ספינת עבדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונות המראות כיצד העבדים הועברו על הספינות

ספינת עבדים הייתה ספינת משא גדולה שהוסבה במיוחד לצורך הובלת עבדים, בעיקר עבדים שנרכשו מאפריקה לאמריקה.

המסלולים המשמעותיים ביותר של ספינות העבדים יצאו מחופי צפון מערב ומערב אפריקה לדרום אמריקה, ולחוף הדרום מזרחי (ארצות הברית של היום) והאיים הקריביים, מסלול שקיבל את הכינוי מעבר הביניים. כ-12.5 מיליון אפריקאים הועברו בספינות מהסוג הזה.

הסחר בעבדים האפריקאים הוצא מחוץ לחוק בשנת 1807, על פי חוק משותף של ארצות הברית ובריטניה. בתחילה החל הביטול בבריטניה, והחוק האמריקאי נכנס לתוקף מאוחר יותר, ב-1 בינואר 1808. לאחר תאריך זה כל ספינות העבדים שיצאו מאפריקה נחשבו לפיראטיות ונתונות ללכידתם של הצי האמריקני והצי המלכותי הבריטי.

בשנת 1815, במועצת וינה, ספרד, פורטוגל, צרפת והולנד מסכימות לבטל את סחר העבדים שלהם. במהלך תקופה זו, ספינות העבדים הפך לקטנות וצפופות יותר, בתמורה לביצועים משופרים ושינוי את ייעודים ככלי שיט להברחות במצור ימי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]