יומו של הדוקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יומו של הדוקטור
50th Anniversary Poster.jpg
הפוסטר הרשמי של הספיישל
שם במקור: The Day of the Doctor
בימוי: ניק הוראן
הפקה: מרקוס וילסון
תסריט: סטיבן מופאט
שחקנים ראשיים: מאט סמית', דיוויד טננט, ג'נה קולמן, בילי פייפר, ג'ון הרט
מוזיקה: מאריי גולד
מדינה: אנגליה, וויילס
הקרנת בכורה: 23 בנובמבר 2013
משך הקרנה: 76 דקות
שפת הסרט: אנגלית

יומו של הדוקטוראנגלית: The Day of the Doctor) הוא פרק ספיישל בסדרת המדע הבדיוני הבריטית דוקטור הו שציין את יום היובל לסדרה. הספיישל נכתב על ידי סטיבן מופאט, שגם פעל כמפיק הסרט לצד פיית' פנהייל, ובויים על ידי ניק הוראן (Hurran). הספיישל תואר על ידי מפיק הסדרה מרקוס וילסון כ"מכתב אהבה למעריצים" ועל ידי מנהל השידורים של הערוץ BBC One כ"אירוע דרמטי". הספיישל שודר ב-23 בנובמבר 2013 בדו-מימד ובתלת ממד. במקביל שודר הסרט גם בבתי קולנוע בבריטניה ובמספר מדינות ברחבי העולם.

דיוויד טננט ובילי פייפר, שכיכבו בעבר בדוקטור הו בתפקידי הדוקטור העשירי ובת לווייתו רוז טיילר הופיעו בספיישל. השחקן ג'ון הרט כיכב גם הוא בסרט כהתגלמות "נשכחת" של הדוקטור, בין הדוקטור השמיני והתשיעי. הרט הוצג בסוף העונה השביעית של הסדרה בפרק "שמו של הדוקטור". ג'ואנה פייג' הופיעה גם היא בסרט, בתור המלכה אליזבת' הראשונה, שנראתה בסדרה לפני כן. ג'מה רדגרייב חזרה לסדרה בתפקיד קייט סטיוארט, ביתו של האלוף אלאסטיר גורדון לת'ברידג'-סטיוארט, מבין הדמויות הראשיות בסדרה המקורית ומקים כוח המשימה UNIT, שאיתו הדוקטור היה מעורב עוד מאז. הספיישל הציג את חזרתם של הזייגונים, שהופיעו בעבר רק בעלילה "אימת הזייגונים" (1975), ואת חזרתם של הדאלקים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוקטור בתקופת מלחמת הזמן (הדוקטור ה8.5) גנב את "הרגע"- פצצה החזקה ביותר ביקום, שהיא בעלת תבונה ופיתחה חוש מוסרי עם השנים, ותכנן להשמיד באמצעותה את גאליפריי- שהוקפה בדאלקים, ובכך לסיים את מלחמת הזמן. "הרגע" מנסה לשכנע אותו שלא לעשות כך, וגורמת למספר קרעים בזמן על מנת שהדוקטור יראה למה הוא יהפוך בעתיד אם יעשה זאת.

