סער 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספינות הטילים מסדרת סער 4
סטי"ל מדגם סער 4 "אח"י ניצחון". מאי 2010.
סטי"ל מדגם סער 4 "אח"י ניצחון", 2010
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
סדרה סער 4
סדרה קודמת סער 3
סדרה עוקבת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון, אח"י תרשיש, אח"י יפו, אח"י מולדת, אח"י קוממיות, אח"י עצמאות, אח"י ניצחון
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
הוכנסה לשירות פברואר 1973
גורלה הוצאו משרות, דגם נצ"ל עדיין בשירות
נתונים כלליים
הדחק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.6 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות 34 קשר
גודל הצוות 45 איש; דגם נצ"ל 50 איש
טווח שיוט 3,050 ק"מ ב-55 קמ"ש, 7,400 ק"מ ב-32 קמ"ש
הנעה 4 מנועי דיזל MTU 538 16v
צורת הנעה 4 מדחפים
חימוש * 6 עד 9 (בהתאם לדגם) טילי ים-ים גבריאל בעלי טווח של 36 ק"מ (מ-1976) וטילי ים-ים הרפון (מ-1977)
* פצצות עומק נגד צוללות
* תותח 76 מ"מ OTO MELARA, היורה 85 פגזים לדקה, 40 מ"מ ו-20 מ"מ בהתאם לדגם הספינה
* ב-1982 הוחלפו תותחי 76 מ"מ בספינות "תכלית" ו-40 מ"מ בספינות "נדרן" לתותח אוטומטי נוקמני Phalanex G בקוטר 20 מ"מ, בעל קצב אש של 3,000 פגזים לדקה לטווח של 1,500 מטרים
* בדגם נצ"ל מותקנים צינורות טורפדו (צמ"ט) לשיגור טורפדות ומערכת סונאר נגררת (במקום תותח 76 מ"מ בירכתיים)
אמצעי גילוי ול"א אמצעי גילוי, ניווט ובקרת אש (מכ"ם); מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי הטעייה נגד טילים, סונר נגרר, שבשים.
סער 4, שנות ה-80
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

סער 4 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"לים) של חיל הים הישראלי שנבנו במספנות ישראל. סער 4 תכלית, סער 4 נדרן וסער 4 נצ"ל (נגד צוללות).

ספינות סער 4 הוכנסו לשירות בשייטת ספינות הטילים בין פברואר 1973 לשנת 1979. רוב ספינות סער 4 הוצאו בהדרגה משירות בחיל הים.

הספינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות "סער 4" תוכננו בחיל הים ונבנו במספנות ישראל[1], כשיפור של דגם ה-סער 3. השיפורים היו במספר תחומים:

  • התאמה לתנאי ים קשים (הם יועדו גם להפליג לזירת ים סוף מסביב לאפריקה וכן לשרת בזירה זו לאורך חופים לא ידידותיים.)
  • הגדלה משמעותית של הדחק הספינה (שהוא בעצם משקלה) לכ-440 טון, על חשבון מהירותה (34 קשר לעומת 40 קשר ב"סער 3"). אורך הספינה 58 מטר ורוחבו 8 מטר‏[2]
  • הגדלת טווח הפעולה לבערך פי שלושה של הטווח של דגם סער 3
  • תוספת תותחים
  • תת-סדרה של דגמי נצ"ל
  • עוצמת אש כפולה מזו של הסער 3

ספינות הסער 4 צוידו ב-8 טילי גבריאל, תותח 76 מ"מ, תותחי 20 מ"מ ומקלעים. הן יועדו לצוות של עד 50 איש ולשהייה של עד שלושה שבועות בים.

שתי ספינות ראשונות של סער 4, מדגם "תכלית", אח"י רשף ואח"י קשת, הצטרפו לחיל הים בשנת 1973‏[3] לפני מלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1974 ל-1975 צורפו עוד ארבע ספינות מאותו דגם. בשנים 1978 ו–1979 נוספו עוד ארבע ספינות מדגם "נדרן"‏[4].

