ספינגוליפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכללי של ספינגוליפיד

ספינגוליפידים הם קבוצה של ליפידים הנגזרים מהאמינו אלכוהול האלפטי ספינגוזין. ספינגוליפידים הינם חלק מהליפידים הבונים ממברנות ביולוגיות. ניתן למצוא ספינגוליפידים בעיקר ברקמות עצבים והם בעלי תפקיד חשוב בהעברת אותות ובזיהוי התא.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינגוליפידים בנויים משלד של ספינגוזין אשר מחובר, בצידו האחד, לקבוצות פולריות כמו אתנולאמין, סרין או כולין, ובצידו השני מחובר, בקשר אמידי, לקבוצת אציל (בדרך כלל חומצת שומן).
בנוסף לשייר ההידרופובי של קבוצת השומן, לספינגוליפידים יש קבוצה אליפטית (ולכן הידרופובית) שנייה, שמקורה מהשלד של ספינגוזין קבוצה זו תהיה קבועה לכל הספינגוליפידים, בעוד שהקבוצה שמקורה בחומצת שומן יכולה להשתנות, באורכה ובדרגת הרוויה שלה בין ספינגוליפידים שונים.

סוגי ספינגוליפידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה סוגים עיקריים של ספינגוליפידים:

  1. סרמידים הסוג הפשוט ביותר של ספינגוליפיד. הם מכילים שרשרת חומצת שומן המחוברת דרך קשר אמידי לספינגוזין.
  2. ספינגומיילינים מכילים מולקולות של פוספורילכולין או פוספורואתנולאמין המחוברות בקשר אסטרי לקבוצה ה- 1-הידרוקסי של הסרמיד.
  3. הגליקוספינגוליפידים. סרמיד עם סוכר אחד או יותר המחוברים בחיבור בטא-גליקוזידי בעמדה ה- 1-הידרוקסיל. ניתן למיין את קבוצת הגליקוספינגוליפידים לתתי הקבוצות: סרברוזידים וגנגליוזידים. בסרברוזידים קיים גלוקוז יחיד או גלקטוז ב- 1-הידרוקסי, ובגנגליזידים קיימים, לכל הפחות, שלושה סוכרים, אשר אחד מהם חייב להיות חומצה סיאלית.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינגוליפידים מסונתזים ברשתית התוך-פלזמית (ER) ובגולג'י והם נפוצים בעיקר בממברנה הציטופלסמתית (35%-20%) ובאנדוזומים, שם הם מבצעים את רוב תפקודיהם. בנוסף, הם עוברים בין אורגנלות. העברה מתבצעת על ידי ואסיקולות ועל ידי טרנספורט מונומרי בציטוזול. הספינגוליפידים נעדרים מהמיטוכונדריה ומהרשתית התוך-פלזמית.
נוטים להאמין כי ספינגוליפידים מגינים על פני התא מפני פקטורים סביבתיים מזיקים על ידי יצירת מעטפת דו שכבתית ליפידית, המספקת הגנה כימית ויציבה מכנית. נמצא כי מספר קומפלקסים של ספינגוליפידים מעורבים בפעילויות ספציפיות כגון זיהוי התא והעברת אותות (סיגנלים). היכולת לשמש בהעברת אותות קשורה בעיקר לאינטרקציות ספציפיות של קבוצה סוכרית הקשורה לליפיד (גליקוליפיד) עם ליפידים דומים או חלבונים הנמצאים בתאים שכנים.
לאחרונה, צורות פשוטות של ספינגוליפיד כמו סרמיד וספינגוזין-1-פוספט, נתגלו כמתווכים בשרשת מעבר האותות המעורבת בתהליך האפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן), ברבייה ובלחץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Grisham & Garret (2005). Biochemistry (3rd ed.). Thomson Brooks/Cole.