בסיום יום לימודים, קלרה מקבלת הודעה מהדוקטור להגיע אל הטארדיס. היא נכנסת אליה, ואז באופן בלתי צפוי, הטארדיס מוטסת לכיכר טראפלגר על ידי UNIT בגלל פקודתה של קייט סטיוארט. כאשר קייט והדוקטור נפגשים, היא נותנת לו מכתב מאליזבת הראשונה. במכתב היא ממנה אותו לאוצר הגלריה התחתית (כספת סודית של אמנות שאסור להראות לציבור). כהוכחה לאמינות המכתב, קייט מראה לו ציור שאדון זמן יצר- ציור שמן תלת ממדי אשר נוצר באמצעות הקפאת רגע מסוים בזמן (קוביית קיפאון). הציור מציג את נפילתה של העיר המשנית של גאליפריי- ארקדיה. הוא נכנס לגלריה, ומגלה שהמון ציורי שמן כמו שראה נשברו מבפנים, ושחסרות בהם דמויות. הדוקטור האחד-עשר נופל לתוך קרע בחלל ובזמן שנוצר על ידי "הרגע" ושם הוא זוכה לפגוש את הדוקטור העשירי והדוקטור ה 8.5 (או "(ה)דוקטור (מ)המלחמה" - באנגלית 'The War Doctor'), שנלחם במלחמת הזמן הגדולה האחרונה (מלחמה שהיוותה סיפור רקע לעונות הראשונות של הסדרה החדשה, בה השמיד את גאליפריי, ואיתה את כל בני מינו, אדוני הזמן, ובגלל זה ההתגלמויות הבאות שלו השמיצו אותו ואף סירבו לציין את קיומו.). מסתבר שהדמויות שפרצו מהציורים היו זייגונים (חייזרים משני צורה) שמנסים לכבוש את כדור הארץ. שלושת הדוקטורים וקלרה הצליחו למנוע מהם לעשות זאת על ידי הסכם שלום, ולאחר מכן דוקטור המלחמה חוזר למקום ממנו הגיע, במטרה ללחוץ על הכפתור האדום והגדול של "הרגע". הדוקטור ה11 והדוקטור ה10 הגיעו כדי לתמוך בו, והדוקטור ה11 מציע רעיון שימנע את השמדת גאליפריי- להקפיא אותה באמצעות שלוש הטארדיסים של שלושתם, ולהסתיר אותה במקום לא גלוי. כך הדאלקים ירו זה על זה, והם יושמדו מהאש של עצמם. דוקטור המלחמה סקפטי ואומר שייקחו כמה מאות של שנים כדי לסיים את החישובים, ושני הדוקטורים האחרים אומרים שאם הוא יתחיל לחשב במברג הקולי שלו, המברגים שלהם כבר יסיימו את החישובים עד אז (אותו המברג לאחר המון זמן. העטיפה השתנתה, החומרה נשארה). המברג הקולי של הדוקטור ה11 סיים את החישובים. הם מקפיאים את גאליפריי, וחוזרים לגלריה, כשהם לא בטוחים אם הצליחו או לא. דוקטור המלחמה נפרד מקלרה ושני הדוקטורים האחרים, וחוזר לזמן שלו, בידיעה שישכח את מה שקרה ויחיה באשמה מאות שנים, עד שהדוקטור ה11 יופיע. הוא מתחיל להתחדש בתוך הטארדיס שלו. הדוקטור העשירי גם עוזב, לאחר ששכנע את הדוקטור ה11 לספר לו על טרנזלור (Trenzalore), המקום בו הדוקטור ה11 מצא את מותו. קלרה עוזבת את הדוקטור ה11 לבד עם הציור של נפילת ארקדיה, והוא מתחיל לפנטז על פרישתו והפיכתו לאוצר הגלריה. האוצר האמיתי שלה, שדומה מאוד לדוקטור הרביעי (טום בייקר) קוטע אותו.