פעילות מבצעית בשירות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות סער 4 נטלו חלק בכל המלחמות והמבצעים, השמדת ספינות אויב ותפיסת ספינות מחבלים. להלן ציוני דרך עיקריים:

  • במלחמת יום הכיפורים היו בסדר הכוחות (סד"כ) של הצי הישראלי רק שתי ספינות מדגם מתקדם זה: "אח"י רשף" ו"אח"י קשת"‏[5][6]. הספינות השתתפו בקרב לטקיה (סוריה), קרב הסט"ילים הראשון בעולם. "אח"י רשף" ירתה את הטיל הקרבי הראשון בתולדות צה"ל, שפגע במטרתו, לעבר מקשת סורית. "אח"י קשת" השתתפה בקרב פורט סעיד (מצרים), אך לא הגיעה למגע עם האויב. בקרב השני בחופי מצרים, קרב דמייט-בלטים, השתתפו שתי הספינות מדגם סער 4. שוב הייתה זו אחת מספינות סער 4, "אח"י" קשת" שירתה את הטיל הראשון בקרב ופגעה. בהמשך המלחמה השתתפו הספינות, עם שאר השייטת, בהפגזת מתקני חופים בסוריה ובמצרים. שהעיקרי בהם היה ב-12 בחודש - הבערת מתקני הנפט בבניאס.

הוצאה מהשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הראשונה שהוצאה מהשירות הייתה אח"י רומח שנמכרה לצ'ילה בשנת 1979. "אח"י כידון" הוטבעה בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שתשמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו בלבנון. ספינות נוספות נמכרו לציי צ'ילה וסרי לנקה, האחרונות "מולדת" וקוממיות" בשנת 2000.

נכון לשנת 2011, רק שתי ספינות מדגם סער 4 נותרו בשירות מבצעי, "אח"י ניצחון" ו"אח"י עצמאות", שתי הספינות מדגם נדרן אשר עברו הסבה בשנות ה-90 לנצ"ל ובמהלך השנים האחרונות עברו הסבה בשנית לדגם הנדרן (ללחימת שטח בלבד).

בדצמבר 1976 ייצאה ישראל שני סטי"לים סער 4 לדרום אפריקה שזכו לשמות SAS SHAKA ו-SAS SCORPION. הצוותים הדרום-אפריקניים התאמנו בחיפה והפליגו אחר כך לדרום אפריקה דרך גיברלטר[7][8].

ב-15 בינואר 2014 אח"י ניצחון הוצאה משירות ובכך אח"י עצמאות נשארה ספינת הטלים מדגם סער 4 האחרונה שקיימת בחיל הים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים, ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, התשס"ה - 2005.
  • אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001 (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי, עריכה: אפי מלצר).
  • יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר, יעקב ארז; עורכי הכרך: הירש גודמן, שלמה מן, צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספנות ישראל, הדגמים המובילים, אתר רשות הספנות והנמלים
  2. ^ סטי"לים, אתר חיל הים
  3. ^ דויד מושיוב, ספינת טילים משופרת מתוצרת "מספנות ישראל" נתוספה לחיל הים, דבר, 5 בפברואר 1973
  4. ^ דוד זוהר, אח"י קוממיות הושקה בחיפה, מעריב, 20 ביולי 1979
  5. ^ נהוג בחיל להעביר שמות של ספינות שיצאו מהשירות לספינות חדשות. כל השמות המופעים כאן מתייחסים לספינות סער 4 בלבד
  6. ^ ראובן בן צבי, ספינות הטילים שנבנו בארץ השתתפו בקרב, מעריב, 9 באוקטובר 1973
  7. ^ Saad Shazly, The Arab military option, 1986, page 38, טוען ש-9 ספינות יוצאו לדרום אפריקה ו-5 לצ'ילה
  8. ^ Michael Curtis, The Middle East reader, November 1986, page 424 - מציין ש-6 ספינות נמכרו לדרום אפריקה
ספינות טילים בסער 4

אח"י רשףאח"י קשתאח"י רומחאח"י כידוןאח"י מולדתאח"י קוממיותאח"י עצמאות (בשירות נצ"ל, 2011) • אח"י ניצחון (בשירות נצ"ל, 2011)

דגמי ספינות טילים של חיל הים הישראלי

סער 1סער 2סער 3סער 4 תכלית נדרןסער 4.5 חוחית ונושבזיווניתסער 5סער 4.5 נירית