סעדיה מרציאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סעדיה מרציאנו
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1 במאי 1950
תאריך עלייה 1950
תאריך פטירה 21 בדצמבר 2007 (בגיל 57)
כנסות 9
סיעה מחנה של"י, שוויון בישראל - פנתרים, מפלגת האיחוד

סעדיה מרציאנו (1 במאי 1950 - 21 בדצמבר 2007), היה מראשי הפנתרים השחורים וחבר בכנסת התשיעית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרציאנו נולד ביום שני ה-1 במאי 1950, י"ד באייר ה'תש"י באוג'דה אשר במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו זמן קצר אחר כך.

מרציאנו היה מראשי תנועת "הפנתרים השחורים". בדומה לאחרים בפנתרים השחורים, החליט מרציאנו לפנות לפוליטיקה והצטרף למחנה של"י. מחנה של"י הוקמה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית (1977) כאיחוד של תנועות שמאל שונות - "מוקד" "מר"י", "הסוציאליסטים העצמאיים" וכמה חברים בולטים מ"הפנתרים השחורים". בבחירות זכתה המפלגה לשני מנדטים והנהיגה רוטציה בין חבריה. למרות הסכם הרוטציה מאיר פעיל סירב להתפטר כדי לאפשר את כניסתו של מרציאנו אולם בסופו של דבר אולץ לעשות כך בעקבות מאבק של החלק השמאלי בשל"י, לאחר שמרציאנו נכנס לכנסת אך הוא פרש ב-11 בנובמבר 1980 מהמפלגה והקים את סיעת שוויון בישראל - פנתרים אשר מאוחר יותר שינתה את שמה ל"מפלגת האיחוד לקידום ולחינוך החברה בישראל", עת הצטרף אליה מרדכי אלגרבלי מ-ד"ש. הוא כיהן בכנסת החל מה-19 במאי 1980 ועד ה-30 ביוני 1981. הוא היה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובנוסף בוועדת העבודה והרווחה.

בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1996 לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה התמודד על מקום ברשימה הארצית אך הגיע למקום ה-37 מתוך 55 עם 8,213 קולות ושובץ במקום לא ריאלי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-14.

סעדיה מרציאנו נפטר ממחלה, בן 57, ביום שישי, י"ב בטבת ה'תשס"ח, 21 בדצמבר 2007, ונקבר בהר המנוחות.

בשנים האחרונות לחייו עסק מרציאנו בפעילות למניעת התמכרות צעירים לסמים. מצבו הבריאותי התדרדר והוא נאלץ להיעזר בכסא גלגלים. כשנה לפני מותו פנה מרציאנו לוועדת הכנסת וביקש סיוע כלכלי. הוועדה לא נענתה לבקשה.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנתר בחורף מאת צבי זרחיה, דה מרקר, 19.1.2007‏