינה.

מיסיונרים ישועים הקימו את הרדוקסיון ב-1626, והוא הועתק למקומו הנוכחי, בסמוך לנהר האורוגוואי, ב-1633. לשיאו הגיע ב-1690, אז התגוררו בו כ-5,500 תושבים, שעסקו בגידול בקר, כבשים וסוסים. בשנות ה-20 של המאה ה-18 פעל בסנטה מריה בית הדפוס הראשון בארגנטינה, והודפסו בו בין היתר מילון גוארני וקטכיזם. הכנסייה שהוקמה בכיכר המרכזית עלתה באש ב-1735, ובמקומה הוקמה כנסייה קטנה יותר, במיקום צדדי יותר. כן הוקם במקום בית כלא קטן ובו שבעה תאים.

ב-1767 גורשו הישועים מתחומי האימפריה הספרדית, והמקום ננטש. בדומה למיסיונים דומים באזור, הוא נהרס במהלך מלחמת העצמאות הארגנטינאית, ב-1817. בהדרגה, השתלטה צמחייה על המבנים, והם נהרסו ברובם.

ב-1984 הוכרז סנטה מריה לה מז'ור כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו, יחד עם שלושה אתרים דומים במיסיונס: סן איגנסיו מיני (השמור שבהם), נואסטרה סניורה דה לורטו ונואסטרה סניורה דה סנטה אנה. רוב המבנים נהרסו, אך ניתן לזהות בהם את שרידי הכנסייה ובית המגורים של הכמרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל ארגנטינה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בארגנטינה

הפארקים הטבעיים איסצ'יגואלסטו וטלמפאז'הלוס גלסיירסמתחם וחוות הישועים בקורדובהחצי האי ואלדסמערת הידייםמפלי איגואסוקבראדה דה אומוואקה * דרכי האינקה (עם בוליביה, צ'ילה, קולומביה, אקואדור ופרו)

המיסיונים הישועיים של הגוארני: סן איגנסיו מיני, נואסטרה סניורה דה סנטה אנה, נואסטרה סניורה דה לורטו וסנטה מריה לה מז'ור