בסצנת הסיום רואים חלום בו הדוקטור ה12 ואחת עשרה ההתגלמויות הקודמות שלו מחפשים את גאלפריי.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאט סמית' בתפקיד הדוקטור האחד-עשר.
  • ג'נה לואיס קולמן בתור קלרה אוסוולד. ביולי 2013 היא הכריזה שבכל תפקידי המשחק שלה החל מאז, ה-"לואיז" ישמט מהשם שלה; לכן, בספיישל היא מופיעה בפעם הראשונה בסדרה כג'נה קולמן, ולא כג'נה לואיז קולמן כפי שהופיעה בעבר.
  • דיוויד טננט בתפקיד הדוקטור העשירי. חוץ מבפלאשבקים וקטעי ארכיון, טננט לא הופיע בדוקטור הו מאז הופעתו האחרונה בתפקיד הדוקטור בחלק 2 של הספיישל "סוף הזמן" ששודר בראשון בינואר, 2010.
  • בילי פייפר בתור 'הרגע'. פייפר לא הופיעה מאז ששיחקה את אחת אחת המלוות של הדוקטור, רוז טיילר, בחלק השני של "סוף הזמן". פייפר אינה משחקת בספיישל את רוז, אלא דמות חדשה בשם הרגע/'הזאב הרע' - הפצצה בעלת התבונה שיוצרת לה התגלמות אנושית בדמות רוז טיילר (היא ניסתה למצוא דמות שהדוקטור מכיר או יכיר טוב בחייו בסביבות אותו זמן, ובמקרה החליטה על רוז, שאותה הדוקטור יפגוש זמן קצר אחרי כן) ובאמצעותה הדוקטור השמיד את גאליפריי.
  • ג'ון הרט בתור התגלמות של הדוקטור עליה הוא שכח, שמכונה 'העריק'/'דוקטור המלחמה'. מעצב התלבושות האוורד ברדן הסביר שהרט משחק דוקטור בין הדוקטור השמיני לתשיעי. המידע אושר במיני-פרק "לילו של הדוקטור" שבו רואים את הדוקטור השמיני (בגילומו של פול מקגאן, אשר חוזר לתפקיד 17 שנים אחרי שגילם אותו פעם קודמת בטלוויזיה, ב-"דוקטור הו: הסרט") מתחדש לדוקטור המלחמה בגילומו של ג'ון הרט, ובסוף הספיישל, שבו רואים את דוקטור המלחמה מתחיל להתחדש; יש קאט לסצנה הבאה באמצע, אבל בשניות האחרונות אפשר בקושי לראות .
  • ג'ואנה פייג' בתור המלכה אליזבת' הראשונה. בקריאת התסריט שהתרחשה בראשון באפריל, 2013 ה-BBC פרסמה תמונה שמאשרת שהיא תיקח חלק בספיישל. לאחר שפייג' צולמה בתלבושת טיודור ואיפור, הכתב רוב ליפייגי מהמגזין דיילי מירור טען שפייג' לוהקה לתפקידהמלכה אליזבת'. בסופו של דבר המידע אושר.
  • ג'מה רדגרייב בתפקיד קייט סטיוארט, ראש מחלקת המחקר המדעי בארגון UNIT (Unified Intelligence Taskforce - כוח המשימה המודיעיני המאוחד).
  • אינגריד אוליבר בתפקיד אוסגוד (Osgood), מדענית ב-UNIT בתה והעוזרת של קייט.
  • ניקולס בריגס שב בתור קולם של הדאלקים.
  • קן בונס בתפקיד הגנרל.
  • אורלנדו ג'יימס בתפקיד לורד בנת'אם.
  • טום בייקר בתפקיד אורח, בתור אוצר המוזאון. אחת מתאוריות המעריצים על הופעת האורח של טום בייקר היא שהוא התגלמות עתידית של הדוקטור שלקחה את הופעתו של הדוקטור הרביעי. זה גם נרמז בספיישל, כשהוא אמר "אילו אני הייתי אתה [כמובן]. או שאתה הוא אני!"

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק נכתב על ידי סטיבן מופאט, הכותב הראשי של דוקטור הו נכון לעכשיו, ובויים על ידי ניק הוראן (שביים לפני כן את הפרקים "הילדה שחיכתה", "תסביך אלוהים", "מוסד הדאלקים" ו-"המלאכים כובשים את מנהטן"). הספיישל צולם והופק בתלת מימד, אך נועד גם לשידור בדו-מימד (כי ה-BBC ידעו שזו הדרך שרוב הצופים ייצפו בספיישל).

כריסטופר אקלסטון דן עם מופאט בתוכניות לחזור לספיישל החמישים, לתפקיד הדוקטור התשיעי, אך בסופו של דבר סירב. סילבסטר מקוי, ששיחק את הדוקטור השביעי, טען שלא נוצר קשר עם אף אחד מהשחקנים הקלאסיים בנוגע לספיישל. קולין בייקר (הדוקטור השישי) אישר זאת בזמן שרואיין בטלוויזיה האוסטרלית לצד מקוי ופול מקגאן (הדוקטור השמיני). אף על פי כן, מקגאן ציין לאחר מכן שייתכן שהוא בכל זאת יופיע בספיישל. פיטר דייוויסון (הדוקטור החמישי), לעומת זאת, דיווח שיש בבעלותו עותק של התסריט, ששמו רשום עליו. הרדיו טיימס דיווחו על שמועות שדוקטורים מהתקופה הקלאסית יופיעו בספיישל, בציטוט ממקורות לא ידועים. פרימה אג'ימן וג'ון בארומן, ששיחקו את המלווה של הדוקטור העשירי מרת'ה ג'ונס והמלווה של הדוקטור התשיעי ג'ק הארקנס, בהתאמה, הצהירו שניהם שלא ישתתפו בספיישל החמישים, אך עשויים לחזור לתוכנית בשלב מסוימת. בארומן הצהיר שהוא ישמח להשתתף, אך שיער שהמפיקים רצו לנסות דברים שונים. ג'ון סים, ששיחק את התגלמותו האחרונה של המאסטר, הצהיר שהוא לא הוזמן לקחת חלק בספיישל.

The Mill, חברת האפקטים הוויזואלים והפוסט-פרודקשן שהייתה אחראית על כמעט כל האפקטים הוויזואלים בדוקטור הו מאז 2005, סגרה את מחלקת האפקטים לטלוויזיה במרץ 2013, ובעקבות כך צוות ההפקה של דוקטור הו כמעט נאלץ לשכור את שירותיה של חברה אחרת. אבל עובדי The Mill לשעבר, שעזבו את החברה עם סגירת מחלקת האפקטים לטלוויזיה (ורובם עבדו של על "דוקטור הו"), הקימו חברה חדשה, Milk Visual Effects, וכך ה-BBC יכלו להמשיך לעבוד עם צוות מוכר. מאוחר יותר, Milk גם עשו את האפקטים הוויזואלים לספיישל חג המולד 2013, "זמנו של הדוקטור" (שגם היה הפרק המלא האחרון של מאט סמית' בתור הדוקטור, וכלל את הסצנה הראשונה של פיטר קפלדי בתור הדוקטור השנים-עשר והנוכחי), והכריזו שהם ימשיכו לעבוד על האפקטים הוויזואלים של דוקטור הו בעונה 8.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים החלו ב-2 באפריל 2013 בנית' שבווילס. ב-9 באפריל 2013, סצנות לספיישל צולמו בכיכר טרפלגר, לונדון. ב-17 באפריל 2013, מאט סמית', ג'נה קולמן, בילי פייפר ודיוויד טננט צילמו סצנות בטירת צ'פסטו. ב-2 במאי 2013, צולמו בקארדיף סצנות שמתרחשות בסמטת טוטר ובית הספר "קואול היל" (Coal Hill), מקומות שהופיעו בעבר בפרק הראשון של הסדרה הישנה בשנת 1963 "הילדה שהייתה שונה", בפרק משנת 1985 "מתקפת הסייברמנים" ובפרק משנת 1988 "זכרם של הדאלקים". הצילומים לספיישל נגמרו ביום ראשון, ה-5 במאי 2013.

ספיישלים מקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוץ מיומו של הדוקטור היו עוד מספר שידורים נוספים לחגיגות היובל לסדרה:

לילו של הדוקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילו של הדוקטור הוא מיני-פרק, המהווה פריקוול ליומו של הדוקטור. המיני-פרק הושק ב-14 בנובמבר 2013, כשבוע לפני "יומו של הדוקטור". פול מקגאן, שגילם בעבר את הדוקטור השמיני בסרט הטלוויזיה משנת 1996 ובמספר הרפתקאות אודיו, חזר בתפקיד הדוקטור. הספיישל מציג את הסיבה שבה הדוקטור השמיני התחדש לדוקטור המלחמה, ובנוסף הכניס את המלווים העיקריים של הדוקטור השמיני מתסכיתי האודיו נכון לאותו זמן לקאנון של הסדרה. המיני-פרק נכתב על ידי סטיבן מופאט.

