סעאד א-דין השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סעאד א-דין השני (מת ב-1422 או ב-1423) היה הסולטאן של יפאט ואחיו של חאק א-דין השני. הוא נולד בחצר המלכות של הקיסר ניואיה קראסטוס[1]. ריצ'רד פאנקהארסט מתאר אותו "כשליט הגדול האחרון של יפאט" ‏[2].

סולטאן זה המשיך את המרד כנגד הקיסרים האתיופיים, והגאדלה מארקוראוווס כותב שהוא "הביס בקלות" צבא של קיסר דווית הראשון[3]. האנציקלופד המצרי אחמד אל-קלקשאנדי (שנפטר ב-1418) מהלל גם הוא את סעאד בעקבות ניצחונו על האתיופים ‏[4]. פאנקהארסט מוסיף שסעאד נלחם גם כנגד ממלכת האדייה ועם נוודים הנקראים זלנים שני אלו היו בעלות ברית של אתיופיה[5]. אף על פי כן, טאדסה טמרת כותב שההצלחות היו זמניות, ובתגובה לגידול של הכוח המוסלמי הקיסר דווית הראשון חיזק את ההגנות האתיופיות בגבול והקים את בירתו בעיר טילק שבפטאגר.

סעאד הציג אתגר קשה לקיסר האתיופי של פשיטות לתוך דרום הממלכה האתיופית, והמשיך עד אשר נרדף לתוך שטחה של אדאל על ידי האתיופים. אחרי קרב בין חייליו של סעאד לבין חייליו של הגנרל האתיופי בארווה, שבו הצבא של יפאט הובסו ולא פחות מ-400 חיילים מובחרים של יפאט נהרגו, סעאד א-דין יחד עם קומץ חייליו ששרדו נרדפו עד העיר זילע שבסומליה המודרנית‏[5]. בזילע הקיסר כיתר את העיר והרג את סעאד א-דין השני.

עם מות של סעאד, שושלת וואלשמה אימצה את התואר "מלכי אדאל"‏[6]. עשרת ילדיו של סעאד נמלטו ומצאו מקלט בתימן שנשלטה על ידי אחמד אל-אסרף[6].

ישנו וויכוח על שנת מותו של סעאד. ההיסטוריון אל-מקריזי, שמגובה במקורת אתיופים רבים מצהיר שמת ב-1403 על ידי הקיסר האתיופי דווית הראשון. אך בספר ההיסטוריה של וואלשמה נרשם כי מת ב-1415[7].

קברו של סעאד הפך לאתר עלייה לרגל בזילע. החוקר ריצ'רד פרנסיס ברטון שביקר באזור ב-1854 שתיאר את אתר הקבר "כתל של אבנים מחוספסות מקיפות העומדות זקוף" ‏[8]. טרימינאם כתב בספרו שביקר באזור ב-1950 אך הים הרס את אתר הקבורה ‏[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Taddesse Tamrat, Church and State in Ethiopia (Oxford: Clarendon Press, 1972), p. 147.
  2. ^ Richard Pankhurst, The Ethiopian Borderlands (Lawrenceville: Red Sea Press, 1997), p. 50.
  3. ^ Taddesse Tamrat, p. 151.
  4. ^ Taddesse Tamrat, p. 152.
  5. ^ 5.0 5.1 Pankhurst, Borderlands, p. 51
  6. ^ 6.0 6.1 J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 74 n.7.
  7. ^ Taddesse Tamrat, p. 149 n.3.
  8. ^ Burton, First Footsteps in East Africa, 1856; edited with additional material by Gordon Waterfield (New York: Praeger, 1966), p. 75.
  9. ^ Trimingham, p. 250.
הקודם:
חאק א-דין השני
שושלת וולאשמה הבא:
סאבר א-דין השני