סעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בקיבוץ בצפון מערב הנגב. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו סעד (פירושונים).
סעד
PikiWiki Israel 10907 Geography of Israel.JPG
בית הכנסת בקיבוץ סעד
מחוז הדרום
מועצה אזורית שדות נגב
גובה ממוצע ‎110‏ מטר
תאריך ייסוד 1947
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 659 תושבים
מיקום סעד
סעד
סעד
http://www.saad.org.il

סעד - קבוצת בני-עקיבא הראשונה הוא קיבוץ דתי השייך לקיבוץ הדתי. היישוב הינו חלק ממועצה אזורית שדות נגב והוא ממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות.

הקיבוץ מונה היום כ-170 משפחות, ויותר מ-700 נפשות.

[עריכה] היסטוריה

מתיישב בקיבוץ סעד ביום הקמת הקיבוץ
הנפת דגל ישראל ביום הקמת קיבוץ

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת הכשרה שהתמקמה בנתניה בשנות ה-40. לאחר מכן עבר מחנה ההכשרה להרצליה, ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת השחרור.

היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל. היישוב נבנה בלילה על ידי הרכבת מבנים שנבנו מראש לשם כך. היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא וזהו הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז).

במהלך מלחמת השחרור עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד מבטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת השחרור, סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.

השם שנבחר לקיבוץ על ידי מייסדיו היה "עלומים", אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"סעד" - שֵם המסמל את העזרה של היישוב לנגב.

לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעֵבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה.

מבחינה מוניציפלית הקבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב, ומבחינה כלכלית הוא משתייך למועצה אזורית שער הנגב.

[עריכה] כלכלה

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (בעיקר גידול גזר, תפוחי אדמה, הדרים, חיטה, שקדים (בעבר), אבוקדו, רפת, לול, פופקורן), וממפעל פלסטיק בשם "סיפן". בשנים האחרונות הקיבוץ החל להציע גם שירותי הסעדה (קיטרינג), אולם אירועים . בקיבוץ יש גם חממות לגידול אמריליס ופרחים אחרים למטרות ייצוא, וכן לגידול ירקות לזרעים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא