ספינת העבדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Slave-ship.jpg
ספינת העבדים
ויליאם טרנר, 1840
שמן על בד, 90.8 × 122.6 ס"מ
המוזיאון לאמנות, בוסטון

ספינת העבדים הוא ציור של האמן האנגלי ויליאם טרנר. הציור הוצג לראשונה בשנת 1840. הציור מבוסס על מספר גורמים, אחד מהם הוא פרשה שהתרחשה 60 שנה קודם, שכונתה הטבח בספינת העבדים זונג. נושא הציור הוא המנהג שרווח במאה השמונה עשרה ועל פיו נהגו הימאים שהובילו עבדים לזרוק לאוקיינוס האטלנטי את העבדים החולים. חברות הביטוח בתקופה זו הבחינו בין אבידות בנפש שאירעו תוך כדי ההפלגה לבין אבידות שאירעו על החוף. לכן העדיפו הימאים "להיפטר" מהעבדים החולים טרם הגיעם לחוף. טרנר ביקש באמצעות הציור לתרום את חלקו למאבק נגד העבדות.

בציור נראית ספינת עבדים חסרי אונים במרכז סופה בלב ים, ומסביבה יצורים ימיים משונים. העבדים טובעים במים, מניפים את ידיהם ורגליהם לכל עבר כדי להנצל, אך לשווא. כוחות האוקיינוס האימתניים והיצורים הימיים מסמלים את כוחו של הטבע שיעניש את אלו שאשמים בפשעים נגד העבדים. האופק הבהיר - ורדרד בפינה הימנית העליונה של הציור מסמל את התקווה לשינוי. פס של אור במרכז הסערה שנראה כחוצה את הסערה לשניים, מסמל גם הוא התערבות כמו אלוהית שתעניש את הפושעים ותשחרר את העבדים. ניתן לפרש את צבעי הרקע גם כשקיעת שמש מרהיבה וסמלית, על משמעויותיה (האם שקיעתה של תרבות? של כבוד אנושי? שקיעה של האנושיות?). גופות העבדים הטובעים נראות מרחוק, ואף כי הן נראות במדויק, הן אינן נחוות בהכרח כגופות אנושיות, וגם כאן עשוי הדבר לעורר את תמיהת המתבונן.

הציור זכה להערכה רבה לא רק בגלל הנושא שלו אלא גם בגלל השימוש היפה בצבע שנעשה בו ובגלל האופן שבו נראים האופק והים כמתאחדים מסביב לספינה המרוחקת. בשכבה התחתונה של הציור ניתן לזהות ציור של עבד כורע וקשור לשלשלאות, מחכה לגאולתו.

הציור מוצג במוזיאון לאמנות בבוסטון, ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]