הרפתקה בחלל ובזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפתקה בחלל ובזמן הוא סרט טלוויזיה של ה-BBC המספר על תחילת הסדרה ועל חייו של ויליאם הארטנל (בגילומו של דיוויד בראדלי) בתקופה שגילם את הדוקטור הראשון. הסרט מספר איך החלה הפקת הסדרה, על הקונספט המקורי של הסדרה (כולל ההתנגדות התחילית של סידני ניומן, יוצר הסדרה, להופעת "מפלצות עם עיני חרקים" כלשהן בסדרה עד הצלחתם של הדאלקים, והתעקשותו על שמירה על אמיתות מדעית לפחות בינונית, כדי להוסיף לתוכנית ערך חינוכי ולהקנות לצופים בה, בעיקר לילדים, ידע במדעים והיסטוריה), על הקשיים ביצירת סדרת מדע בדיוני בשנות השישים, ועל הזמן שעבר על הארטנל מהרגע שלוהק לתפקיד הדוקטור עד לרגע צילום הסצנה האחרונה שלו בתפקיד - ההתחדשות לדוקטור השני, פטריק טרוטון (שגולם בסרט על ידי ריס שירסמית'). הסרט נכתב על ידי מארק גטיס. בין השחקנים הראשיים נכללים דייויד בראדלי, המככב בתפקיד ויליאם הארטנל, בריאן קוקס שמגלם את סידני ניומן, ג'סיקה ריין שמופיעה בתפקיד וריטי למברט, מפיקת הסדרה הראשונה, וסשה ד'אוון בתפקיד במאי העלילה הראשונה (כולל הפרק הראשון אי-פעם של דוקטור הו), ואריס חוסיין.

(בערך) חמשת הדוקטורים, האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

(בערך) חמשת הדוקטורים, האיחוד הוא ספיישל קומי בעורך של כחצי שעה שכתב פיטר דיוויסון (הדוקטור החמישי) ומספר על שחקנים שגילמו חלק מההתגלמויות של הדוקטור מהסדרה הקלאסית - דייויסון עצמו, בנסוף לקולין בייקר (הדוקטור השישי) וסילבסטר מקוי (הדוקטור השביעי) שרוצים להשתתף בספיישל ה-50 שנה ומקבלים סירוב מסטיבן מופאט. בספיישל משתתפים דייויסון, בייקר ומקוי, כולל כמעט כל שאר המשתתפים, בתפקיד עצמם. הספיישל נוצר על ידי דייויסון והופק על ידי ביתו, ג'ורג'יה מופט.

אם לוקחים את "לילו של הדוקטור", "יומו של הדוקטור" ו"(בערך) חמשת הדוקטורים, האיחוד", אז כל הדוקטורים שעדיין בחיים (חוץ מכריסטופר אקלסטון) לקחו חלק בחגיגות ה-50 שנה לסדרה.

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריילר הראשון לספיישל הוקרן למשתתפים לקומיק קון 2013 שהתרחש בסן דייגו בחודש יולי, 2013. ההחלטה של ה-BBC לא לשחרר את הטריילר לאינטרנט למעריצים בכל רחבי העולם התקבלה במחלוקת. ב-26 ביולי 2013, ה-BBC הגיבה לביקורת בכך שאמרה שהטריילר נועד להיות אקסקלוסיבי למשתתפים בקומיק קון בלבד ושהתוכן לקהל הבריטי יגיע בתאריך מאוחר יותר. הטריילר בסוף הושק לשאר העולם באוקטובר 2013.

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספיישל שודר ב-BBC One וב-BBC אמריקה ב-23 בנובמבר 2013. הוא שודר גם בתלת ממד, בטלוויזיה ובבתי הקולנוע שהקרינו אותו. הפרק גם שודר ב-94 מדינות אחרות בעולם בו-זמנית, שיא העולם בכמות המדינות המשתתפות בשידור בו-זמני של סדרת דרמה טלוויזיונית. בארץ הספיישל שודר בערוץ yes Action, של ספקת הטלוויזיה yes.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]